הממשלה אישרה תקציב של 7.2 מיליארד שקלים לפיתוח שדות התעופה בישראל ומעל חצי מיליארד שקלים לשדרוג ופיתוח מעברי הגבול היבשתיים, כך הודיעו ביום ראשון מלשכת שרת התחבורה מירי רגב, שהגישה את ההצעה.
התקציב מיועד לשדרוג והרחבת תשתיות התעופה בישראל. מרביתו יוקצה לנמל התעופה בן גוריון, אך הוא כולל גם השקעות משמעותיות בנמל התעופה רמון ובנמל התעופה בחיפה.
התוספת התקציבית מגיעה לאחר אחת השנים הקשות ביותר בענף התעופה הישראלי, נוכח המלחמה. הענף סבל מחוסר יציבות מתמיד, מיעוט טיסות, ביטולים והפסקת הפעילות חברות של חברות תעופה לפרקי זמן שונים. כל אלו הביאו גם להוצאת מאות עובדים לחל"ת ולחשש מפיטורים נרחבים. זאת ועוד, במהלך רוב השנה לא התמנה יו"ר לרשות התעופה, ובפעם הראשונה בתולדותיה, הרשות נאלצה לפעול ללא יו"ר קבוע. תקופה זאת הסתיימה רק לפני חודשיים, עם מינויו של שרון קדמי למנכ"ל הרשות החדש.
עם חתימת הפסקת האש בצפון, החלה חזרה הדרגתית של חברות תעופה זרות לישראל. על רקע זה, בין היתר, הוחלט בממשלה ובמשרד התחבורה לקדם השקעה מחודשת בשדות התעופה.
התקציב שאושר לשדרוג שדות התעופה כולל התחייבות בהיקף של 7.166 מיליארד שקלים, מתוכם 943.6 מיליון שקלים במזומן לשנת 2025. תקציב של 3.66 מיליארד שקלים לביצוע מידי ו-3.5 מיליארד שקלים נוספים שיוקפאו, עם אפשרות לשחררם בהתאם לצרכים ואישורים עתידיים. הממשלה גם הסמיכה את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים להאציל סמכויות לסמנכ”ל כלכלה במשרד התחבורה, ואת שר האוצר להאציל סמכויות לרכזת תחבורה באגף התקציבים, לצורך גמישות תקציבית במהלך השנה.
בשדה התעופה בן-גוריון, יבוצעו פרויקטים להרחבת התשתיות בטרמינלים כדי להגדיל את קיבולת הנוסעים ולשדרג את תשתיות הבידוק והניהול. עוד ניתנו תקציבים לפרויקט איחוד הבקרות – הקמת יחידה ראשית לניהול ובקרה משולבת, שתשפר בתקווה את היעילות התפעולית והביטחונית בשדה. בנוסף אושרו הקמת הזרוע החמישית בטרמינל 3 להשלמת המבנה האווירי, החלפת 24 גשרי עליית נוסעים למטוסים בשלוחות C, B ו-D. , שדרוג טרמינל 1, הוספת שטחי חנייה והמשך פיתוח מערכות משופרות לניהול ובקרה.
בנוסף על השיפורים בנתב”ג, התקציב כולל גם שדרוגים משמעותיים בנמל התעופה רמון ובנמל התעופה חיפה, שיתמכו בהגדלת קיבולת הנוסעים והמטענים ויהוו חלופה ותוספת לפעילות האווירית בישראל. שדה התעופה בחיפה שופץ לאחרונה, והחלו בו טיסות מסחריות למדינות סמוכות על ידי חברת התעופה החדשה, "אייר חיפה".
הממשלה אישרה גם את ההצעה הנוספת של שרת התחבורה לפיתוח מעברי הגבול היבשתיים בסך של 586.6 מיליוני שקלים, על רקע התחזיות לצמיחה משמעותית במספרי המשתמשים בהם. על פי הערכות משרד התחבורה, תנועת הנוסעים במעברי הגבול היבשתיים בישראל בשנה הנוכחית, 2024, צפויה להסתכם בכ-4.6 מיליון נוסעים, ולצמוח משמעותית בשנת 2025, שעל פי הערכות המשרד צפויה להסתכם בכ-5.6 מיליון נוסעים. כמו כן, התחזית לתנועת מטענים במעברי הגבול היבשתיים בשנת 2024, תעמוד על 151,412 משאיות ובשנת 2025, על פי התחזיות, צפויה לעמוד על כ-164,000 משאיות.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב: "מדובר בתקציבים משמעותיים שיאפשרו את פיתוח ושדרוג השערים האוויריים של ישראל כך שיעמדו בשורה הראשונה של נמלי התעופה בעולם. לאחר פירוק ציר הרשע, אנו עדים למגמה גוברת של חזרת חברות תעופה לטוס לישראל וממנה. משיחות שקיימתי עם שרי תחבורה וחברות תעופה ברחבי העולם, אני מעריכה שמגמה זו תמשיך להתחזק. ברוח החזון שלי לנגישות תחבורתית באוויר, ביבשה ובים, תקציב זה יסייע לפיתוח תשתיות חדשניות, בטוחות ומתקדמות. כך גם במעברי הגבול היבשתיים שישמשו גשר למסחר, לתיירות ולשיתוף פעולה בין המדינות המתונות במזרח התיכון וישמשו בעזרת השם בעתיד גם כגשר לשלום בטוח. אני מודה ליו”ר ולמנכ”ל רשות שדות התעופה ולכלל עובדי הרשות על מחויבותם להמשך פעילות רציפה ובטוחה באוויר וביבשה, גם בתקופה מאתגרת זו מאז ה-7 באוקטובר".
מנכ”ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "בהנחיית השרה רגב, אנו עושים הכל כדי להבטיח תנועה אווירית רציפה, בטוחה ונגישה לישראל וממנה – הן לנוסעים והן למטענים. התקציב שאושר יאפשר להפוך את נתב”ג לאחד מנמלי התעופה המובילים בעולם, לצד חיזוק שדות התעופה רמון וחיפה. אנו ממשיכים לתכנן גם שדות תעופה נוספים, בהתאם לצרכים העתידיים של ישראל".
