החוק למיסוי רווחים כלואים אושר היום (שלישי) בכנסת ברוב דחוק, למרות התנגדות ראש עוצמה יהודית איתמר בן גביר וראש יהדות התורה יצחק גולדקנופף. החוק חייב היה לעבור היום כדי להיכנס לתוקף. החוק היה בסכנה ליפול בעקבות ההתנגדויות, אבל לאחר שח"כ אלמוג כהן הצביע בעד החוק, וחברי כנסת מיהדות התורה נמנעו מההצבעה, נדחו ההסתייגויות ואושרו הסעיפים ברוב דחוק.

למרות התנגדות גולדקנופף ובן גביר, הסעיף הראשון בחוק עבר ברוב של 60 מול 58. אלמוג כהן, חבר סיעתו של בן גביר, הצביע עם הקואליציה בעד החוק. רוט ואייכלר מיהדות התורה לא הצביעו.

לאחר משיכת זמן של שעות במטרה להגיע להסכמות במהלך הבוקר, הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו במיוחד מבית החולים על מנת להצביע.  נתניהו יצא מבית החולים, חרף התנגדות רופאיו, והוא ישוב אליו לאחר ההצבעה.

רבים בקואליציה קראו לפיטורי בן גביר, בעקבות התנהלותו, ביניהם ח"כ אלי דלד (הליכוד), וראש סיעת הציונות הדתית אוהד טל שקרא "להפרד" מבן גביר. בן גביר מצדו אמר שהוא עשה זאת "למען השוטרים" והוסיף: "כואב לי מאוד לראות כיצד שר האוצר סמוטריץ׳ גורר את רה״מ שכולנו אוהבים ממיטת חוליו, רק בשל האגו וסירובו לנהל כל מו״מ עם איתי, למרות הפצרות ותחינות מקורבי ראש הממשלה. אני חוזר: לא התקיימו שום מגעים בימים האחרונים, כי שר האוצר סירב עקרונית לכל משא ומתן."

מיסוי הרווחים הלא מחולקים נועד להתמודד עם עיוותים בשיטת המיסוי הדו-שלבי, שמאפשרת לחברות גדולות להימנע מתשלום מס. אם יאושר, החוק צפוי להכניס 10 מיליארד שקלים לקופת המדינה ב-2025. החוק צריך לעבור עד סוף השנה האזרחית, כלומר היום, כדי לחול על שנת המס הבאה.

אתמול הודיעה הסיעה שתמשיך לנקוט קו לעומתי לממשלה, ותצביע נגד החוק, במחאה על הקיצוץ במשטרה, בשב"ס ובארגון הכבאות וההצלה. זמן קצר מאוחר יותר, כמה חברי כנסת מסיעת אגודת ישראל, הפלג החסידי במפלגת יהדות התורה, הודיעו כי יצביעו נגד החוק שתביא הממשלה לאישור, כחלק מאיומי הסיעה לא להצביע עם הקואליציה כל עוד לא יקודם חוק הפטור מגיוס. מאוחר יותר דווח כי האולטימטום לא על דעת חסידות בעלזא, ובעקבות זאת ח"כ יעקב אייכלר יצביע בעד חוק הרווחים הכלואים.

בתוך כך, סיעות האופוזיציה הודיעו שאין קיזוזים כלל בהצבעות על התקציב. במפלגת יש עתיד הוסיפו כי הכלל יחול גם על קיזוז עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי דיווח ב'כאן' מפי גורם בקואליציה, נתניהו שוקל לבוא להצבעה אם חברי אגודת ישראל יסכימו להימנע בהצבעה והקול שלו יוכל להכריע בעד אישור החוק.

מטרת החוק: מלחמה בחברות הארנק

הצעת החוק, המהווה חלק מתיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025, מבקשת לתת מענה לכך שבמסגרת המיסוי הדו שלבי החל על חברות בישראל, שמטרתו עידוד ביצוע השקעות לפיתוח החברות והמשק בישראל – בוחרים חלק מבעלי השליטה בחברות לבצע השקעות המשמשות בעיקר להקטנת גובה המס שישלמו. מצב זה מתמרץ גם יחידים להתאגד כחברה, וזאת על מנת להיכנס למסגרת זו.

בפועל, חלק מהחברות צוברות את הרווחים ובוחרות להשקיע אותם בהשקעות פסיביות, שאינן בהכרח מביאות לפיתוח החברות והמשק, דוגמת השקעות בשוק ההון ובשוק הנדל"ן. חברות אלה נמנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים, ומהוות עבור בעלי המניות המהותיים בחברות, כמעין "ארנק", בהן הם אוגרים הון.

כעת, מוצעים תיקונים בפקודת מס הכנסה שנועדו לצמצם תופעה של אגירת רווחים בחברות ארנק וחברות החזקה. בין היתר, מוצע כי במקרים של חברות שבהן שיעור הרווחיות עולה על 25%, בעלי החברה יחויבו במס על חלקם בהכנסה החייבת של החברה. עוד מוצע מודל שיתמרץ חלוקה של רווחים שאינם משמשים ישירות את פעילות החברה, כך שהחברה תישא בעלות של 2% מס בכל שנה על שיעור הרווחים הלא מחולקים של החברה, מעבר לגובה מגן מס של 750 אלף ש"ח שיינתן לחברות עם פעילות עסקית ממשית.

כדי שלא לפגוע בפעילות התעשייתית, מוצע שלא להכליל בבסיס המס את הרווחים הלא מחולקים שמקורם בהכנסה של מפעל תעשייתי שחלו עליה הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון. בנוסף, מוצע כי חברות תעשייתיות וחברות קבלניות תוחרגנה אף הן מהחוק, מתוך רצון למסות חברות החזקה בלבד. כמו-כן, מוצע ליצור מסלול נוסף לפיו במקרה שהחברה תחלק 6% דיבידנד בשנה, היא לא תידרש לשלם את המס בגובה של 2% על כלל רווחיה הצבורים. החברה תוכל לבחור מידי שנה את המסלול המועדף עליה.