הנשיא הנבחר דונלד טראמפ זכה בשבוע שעבר בניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות בארה"ב, שכלל רוב של המפלגה הרפובליקאית בשני הבתים של הקונגרס האמריקאי – הסנאט ובית הנבחרים.

הניצחון אמור להעניק לטראמפ יכולת משמעותית ליישם את המדיניות הכלכלית שהציג בקמפיין, אשר מורכבת משלושה מרכיבים מרכזיים: החלת מכסים של 20% על כלל הייבוא ועד 60% על ייבוא מסין, הקלות מס שייטיבו בעיקר עם בעלי ההכנסות הגדולות, ודה-רגולציה שנוגעת לכלכלה ירוקה ולשימוש בנכסי קריפטו.

ההצעות האלה היו מקור לוויכוחים מרים במערכת הפוליטית בארה"ב וספגו ביקורת מרובו של הממסד הכלכלי. הביקורות הבולטות כלפי מדיניות המכסים גורסות שהיא תביא לעליית מחירים ופגיעה בסחר. כלפי הקלות המס טענו שהן יעמיקו את הגירעון שגם כך תפח במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ ונשמר ברמה גבוהה בתקופת ביידן.

לגבי הסרת הרגולציה, ביקורת נשמעת על היעדר התמיכה במעבר לכלכלה ירוקה, ועל הפגיעה ביכולת של תעשיות אמריקאיות להתחרות בשוק העולמי בתחומים הקשורים לכלכלה הירוקה. ביחס להימנעות מרגולציה על בינה מלאכותית, נשמעה טענה, למשל מפי זוכה פרס נובל הטרי, דרון אג'מולו, שללא פיקוח היא תפגע בעובדים.

קשה להעריך עד כמה יתגשמו התחזיות השליליות הללו מאחר שבכל קמפיין בחירות, לא ברור אילו מהצעדים ייושמו ובאיזה אופן. נתניהו, למשל, הבטיח בקמפיין האחרון חינוך חינם לגילי 0-3 וסבסוד לחקלאים.

נוסף על כך, לפחות בחלק הראשון של כהונתו, טראמפ ייהנה מכלכלה אמריקאית חזקה שירש מממשל ביידן ויהיה קשה להפריד בין תוצאות מדיניות ביידן לאלה של מדיניות טראמפ. הכלכלה האמריקאית והפריון לעובד צמחו תחת ביידן בקצב המהיר ב-G7; האבטלה נשמרה בשיעור נמוך היסטורית והאינפלציה נבלמה; ובעקבות בלימה זו החל הבנק המרכזי להוריד את שיעורי הריבית. ההשקעות בתעשייה היו בתנופה במהלך כהונת ביידן, וחלק ניכר מהפרויקטים יושלמו במהלך כהונת טראמפ.

שובו של הפרוטקציוניזם

ובכל זאת, אם צעדיו של טראמפ בפועל אפילו יתקרבו להצעותיו כפי שנוסחו בקמפיין, אין ספק שהם ישפיעו דרמטית על הכלכלה האמריקאית. בנוגע למכסים, חופש הפעולה של טראמפ נרחב במיוחד כי החלתם לא כרוכה בתהליך חקיקה אלא בצו נשיאותי. בכהונתו הראשונה הוא החיל מכסים על פאנלים סולריים ומכונות כביסה (בין 30% ל-50%) ועל פלדה (10%) ואלומיניום (25%). הפעם המכסים המוצעים, בגובה 20%, נוגעים לכלל הייבוא, כשייבוא מסין יסבול ממכס בגובה 60%.

הרעיון מאחורי הטלת המכסים הוא פרוטקציוניזם קלאסי, כלומר הגנה על התעשייה המקומית מתחרות גלובלית. מכאן נובע היחס הקיצוני לכלכלה הסינית, השנייה בגודלה בעולם והמתחרה של ארה"ב על הבכורה העולמית. הרעיון של תמיכה בתעשייה המקומית מתבטא גם בהצעה להקלת מיסוי, שתפחית את מס החברות ל-20% לכלל החברות ול-15% לחברות שמייצרות בארה"ב, אם כי הקריטריונים לאותן חברות לא צוינו.

החל משנות ה-70, הכלכלה האמריקאית מאופיינת בגירעון מסחרי, מצב בו הכלכלה מייבאת יותר מוצרים ושירותים משהיא מייצאת, בדולרים. מצד אחד, האמריקאים יכולים לנצל את המעמד המיוחד של הדולר כמטבע הדומיננטי בסחר העולמי, וכך ליהנות מהייבוא מהמדינות השונות מבלי שהדבר יביא לאי-יציבות בערך המטבע.

