"אני לא מפסיק לספק סחורה ללקוח שלי בגלל שינויים בערך המטבע. כדי לשמור על הלקוח, אני ממשיך לספק לו סחורה וסופג את המחיר. אם מחקתי 10% בגלל שערי מטבעות, אני בהפסד" כך תיאר לנו נועם הופרט, מנכ"ל מפעל ישראלי שתוצרתו מיוצאת לחו"ל, את ההשלכות ההרסניות של התחזקות השקל בחודשים האחרונים על התעשייה הישראלית. היום (שני) ייפגשו יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן, במטרה לדון בדרכים להתמודד עם התחזקות השקל המאיימת על התעשייה הישראלית.

לקראת הישיבה אמר ברוש כי "ירידת שערי המט"ח אל מול השקל מהווה פגיעה אנושה בתעשייה, כזו שתפגע ישירות ברמת החיים של תושבי המדינה. הגיע הזמן לצאת מהקופסה, ולהשתמש בכלים פיסקאליים על מנת ולטפל בשקל החזק". ברוש קרא להוריד את יוקר עלויות הייצור, לצמצם את הרגולציה ולהניע אלפי מפעלים קטנים ובינוניים להגדיל את היקפי היצוא.

שנת 2017 נפתחה בשער יציג של 3.86 ש"ח לדולר, ובתוך חודשיים בלבד התחזק השקל מול הדולר בכארבעה וחצי אחוזים, והוא עומד היום על 3.69 ש"ח לדולר – ערך שלא נראה כמותו מאז אוקטובר 2014. התזזיתיות בשער השקל היא חלק מ"מלחמת מטבעות", שבה ספקולנטים ברחבי העולם מנסים להתעשר מקנייה לטווח קצר של מטבע חוץ, מול בנקים מרכזיים שמנסים להגן בדרכים שונות על יציבות המטבע של מדינתם. הנפגעים המיידיים מהתחזקות המטבע המקומי, שאינה נובעת משינוי ריאלי בכלכלה אלא ממסחר ספקולטיבי, הם היצרנים ובעיקר היצואנים.

גם ללא התחזקות השקל מתמודדת התעשייה הישראלית עם קשיים רבים. מזה כמה חודשים מתריעים בהתאחדות התעשיינים מהתהוותו של משבר בתעשייה, ומזהירים מפני סגירת מפעלים ופיטורים נרחבים. בהתאחדות מצביעים על צמיחה בתעשייה בשיעור כמעט אפסי של 0.85% בשנה מאז 2009, ועל נסיגה של 6% בייצוא התעשייתי בשנתיים האחרונות. הגורמים לכך נעוצים במדיניות ממשלתית שאינה אוהדת את היצרנים הישראלים – ביטול מכסים, הגברת החשיפה לייבוא, עיכוב הסיוע הממשלתי לתעשייה ועוד. אך התחזקות השקל מול הדולר והיורו בחודשים האחרונים הפכה לגורם שעלול להכריע מפעלים רבים שתוצרתם מיועדת לייצוא.

"המפעל האמריקאי או האירופי שאני מוכר לו לא חושב על מצב השקל. מבחינתו לא קרה כלום, וגם מבחינת המתחרים שלי. מי שסופג את שחיקת השערים זה רק אני, היצרן הישראלי."

"מפעלים הם נושאות מטוסים, לא סירות מירוץ"

נעם הופרט הוא מנכ"ל מפעל "גרופית פלסטיק" בקיבוץ גרופית שבערבה, המייצר פתרונות אריזה מתקדמים. מרבית תוצרת המפעל מיוצאת לחו"ל, ומועסקים בו כ-40 עובדים. כל התחזקות בלתי צפויה של השקל מובילה להפסדים מידיים שהמפעל נאלץ לספוג. בפשטות, התמורה מהלקוחות בחו"ל נסגרה מראש, בדולרים או ביורו, ועכשיו אותה תמורה שווה פחות שקלים. "אנשים צריכים להבין שמפעלים הם נושאות מטוסים", אומר הופרט, "אני לא יכול לשבור כיוון כמו סירת מרוץ. הלקוח שלי לא נכנס לחנות במקרה וקנה מוצר. כדי לפתוח לקוח חדש, אני עובד כמה חודשים. את הקשר איתו אני מנהל במהלך שנים."

