תכנית הממשלה לגבות תשלום של 35 שקלים עבור מפגש טיפול פסיכולוגי דרך קופות החולים, תיצור חסם לקבלת טיפול נפשי בקרב אוכלוסיות מוחלשות, כך אומרים בארגוני זכויות אדם. במכתב לוועדת הבריאות של הכנסת, בה תעלה מחר התוכנית לדיון, טוענים רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח בישראל ו'בזכות' כי השינוי במדיניות ישאיר בחוץ מטופלים רבים שחיים מתחת לקו העוני, שיוותרו על טיפול בשל קושי לשלם.
גביית תשלום על טיפול פסיכולוגי בקופות הייתה דרישה של משרד האוצר כתנאי למימון תכנית בריאות הנפש של משרד הבריאות. "לא נראה כי ההשתתפות העצמית נועדה כמקור מימון משמעותי לבריאות הנפש ודבר זה מעלה ספק נוסף לגבי חוקיות התיקון" כותבים הארגונים. לטענתם, ההכנסה הצפויה מההשתתפות העצמית עומדת על כ-30 מיליון שקלים, סכום קטן יחסית לתקציב שירותי בריאות הנפש בקופות החולים.
לפי ההצעה לתיקון החוק עליו תדון ועדת הבריאות מחר, התשלום עבור טיפול פסיכולוגי יהיה כפוף לתקרה של 210 שקלים לרבעון. קטינים, מקבלי השלמת הכנסה ומקבלי קצבאות נכות יהיו פטורים מתשלום, אבל לא מקבלי קצבאות אחרות, למשל קצבאות זקנה. הארגונים המתנגדים לתיקון, טוענים שהאוכלוסיות הפטורות מתשלום לא מכסות את כלל הנפגעים המרכזיים מהשינוי. כמו כן, הם מבקרים את הסעיף בתיקון החוק שמאפשר לקופות החולים לגבות תשלום בזמן קביעת התור ולא בזמן מתן הטיפול.
במקביל לגביית תשלום על טיפולים פסיכולוגיים דרך קופות החולים, ההשתתפות העצמית עבור טיפול פסיכולוגי העצמאי בהסדר עם קופת החולים ירד ל-100 שקלים לטיפול (לעומת 150 שקלים כיום). המסלול העצמאי בהסדר עם קופת החולים נועד לתת מענה לזמני ההמתנה הארוכים לטיפול בקופת החולים.
ארגוני זכויות האדם כתבו כי "לא ברור מדוע לא נמצאו לנכון לבטל כליל את מסלול ההשתתפות העצמית או להשוותה לגובה ההשתתפות העצמית שתקבע במסלול הציבורי המלא, ולהפוך את מסלול המטפלים העצמאיים לציבורי ולהנגיש לכלל האוכלוסייה. לא ברור גם למה הפטורים אשר יינתנו במסלול הציבורי לא יחולו גם על מי שיפנה לקבל טיפול אצל מטפל עצמאי".