אולם משמעות נוספת של הגירעון המסחרי היא שהעבודות שכרוכות בייצור אותם שירותים ומוצרים מיובאים אינן מגיעות לאמריקאים. המשמעות יכולה להיות קשה, במיוחד ביחס לעבודות בתעשייה, כמו תעשיית הרכב, מכיוון שעבודות אלו נחשבות איכותיות מבחינת התנאים שהן מציעות לעובדים בעלי השכלה נמוכה יחסית.

הצד השני של המטבע, העודף המסחרי של סין, צמח במחצית השנייה של 2024, ומקשה על המתחרות מאירופה וארה"ב. הסיבה לעלייה, בין השאר, היא האטה בשוק הסיני שצמצמה את הביקוש המקומי ודחפה את החברות הסיניות לייצא. בספטמבר האחרון נקט הבנק המרכזי בסין הורדת ריבית והזרמת כספים לשוק ההון, ובשבוע שעבר אישר הפרלמנט הסיני חבילת סיוע בסך 1.4 טריליון דולר לממשלים המקומיים ברחבי סין. מכיוון שבשני המקרים התמרוץ אינו מגיע ישירות לצריכה והשקעות, עוד לא ברור עד כמה הוא ישפיע על הצריכה הסינית המדוכאת.

נתיב לעבודות איכותיות, או התעוררות האינפלציה מחדש?

המבקרים של מדיניות זו, למשל הכלכלן ג'ייסון פורמן מאוניברסיטת הרווארד ואחד היועצים הכלכליים הבכירים של הנשיא לשעבר ברק אובמה, טוענים שהמכסים יביאו לעליית מחירים ודווקא יפגעו בתעשייה האמריקאית, שזקוקה למוצרי ביניים (מוצרים המשמשים לתהליך ייצור) וחומרי גלם מיובאים לייצור. לגבי המחירים, ההנחה היא שהיבואנים יגלגלו את העלאת המכסים לצרכנים האמריקאים.

עבור התעשייה האמריקאית, עלייה במחירי חומרי הגלם ומוצרי הביניים תגדיל את העלויות ולכן תקשה עליה להתחרות בשווקים העולמיים. חשוב לציין שגם ממשל ביידן החיל מכסים, וגם הקמפיין של המפלגה הדמוקרטית כלל את העלאתם, אם כי בהיקף קטן בהרבה משל טראמפ. גם למדיניות זו התנגד פורמן.

גם איזבלה ובר, כלכלנית אמריקאית-גרמניה שהתפרסמה בשנים האחרונות בעקבות מחקריה על האינפלציה, רואה במכסים סכנה. ובר גורסת שמעבר לגלגול העלויות לצרכן, חברות ינצלו את הלגיטימציה להעלאות מחירים שתיווצר בעקבות העלאת המכסים. במחקרה על האינפלציה שעלתה בעקבות הקורונה והפלישה לאוקראינה, היא ניתחה דיווחי הנהלות לבעלי המניות שלהן ומצאה שההנהלות ראו בשיבושים הרחבים גורם מתאם לעליות מחירים.

בזמנים רגילים, הסבירה ובר, חברות מפחדות להעלות מחירים מהחשש שיפסידו נתח שוק למתחרות. אולם כאשר נוצר מצב חריג שבו ניתן להעלות מחירים באופן מתואם, כמו שיבוש בשרשראות האספקה או החלת מכסים, חברות יוכלו לעשות זאת ללא חשש. בפשטות, כאשר הלגיטימציה לאינפלציה מופיעה בחדשות, ניתן להעלות מחירים כי כולם יעשו זאת.

המשמעות היא שהמכסים עלולים להוביל לעליית מחירים שהיא מעבר לגלגול עלויות המכס. זוהי דוגמה לאופן שבו החשש מהאינפלציה בעקבות המכסים, וההתנגדות לטראמפ באופן כללי, מאחדים בין כלכלנים שבדרך כלל חלוקים בנוגע למדיניות, כמו פורמן וובר.

ספק אם הקלות מס לעשירים יועילו לצמיחה

הקלות המס שמתכנן טראמפ ידרשו חקיקה ולכן הוצאתן לפועל עשויה להיות קשה יותר. מצד אחד, במפלגה הרפובליקנית קיים סנטימנט חזק נגד מיסוי. מצד שני, הקלת מיסוי תביא להרחבת הגירעון, שבפני עצמה יכולה לעורר התנגדות במפלגה הרפובליקאית.

הגירעון הגדול בתקציב האמריקאי הוא מטרה לביקורת רבה וחריפה מצד אנשי המפלגה הרפובליקאית, כך שצעד כזה יכול גם להביא ללחץ לקיצוצים תקציביים לא פופולריים. עם זאת, המיליארדר אילון מאסק שתמך בטראמפ ואף השקיע כספים רבים בקמפיין שלו, הביע רצון לקצץ משמעותית בכוח האדם הממשלתי. בתקשורת האמריקאית מדברים על האפשרות שמאסק ימונה להובלת ועדה ל"יעילות" הממשלה.

