העלאות המסים ועליות המחירים היו אמורות להסתכם באחוזים בודדים שיתגלגלו לצרכנים, אולם הסכנה גדולה בהרבה: בחסות צעדי הממשלה, חברות יכולות לעלות מחירים כדי להגדיל את רווחיהן על חשבון הצרכנים. זו מסקנתה של הכלכלנית איזבלה ובר, מומחית לאינפלציה מאוניברסיטת אמהרסט, מסצ'וסטס.

ובר חקרה את עליות המחירים בעקבות משבר הקורונה בארה"ב, וגילתה שחברות משתמשות בתקופות שבהן עליות מחירים מקובלות, כדי להעלות מחירים גם אם אין צורך בכך. למשל, אם יש לגיטימציה להעלאת מחירים בעקבות עלייה במחירי האנרגיה, חברות, במיוחד גדולות עם נתח שוק גדול, יכולות להעלות את המחירים יותר מהנדרש כדי להגדיל את הרווחים על חשבון הצרכן.

לכן ובר טוענת שהעלאת המכסים של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ עלולה להוביל לעליות מחירים גבוהות יותר, כי היא גורם מתאם לעליות מחירים. היא מסבירה שבשוק ריכוזי, חברות נמנעות מתחרות מחירים, כלומר אינן מורידות מחירים, ומעלות אותם רק בתיאום. מכיוון שתיאום מפורש אסור בחוק, הן מסתמכות על תיאום לא מפורש, למשל עלייה במכסים או במחירי האנרגיה. דוגמה בולטת מישראל לכך שהמחירים עולים אך לא יורדים היא המס על האלכוהול. לפי דו"ח של הנגידה לשעבר קרנית פלוג ואחרים בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מחירי המשקאות האלכוהוליים עלו בעקבות העלאת המס ב-2013, אבל כשהמס הושב לרמתו הקודמת, המחירים נותרו גבוהים.

ובר איששה את טענתה במקרה של ארה"ב על ידי ניתוח שיחות של הנהלות בכירות עם בעלי מניות. בארה"ב חברות הנסחרות בבורסה נדרשות לקיים פגישות תקופתיות ופתוחות עם בעלי המניות. במקרים רבים הסבירו המנכ"לים שבחסות עליות המחירים הכלליות הם מעלים את המחירים כך שהרווח שלהם יעלה. אתר שהקים מכון המחקר האמריקאי 'עבודת שטח' אוסף ציטוטים של מנכ"לים שמתגאים באוזני בעלי המניות בהעלאות מחירים.

שוק המזון הישראלי ידוע בריכוזיות שלו, שלפי התאוריה של ובר, תקל על חברות לתאם העלאות מחירים.