הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), ארגון שזכה בשלושה פרסי נובל ופועל בכל העולם מכוח אמנת ז'נבה לשמור על בלתי מעורבים באזורי סכסוך, נתון לביקורת ציבורית חריפה בישראל מאז תחילת המלחמה. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים ב-14 חודשי המלחמה מצד משפחות החטופים וגורמים ישראלים ובינלאומיים, נציגי הארגון לא הגיעו אל החטופים הישראלים, קיבלו מהם אות חיים או העבירו להם תרופות מצילות חיים. בארגון טוענים ש"סוגיית בני הערובה נמצאת בראש סדר העדיפויות של הארגון".

"תפקיד הצלב האדום הוא לבקר ולראות את תנאי ההחזקה של שבויים", אומר ל'דבר' יהונתן סבן, דובר במערך הבריאות במטה משפחות החטופים, ודובר הצלב האדום בישראל לשעבר. "ל-ICRC יש מנדט במלחמות: לקדם ציות לחוקי המלחמה. האינסטינקט הראשון של כולנו היה לשאול איפה הצלב האדום, לדרוש לבקר את החטופים. ציפינו לזה.

"משפחות החטופים והציבור בישראל רוצים לראות שגם הקהילה הבינלאומית נאבקת בשבילם. יש משבר הומניטרי, 100 אנשים שעם כל יום שעובר סיכויי ההישרדות שלהם פוחתים, והחורף כבר פה. הקריאה כלפי הצלב האדום הייתה 'עשו את העבודה שלכם' (Do your job), שזו קריאה עם משמעות בינלאומית, אבל אנחנו לא רואים פומבית את המחויבות לשחרורם".

"לא עשו דבר למען אברה, חוץ ממכתב עמום ומתרפס"

לצד החטופים השבויים מאז מתקפת 7 באוקטובר, כבר 451 ימים, הישאם א-סייד ואברה מנגיסטו מוחזקים בשבי חמאס יותר מעשור – ולהבדיל, כך גם גופותיהם של החיילים אורון שאול והדר גולדין.

אחיו הבכור של אברה, אילן מנגיסטו, אומר ל'דבר' שבמשך כל השנים האלו אברה לא זכה לביקור מצד נציגי הארגון. "במשך 10 שנים המשפחה פנתה המון לארגון הצלב האדום בארץ. נפגשנו בשוויץ עם נשיא הצלב האדום לשעבר, פיטר מאוורר, שבעצמו היה בעזה ונפגש בחיוכים עם מנהיגי חמאס. ביקשנו את התערבותו בסוגיה ההומניטרית של אברה, אזרח עם תשישות נפשית שמוחזק בשבי בניגוד לכל חוק או אמנה בינלאומית, בניגוד לכל אנושיות".

מנגיסטו מתאר ספר שכל תחנוני המשפחה לא הביאו את הצלב האדום לפעולה משמעותית למען אחיו. "זה ארגון עצום, שפתר הרבה סוגיות הומניטריות של שבויים אצל ארגוני טרור בעולם. בישראל הם דואגים להסעות לביקורי משפחות של המחבלים שנמצאים בכלא הישראלי, לוודא שהכול בסדר איתם. זו החובה המוסרית שלהם כארגון הומניטרי לדאוג שאברה יזכה לפחות לביקור רפואי או שיעבירו מידע על מצבו, אבל חוץ מאיזה מכתב עמום ומתרפס שפרסמו, דבר לא נעשה. אני נחרד מרמת הצביעות וחוסר ההגינות של הארגון. כשזה מגיע לזכויות הומניטריות של אזרח ישראלי  – פתאום קולם נדם".

"תורמים לשיח שמשווה בין ישראל לחמאס"

עו"ד אורי מורד, מנהל מחלקת המחקר ב'מכון ירושלים לצדק', נפגש בדצמבר 2023 עם נציגי הצלב האדום בז'נבה, כדי לזרז את פעולתם לטובת החטופים. "העלנו שאלות קשות, הטחנו ביקורת. ניסינו להבין איך הארגון, שפועל כבר 150 שנה, שהודיע בפומבי על כשלונו לסייע ליהודים בזמן השואה, שוב כושל בלסייע ליהודים".

"קיבלנו תשובות מכעיסות. שידיהם כבולות, שיש חשש כבד לחיי העובדים שלהם ברצועה, תירוצים מתירוצים שונים, אותו קו שממשיך עד היום. במידה מסוימת אני מבין, ידיהם באמת כבולות, אבל בפועל הם מסרבים להשתמש במנופי הלחץ שכן יש להם".

סבן אומר ש"אחד הדברים שפדויי השבי ממלחמת יום כיפור, חיילים כולם, הכי זוכרים זה את ביקור נציג הצלב האדום. את החלפת המכתבים". לדבריו, "זה הרבה מעבר לצורך הרפואי. זה עצם זה שיש לנציג של הצלב האדום קשר עם המשפחה, עצם העובדה שמצב השבויים מתועד".

