בית הדין הארצי לעבודה אישר את הגבלת משך כהונתם של העוזרים המשפטיים, בדעת רוב של שני שופטים ושני נציגי הציבור, מול דעת המיעוט של נשיא בית הדין יגאל פליטמן. זאת במסגרת ערעור של המדינה על פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה אשר אסר על הגבלת משך כהונתם. העוזרים המשפטיים הינם עורכי דין בהכשרתם, המסייעים לשופטים בכל פעילות מהותית הקשורה בעבודתם.
"עוד לא נאמרה המילה האחרונה. אנחנו ממש לא מתכוונים ללכת בלי מאבק. מדובר ב-500 אנשים מתוך 650 שעשויים לאבד את פרנסתם בזמן הקרוב. זה כמעט לגרש את כלל העובדים" אמרה ל'דבר ראשון' עו"ד שרית טוביס, יו"ר ועד העוזרים המשפטיים לאחר פרסום פסק הדין.
כדאי לזכור כי למעלה משש שנים מסרבת הנהלת בתי המשפט לנהל משא ומתן עם נציגות העובדים לחתימה על הסכם קיבוצי. לאחרונה נתקבל פסק דין נוסף בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב המחייב את הנהלת בתי המשפט בתשלום עבור שעות עבודתם הנוספות, גם באופן רטרואקטיבי.
"לטעון ששופט לא מסוגל לפטר עובד זה לעג לרש"
השופטים סיגל דוידוב-מוטולה ואילן איטח, לצד נציגי הציבור שי צפריר ושלמה נוימן קבעו כי בהחלטה לקצוב את משך העסקתם של העוזרים המשפטיים ל-4 שנים, עם אפשרות הערכה ל-6 שנים בלבד, לא נפל פגם המצדיק את התערבות בית המשפט, וזאת בתנאי שתוותר על כנה ועדת חריגים, אשר הרכבה, סמכויותיה ואמות המידה לפעולותיה יקבעו בנוהל. הפורום השיפוטי קיבל את טענות המדינה כי יש לאפשר 'פתיחת שורות' לעוזרים משפטיים חדשים, וכן כי המדינה רוצה לחסוך מהשופטים את הצורך 'לרדת לזירה' כאשר יתעורר הצורך לפטר עוזר משפטי – כלומר לדרוש בעצמם את פיטוריו.
עם זאת, בדעת המיעוט טען נשיא בית הדין פליטמן כי "החלטה של קציבה מראש של תקופת העסקת העוזר המשפטי לשש שנים דווקא, ללא אפשרות הארכה, וללא אפשרות של בחינה בדיעבד של טיב עזרתו לשופט, ובניגוד לרצון השופט ועוזרו המשפטי, סותרת מניה וביה את הנחת היסוד שעליה מושתת הפתרון לבעיה המערכתית. לכן, החלטה כללית וגורפת של קציבת תקופת העסקת העוזר המשפטי מראש לשש שנים, כשלעצמה, היא בלתי סבירה". כמו כן שלל השופט פליטמן גם את הפתרון עליו הוחלט בדעת הרוב של קיום ועדת חריגים והבהיר: "ועדת חריגים אינה הפתרון הנכון, משהכלל הגורף של קציבה מראש של תקופת ההעסקה אינו נכון". במידה וירצו בכך, ייתכן וחוות דעתו המנומקת של השופט פליטמן תוכל לשמש בסיס איתן לעתירה לבג"צ על פסק הדין. הן פליטמן והן יתר השופטים ציינו בדבריהם כי ההחלטה באשר להגבלת משך כהונתם של העוזרים המשפטיים נתקבלה מבלי שהוצגה עבודת מטה ותשתית עובדתית לצורך בה, או למשך הקבוע בה. עבודת מטה כזו, ציינו החתומים על עמדת הרוב, ייתכן ותדרש בתהליך ניסוח הנוהל לפעולתה של ועדת החריגים.
"לא יכול להיות שמעסיק לא יקבל על עצמו אחריות לנהל עובדים, וכדי לפתור לעצמו בעיות של חוסר נעימות לפטר עובדים – הוא פשוט מפטר את כל העובדים, טובים ולא טובים, כהחלטה גורפת" הגיבה עו"ד טוביס לטענות המדינה, אותן קיבלו השופטים "לטעון ששופט לא מסוגל, או שלא יהיה לו נעים לפטר עובד זה לעג לרש. הרי סומכים על שופט לחרוץ גורלות בדברים הרבה יותר אקוטיים. לא יכול להיות שהמדינה אומרת שהוא לא מסוגל לבוא ולהגיד לעוזר המשפטי שלו שהוא לא מרוצה ממנו ושילך הביתה. זה לא מתקבל על דעתנו".
גם הטענה של הצורך ב'דם חדש' היא מופרכת לשיטתה ונובעת לדבריה מהעסקתם של מתמחים בלימודי משפט בתפקיד זה בעבר. "עורך דין בשירות המדינה זה עובד לכל דבר, לא מתמחה. המדינה פשוט לא הצליחה להתנער מהקונספציה של מתמחים, ופשוט מנסה לאחוז את המקל משני צדדיו – מחד עו"ד עם יותר ידע, שיכול לתרום יותר – ומנגד, להשאיר אותו למעט זמן".