בכהונתו הקודמת נקט טראמפ קיצוצי מס משמעותיים שהביאו להרחבת הגירעון. אחר כך, תקפו הרפובליקאים את ממשל ביידן על הגירעון.

הרעיון של הקלת המיסוי על חברות שמייצרות בארה"ב יכול להוות משקל נגד ההתייקרויות בעקבות העלאת המכסים, אך ככלל, המחקר האמפירי לא תומך בטענה שהקלה במס חברות מביאה לצמיחה בהשקעות. בניתוח מטה שבחן יותר מ-400 תוצאות מ-42 מחקרים שונים על הקשר בין הקלות מס לצמיחה, מצאו החוקרים פיליפ היימברגר וסבסטיאן גכרט שאין תמיכה לכך שהקלות מס חברות מעודדות צמיחה.

היבט נוסף שספג ביקורת בהקלות המס של טראמפ הוא האופי הרגרסיבי שלהן: מרבית ההקלות יגיעו לשכבה קטנה של עשירי על. לפי ניתוח של מכון המחקר ITEP, הקלות המס יגדילו את הכנסתם של חברי המאיון העליון, שמרוויחים כיום לפחות 914,000 דולרים בשנה, ב-36,200 דולרים בשנה. ארבעת האחוזונים שמתחת למאיון העליון, כלומר אחוזונים 96-99, שמרוויחים בין 360 אלף ל- 914 אלף דולרים לשנה, ייהנו מתוספת של 7,160 דולרים בשנה. יתר המרוויחים, כלומר 95 האחוזונים התחתונים, דווקא יסבלו מהעלאת מס בעקבות העלאת המכסים.

הקלות מס מסוג זה יחריפו את אי השוויון בארה"ב, שכבר היום הוא מהגבוהים בעולם. הן יגדילו את הכנסת העשירים ויפגעו בהכנסת מעמדות הביניים והשכבות הנמוכות. ארה"ב היא המדינה השלישית ב-OECD במדד אי השוויון בהכנסה על פי מדד ג'יני, ורק קוסטה ריקה וטורקיה עוקפות אותה באי שוויון. במאמר צד, ישראל ניצבת במקום השישי אחרי קוסטה ריקה, טורקיה, ארה"ב, ליטא והממלכה המאוחדת.

גם הצמיחה עלולה להיפגע בעקבות החרפת אי השוויון שיביאו שינויי המיסוי המוצעים. שיעור הצריכה מההכנסה גבוה בקרב מעמדות הביניים והשכבות הנמוכות, כך שפגיעה בהכנסה של מעמדות אלה משמעה פגיעה בצריכה ולכן בביקוש. הפחתה בביקוש תביא להאטה כלכלית. ניתוח שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית בחודש שעבר (אוקטובר) אישר את הדינמיקה הזו: פגיעה בהכנסת מעמדות הביניים והעניים מאיטה את הצמיחה ופגיעה בהכנסות העשירים כמעט שאינה משפיעה עליה.

טראמפ עשוי לסגת מההישגים של ביידן

שילוב של קיצוץ בהוצאה הממשלתית והכבדת נטל המחירים, דרך העלאת מכסים, על מעמדות הביניים, יסכן את הצמיחה האמריקאית. לפי ניתוח של כלכלנים ממכון לוי שבמדינת ניו-יורק, הצמיחה האמריקאית הייתה חזקה בזכות הפרויקטים רחבי ההיקף של ממשל ביידן, וככל שאלה יתמעטו, כך יואט גם קצב הצמיחה. בהקשר זה חשובה עמדתו של טראמפ בנוגע לתמיכה בתעשייה שהחלה בתקופת ביידן. טראמפ כבר הודיע שיסיר את התמיכה בתעשיות ירוקות, אחת מחקיקות הדגל של ביידן, ואמר שיקל על הפקה וייצוא של נפט וגז טבעי.

על פניו, הצעותיו הכלכליות של טראמפ נראות מסוכנות לכלכלה האמריקאית. הן עלולות להחריף את אי השוויון, להאט את הצמיחה ולעורר מחדש את האינפלציה. טראמפ ותומכיו סבורים שההצעות הללו יאיצו את הצמיחה ויחזקו את התעשייה האמריקאית ולכן ייטיבו עם מעמד העובדים האמריקאי. החל מינואר הקרוב יתברר אם טראמפ יגשים את הבטחותיו וכיצד הן יעצבו את הכלכלה האמריקאית.