קיבוצי קו העימות בגליל העליון שלא פונו בזמן הלחימה דורשים פיצוי על הנזקים הכלכליים, החברתיים והנפשיים שנגרמו להם מחיים של 14 חודשים באזור לחימה. הממשלה אומנם אישרה לאחרונה העברה של 200 מיליון שקלים ליישובי הצפון, אבל הסיכויים שהקיבוצים יקבלו העדפה לנוכח מצבם הייחודי נמוכה.

לאחר שנה של התעלמות כמעט מוחלטת של המדינה ממצבם, וחודש אחרי כניסתה של הפסקת האש שאפשרה להתחיל לחזור לשגרה באזור, נציגי פורום השמינייה, המאגד שמונה קיבוצים מאצבע הגליל שלא פונו, קיימו ישיבה עם השר לענייני שיקום הדרום והצפון, זאב אלקין, ודרשו לקדם כחלק מחוק הצפון המתגבש, שנמצא בדיונים בימים אלו, חבילה של הטבות כלכליות שיפצו אותם על הנזקים הכלכליים, החברתיים והנפשיים שלהם לאורך כל התקופה.

בין היתר, הנהגות הקיבוצים דורשות פטור מארנונה לשנה לפחות, הכנסת כל היישובים לתוכנית המיגון החדשה שתאפשר רכישה במחיר מסובסד של ממ"ד לכל בית, ובחינת הטבות כלכליות נוספות שיביאו בחשבון את מצבן הייחודי.

"השר הפגין בקיאות במצבם של קיבוצי קו העימות שלא פונו", אומר ל'דבר' יותם דביר, מנהל פורום השמינייה מטעם התנועה הקיבוצית. לדבריו, חברי ההנהגה יצאו בתחושה שלאלקין מחויבות מלאה להעביר את כספי התמיכה לשיקום שהובטחו לכלל יישובי קו העימות, ובתוכם השמינייה, אך אין דרך להבטיח שחלק מהם יהיו מיועדים עבורם בלעדית. "מדברי השר עלה כי בתוכנית אין כל פיצוי ישיר לתושבים בקיבוצי השמינייה בדמות פיצוי נזקים או מענקי חזרה לשגרה".

קיבוצי השמינייה, התאגדות הקיבוצים שדה נחמיה, עמיר, שמיר, כפר בלום, להבות הבשן, כפר סאלד, גונן ונאות מרדכי, הממוקמים בחלקה הצפונית של אצבע הגליל במועצה אזורית גליל עליון, מוגדרים לפי פיקוד העורף יישובי "קו העימות", אך מכיוון שהם נמצאים יותר מחמישה ק"מ מהגבול, לא נכללו בהחלטת הממשלה 975 על תמיכה ביישובים.

המשמעות עבורם הייתה דרמטית: אף שהם ממוקמים בתוך שטח לחימה, הם לא פונו ולא ניתנה לתושבים שביקשו להתפנות שום תמיכה כלכלית – כך שרבים נאלצו לעשות זאת מכיסיהם, בהוצאות שהגיעו עד אלפי שקלים בחודש. יותר מ-20 אלף תושבים מצאו את עצמם במצב שבו אין כמעט שירותים לתושב, בעיקר בשל נטישתם של רוב נותני השירות והעסקים באזור קריית שמונה.

יישובים רבים לאורך קו העימות יצאו למאבק שהגיע לדיון בבג"ץ. לדבריהם, אי-הכרת המדינה בבעיות שהמלחמה גרמה להם בלתי-מידתית, והותירה אותם ללא פיצוי, ללא יכולת כלכלית לעזוב וללא שירותי חינוך ובריאות מספקים. זאת בניגוד לתמיכה הרחבה של המדינה בשכניהם המפונים, שחלקם מתגוררים פחות מ-1 ק"מ צפונית להם.

עד היום, המדינה לא הכירה במצבם הייחודי של יישובי קו העימות הלא מפונים ובחרה לא לתמוך בהם בתקופת הלחימה. המועצות האזוריות של הצפון אומנם קיבלו כספים מהמדינה לתמיכה במפונים, אך אלו נועדו למטרות כלליות לפי ראות עיניה של הנהגת המועצה, והועברו בעיקר למפונים.

ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), יו"ר ועדת הנגב והגליל, מתח על כך ביקורת בכמה הזדמנויות, ודרש מהפרויקטור היוצא אליעזר מרום ומהשר אלקין לייעד באופן ממוקד כספים ליישובים שלא פונו, בין היתר כחלק מההשקעה התקציבית של 200 מיליון שקלים שקידם אלקין ותעבור לצפון בשבועות הקרובים.

לדברי נציגי הפורום, בתום הפגישה עם אלקין סוכם שבתקופה הקרובה יוקם צוות עבודה משותף של התנועה הקיבוצית, קיבוצי קו העימות שלא פונו, אנשי מטה תנופה לצפון והאוצר. עם זאת, דביר טוען כי השר אלקין הביע סקפטיות לגבי האפשרות של קידום תוכנית הטבות ממוקדת ליישובים המדוברים. "ניאבק כדי שהתקציבים שיעברו לרשויות ייצבעו מראש לרמת היישוב", אומר דביר, "במתווה העדפה מתקנת ליישובים שלא פונו".

לשכת השר אלקין: "השר פועל ללא לאות למען שיקום הצפון לצד יצירת מנגנוני צמיחה שיאפשרו את פיתוח האזור. השר ימשיך לשתף פעולה עם כלל גורמי האזור ותוך שימת דגש על הצרכים בכל רחבי הצפון".