אז מה קורה כשיש התחזקות מפתיעה של השקל?
"החלטות על ייצוא לא קורות ברגע. אני לא מפסיק לספק סחורה ללקוח שלי בגלל שינויים בערך המטבע. כדי לשמור על הלקוח, אני ממשיך לספק לו סחורה וסופג את המחיר. אם אני אחליט שכרגע בגלל שהתקבולים נמוכים אני לא מספק ללקוח סחורה, אני אאבד אותו. אם מכרתי לו קודם ב-40,000 דולר בשער של 4.3 ש"ח לדולר, והיום השער הוא 3.9, הפסדתי 16,000 שקל – עשרה אחוז מהשווי הכולל של העסקה. צריך להבין שבתעשייה כמו שלנו, הרווחיות נעה בסביבות ה-5%. אם מחקתי 10% בגלל שערי מטבעות, אני בהפסד."

ואז מה עושים? מעלים את המחיר ללקוח?
"מבחינתי התקבולים יורדים בצורה מאוד משמעותית, אבל את הלקוח שלי בחו"ל זה לא מעניין. המפעל האמריקאי או האירופי שאני מוכר לו לא חושב על מצב השקל. מבחינתו לא קרה כלום, וגם מבחינת המתחרים שלי. מי שסופג את שחיקת השערים זה רק אני, היצרן הישראלי."

אז איך מתמודדים עם ההפסד?
"בטווח הקצר אתה בודק את הצעות המחיר שלך בעסקאות חדשות, והאם בכלל כדאי לך לקבל עסקאות חדשות או לגייס לקוחות חדשים. ללקוחות קיימים אני אנסה לשמור על המחיר ולספוג הפסדים בעצמי, אלא אם אני רואה שהמגמה נמשכת. רק אם העסק נמשך כמה חודשים אני אשנה עסקה עם לקוח קיים, כי אם אני אומר לו 'לך תמצא ספק אחר', אני מפסיד אותו כלקוח. הוא כבר לא יחזור אלי."

ואיך ספיגת הפסדים כזו משפיע על המפעלים?
"יש אולי יצואנים עם רווחיות גבוהה, שלמרות ששחיקה של 10% פוגעת ברווח שלהם הם עדיין נשארים רווחיים. אבל בתעשייה המסורתית אחוזי הרווח הם קטנים מאוד, ואנחנו רגישים לתנודות כאלה. את השכר אנחנו משלמים בשקלים. במידה וחומרי הגלם מיובאים זה ממתן מעט את הפגיעה, אבל רוב ההוצאות שלנו הם בשקלים."

"אם לפני שלושה חודשים החלטתי לקנות מכונה, עד שהיא תגיע ותיכנס לעבודה ייקח חצי שנה. במצב של חוסר יציבות, אתה שוקל אם כדאי לך לקחת סיכון ולבצע השקעות."

"כשאני משווה בין הייצוא שלי בינואר-פברואר 2017 לינואר-פברואר 2016, על אותה כמות מכירות הפסדנו קרוב ל-200,000 ש"ח. אנחנו מפעל קטן יחסית, מפעלים גדולים יותר מאבדים מיליונים. בעסקים אנחנו צריכים יציבות. אם לפני שלושה חודשים החלטתי לקנות מכונה, עד שהיא תגיע ותיכנס לעבודה ייקח חצי שנה. במצב של חוסר יציבות, אתה שוקל אם כדאי לך לקחת סיכון ולבצע השקעות. אם המצב הזה יימשך עוד כמה חודשים, עוד ועוד תעשיינים ישקלו פעמיים השקעות ופיתוח של קווי יצור. היום אני במצב שאני סופג את ההפסדים, ממשיך לעבוד ולא מפטר עובדים. אבל כשיגיעו המאזנים בהמשך השנה, אני אבין איפה אנחנו עומדים ואיך מתקדמים."

אתה מודאג?
"בוודאי שאני מודאג. אני לא יודע כמה בנק ישראל יכול לפתור את הבעיה הזו. יש פה תהליכים עולמיים, אבל מבחינתי, כל חמישים או מאה אלף שקל פחות – המשמעות שלהם מורגשת מאוד. בסוף החודש נעשה מאזן רבעוני, ואני יודע שאני אחטוף שוק. אני לא יודע כמה, אבל אני מכין את עצמי."