סבן ומורד שניהם מודים שיכולת הארגון להשפיע מוגבלת בשל סירובו של חמאס לשתף פעולה. עם זאת, הם טוענים שיש שדה שבו הארגון יכול לפעול, וכושל בכך לחלוטין – המודעות הבינלאומית למצב החטופים ובני משפחותיהם.

"הם תורמים בשיח הציבורי להשוואה בין ישראל לחמאס, שזו השוואה שערורייתית מבחינה מוסרית", אומר מורד, "בפרסומים הפומביים שלהם אין אזכור של חמאס, אין קריאה מפורשת לשחרור החטופים, ולא דרישה פומבית לבקר אותם. אנחנו מבינים שהמצב בעזה קשה, וטוב שיש ארגונים הומניטריים, אבל ברור שנושא החטופים הוא פחות קריטי עבורם".

סבן: "זה מאוד מאכזב לראות את חוסר היכולת של הצלב האדום, את אי הבעת המחויבות כלפי המשפחות. תספרו את הסיפורים של המשפחות, כמו שאתם עושים בכל מיני מקרים, כי העולם צריך לדעת שמצבים כאלה פוגעים גם במשפחות, לראות ולהראות אמפטיה למשפחות.

"הגיע הזמן לעלות שלב, בטח לאור העדויות של השבים. רוצים לראות את הצלב האדום  מתייחסים לזה יותר, יוצאים בקריאות, מביאים את הסיפור של החטופים, מתייחסים לדברים שקורים בשבי – התעללות מינית ופיזית. יש עוד שני ילדים בשבי".

אלסנדרה מנגון סיימה בנובמבר האחרון את תפקידה כראש משלחת ה-ICRC לישראל, והחליף אותה בתפקיד ז'וליאן לריסון. בצלב האדום טוענים שסיום תפקידה של מנגון לא קשור להאשמות באנטישמיות שספגה מפעילים חברתיים בישראל.

לפי סבן ומורד, ההשפעה של ראש המשלחת בישראל על מדיניות הארגון היא קלושה, ושניהם לא מסכימים עם ההאשמה של הארגון באנטישמיות. עם זאת, הם אומרים שלהתעלמות המוחלטת של הצלב האדום מהנרטיב הישראלי יש השפעה על דעת הקהל בעולם. "יש להם תרומה לעליית האנטישמיות ברשתות החברתיות", אומר מורד, "המסר האנטי-ישראלי שלהם לא משתמע לשתי פנים".

הצלב האדום: "פועלים לקדם את שחרורם, הדיאלוג בעניין חסוי"

מהוועד הבינלאומי של הצלב האדום נמסר בתגובה: "מאז ה-7 באוקטובר, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) הצהיר באופן ציבורי ואמר גם בשיחות פרטיות, כי לקיחת בני ערובה היא פשע לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ושיש לשחרר את כל בני הערובה. כמו כן, קראנו לאפשר לנו לקבל גישה לבני הערובה ולבדוק את מצבם, לספק להם טיפול רפואי במידת הצורך ולסייע ביצירת קשר עם אהוביהם. אנחנו ממשיכים לעשות זאת, ומוכנים לבקר את בני הערובה או לסייע בשחרורם ברגע שהדבר יתאפשר.

"סוגיית בני הערובה נמצא בראש סדר העדיפויות של הארגון, שפועל באופן אקטיבי לקדם את שחרורם. זה נעשה באמצעות קשר ישיר עם כל הצדדים והגורמים שיכולים לקדם שחרור של בני ערובה. הדיאלוג בעניין חסוי, ולכן איננו יכולים להיכנס לפרטים של מה נאמר לגורמים השונים, אבל אנחנו חוזרים ומדגישים שאנחנו פועלים כל העת בכל הדרכים האפשריות כדי להשיג גישה אל בני הערובה.

"לצערנו הרב, עד כה המאמצים שלנו לא הובילו לשחרור בני ערובה, או לכך שנוכל לספק להם עזרה. אבל נמשיך עם המאמצים האלו, עד שכל בני הערובה יוחזרו לבני משפחותיהם. מאמצים אלה כוללים נכונות ומוכנות לסייע בכל הסכם שחרור עתידי, בדומה לשלושת מבצעי השחרור בשנה שעברה (הכוונה לשני השחרורים ההומניטריים של 4 חטופים באוקטובר 2023, ולעסקת החטופים בנובמבר, י.פ.), שבהם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לקח חלק כמתווך ניטרלי. אנחנו מוכנים לבצע את התפקיד הזה שוב בהתראה של רגע.

"במהלך השנה הראשונה של משבר בני הערובה, את המאמצים של המשלחת בישראל ובשטחים הכבושים הובילה הגברת אלסנדרה מנגון, שלאחרונה סיימה את תפקידה כראשת המשלחת לאחר שלוש שנים, כפי שמקובל בארגון. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום זמין ונכון תמיד לפגוש בני ערובה ואת בני משפחותיהם ולספק סיוע הומניטרי".