בנק ישראל החליט היום (שני) להותיר את הריבית על 4.5%, בהחלטת הריבית הראשונה לשנת 2025. שינוי הריבית האחרון חל בתחילת שנת 2024, ובו הוחלט להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות האחוז, מ-4.75% לשיעורה הנוכחי, 4.5%.

"המציאות הביטחונית המורכבת והמצב המורכב במשק נמצאים לנגד עינינו", אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון במסיבת עיתונאים לאחר ההחלטה. "אתמול הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית על כנה. תמונת המצב המאקרו כלכלית של המשק משתפרת. עם זאת עם זאת המלחמה מותירה אי ודאות. האינפלציה צפויה לעלות בחצי השנה הקרובה ואחר כך לרדת. פרמיית הסיכון במשק ירדה, בעקבות הפסקת האש, הפחתת העצימות וההתפתחויות, אך נותרה גבוהה. החלטה זו נובעת מהעובדה שסך הסיכונים נוטה כלפי מעלה".

"היה ראוי שהממשלה תפעל לסגירת משרדים מיותרים ולצמצום התקציבים הקואליציוניים שאינם מעודדים צמיחה. במצב בו חלקים נרחבים בחברה החרדית אינם נוטלים חלק מהשירות הצבאי, הפגיעה היום היא בכ-0.5% מהתוצר", אמר והוסיף: "הכרחי לשמור על עצמאות המוסדות. זה חלק מהחוסן הכלכלי של המדינה ותנאי לאמון במשק הישראלי. קבלת החלטות ללא הסכמה רחבה עשויה לפגוע במשק הישראלי".

ההודעה על אי שינוי הריבית מגיעה על רקע התאוששות מסוימת של המשק הישראלי מהמלחמה המתמשכת: מדד המחירים לצרכן בירידה; שיעור האינפלציה גבוה מהיעד של בנק ישראל (1%-3%) אך הוא צפוי להתכנס אליו. גם הגירעון הממשלתי בירידה וצפוי להוסיף לרדת בשנת 2025.

לצד השיפורים במדדים אלה, נכנסו לתוקף בשבוע שעבר העלאות במיסים ועליות מחירים. עליות אלה צפויות להשפיע במיוחד על משקי בית במעמד הביניים ובשכבות החלשות, ועל עסקים קטנים ובינוניים. הריבית הגבוהה גורמת לנטל נוסף, מאחר שהלוואות ומשכנתאות לאנשים פרטיים ועסקים מושפעות מגובה הריבית.

לשאלת 'דבר' על ההחלטה שלא להוריד ריבית למרות הפגיעה הצפויה במשקי הבית, ענה ירון: "אנחנו מבינים את הקושי שמשקי הבית חווים מיוקר המחייה והעלאות הריבית. עם זאת, האינפלציה היא מעל היעד וצפויה לעלות ל-4 אחוזים. כלי הריבית היא הכלי הנכון להתמודדות עם האינפלציה. במצב של מגבלות היצע, להוריד את הריבית זה כמו לכבות את השריפה עם דלק. המחירים יעלו, אבל הפעילות לא ממש תעלה".

לבנקים המסחריים, לעומת משקי הבית והעסקים הקטנים, הריבית הגבוהה מאפשרת רכישת אגרות חוב עם ריבית גבוהה, ואפשרות להרוויח מההפרש בין הריבית הנמוכה על הפיקדונות וזו הגבוהה על ההלוואות. רווחי הבנקים זינקו בשנים האחרונות והגיעו ליותר מ-22 מיליארד גם בתקופת המלחמה, בין היתר הודות לריבית הגבוהה. "לאורך כל הדרך אנחנו מובילים מהלכים לשיפור המערכת הבנקאית", ענה הנגיד לשאלת 'דבר' בנושא. "רפורמת המשכנאות שהוזילה משמעותית את ההלוואות, הישקנו את קו המשווה. זה טבעי שבמחזור של העלאות ריבית הרווחים עולים, אבל בישראל הם אכן גבוהים. ישנה עדיפות לא להתערב במנגנוני השוק, דרך המלך היא הגברת התחרות דרך שחקנים נוספים. אם נצטרך נפעל בנושא".

ירון תיאר את סביבת הריבית בעולם: "הפד הפחית את הריבית ב-0.25 אחוזים , גם הבנק האירופי הוריד את הקצב. תמונת המצב המאקרו כלכלית משתפרת אך האתגרים עדיין איתנו. החלטת הועדה המוניטרית משקפת את המחויבות ליציבות במחירים ויציבות המשק".

לדבריו, האינפלציה עומדת על 3.4%, מעל היעד. היא צפויה לעלות ל-4 אחוזים ולהתמתן בהמשך השנה. "ברביע האחרון של 2024 נמשכה ההתאוששות אך התוצר נמוך מהמגמה. גיוסי ההון עלו, ההכנסות ממסים נותרו גבוהות. אך המדד המשולב לנובמבר נותר ללא שינוי. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק. שיעור התעסוקה וההשתתפות עלו במעט. קיים מחסור בעובדים בעקבות היעדר עובדים זרים ויציאה למילואים, שהתמתנה".

עוד נימק הנגיד את ההחלטה בכך שביצועי המשכנתאות גבוהים, היצע הבנייה גבוה ולאורך זמן יתמוך במחירי הדיור. כמו כן, לדבריו, מאז ההחלטה הקודמת השקל התחזק אל מול הדולר והאירו, ושוק ההון הישראלי מסכם שנה חיובית עם עליות במדדים העיקריים. עם זאת אמר ירון כי קיימת אי ודאות גבוהה במשק. "התחזית משכללת את ההתאמות התקציביות", אמר.

ירון התייחס להמלצות ועדת נגל, שמונתה לשם קביעת תקציב הביטחון בשנים הקרובות: "היינו פעילים בוועדה, והדגשנו את החשיבות לקביעת תוואי יורד של יחס החוב לתוצר. יש התאמות נדרשות".

חטיבת המחקר של בנק ישראל חוזה שהצמיחה ב-2025 תעמוד על 4%, וב-2026 על 4.5%, שיפור קל ביחס לתחזיות קודמות (0.1 ו-0.2 נקודות אחוז בהתאמה). לפי התחזית יחס החוב תוצר יעמוד על 67% ב-2024, אחוז פחות מתחזית קודמות, והאינפלציה תעמוד על 3.4% – 0.4 נקודות אחוז מתחזית קודמת. גם בשנת 2025 השתפרה תחזית האינפלציה ל-2.6%, לעומת 2.8% בתחזית קודמת. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח ב-4% בשנת 2025, ובשנת 2026 הצפי הוא ל-4.5% צמיחה. האינפלציה צפויה לעמוד על 2.6% בסוף 2025. הגירעון בסוף 2024 צפוי להסתכם במעט מתחת ל-7%. בשנת 2025 הגירעון צפוי להסתכם ב-4.7% מהתוצר, ובשנת 2026 צפוי הגירעון צפוי לעמוד על 3.2 אחוזי תוצר מסיום ההוצאות של המלחמה.