ראשי ארגוני המעסיקים הגדולים בישראל נקטו אמש (ראשון) במהלך יוצא דופן, שספק אם היה כמותו בישראל. בפנייה ציבורית נרחבת שהופנתה לכלל בעלי העסקים והמנהלים בישראל קראו ליצירת מערך משותף ונרחב שיצא למערכה שמטרותיה "שיפור ניכר בסביבה העסקית, האצת הצמיחה והגדלת רמת החיים של אזרחי מדינית ישראל".
במכתב הפומבי עליו חתומים 22 ראשי אירגוני המעסיקים, ובהם שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, נשיא ארגון הגג של העסקים הקטנים והעצמאיים (לה"ב) רועי כהן, נשיא התאחדות החקלאים דובי אמיתי, נשיא התאחדות בוני הארץ רוני בריק, נשיא התאחדות המלונות, אלי גונן, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח גיא רוטקופף ועוד, מפרטים ראשי המגזר העסקי את טענותיהם וכותבים:
"אצל רבים מאיתנו גוברת התחושה, ובצדק, כי ניהול עסקים בישראל הפך למשימה בלתי אפשרית. ההכבדות הבלתי פוסקות המועמסות על המגזר העסקי, כובד הרגולציה, יוקר עשיית העסקים, חקיקת העבודה, האווירה הציבורית השלילית, העדר עובדים מיומנים, חוסר תמיכה אמיתית בעסקים קטנים ובינוניים ועוד, הפכו את ישראל לאחת מסביבות העסקים הקשות בעולם והביאה את המשק הישראלי למקום ה-53 בעולם (!) במדד קלות עשיית העסקים.
"הסביבה העסקית שלנו אינה משפיעה רק על יכולתנו לנהל עסקים, אלא על רמת החיים הנמוכה של כלל אזרחי ישראל, ובהם עובדינו ומשפחותיהם. רמת הפריון בישראל, אשר נמוכה ב-25% מהממוצע במדינות המפותחות, לצד הרגולציה הממשלתית הכבדה ויוקר עשיית העסקים בישראל, מביאים לצירוף בלתי אפשרי של הכנסה פנויה נמוכה ויוקר מחיה גבוה ואינם מאפשרים קיום בכבוד לחלק גדול מתושבי המדינה.
"מציאות זו מהווה סכנה ממשית לעתיד המשק הישראלי. רבים מאיתנו מחפשים את הזדמנויות ההשקעה מעבר לים, במקום בישראל, ועסקים ישראלים רבים תורמים כיום לצמיחה ולתעסוקה של מדינות זרות. בנוסף, אוכלוסיות חזקות בוחרות להעתיק את מגוריהם אל מעבר לים, במטרה לשפר את איכות חייהם. במציאות זו, אנו רואים סכנה ממשית לעתידה הכלכלי והחברתי של ישראל".
על פי מכתבם של ראשי אירגוני המעסיקים לכלל בעלי העסקים והמנהלים בישראל הסיבה העיקרית למצב של המשק הישראלי והכלכלה הישראלית הוא העדר מדיניות כלכלית ששמה את האצת הצמיחה והשיפור ברמת החיים כמטרה.
המהלך הנוכחי הוא המשך של המערכה אליה יצאו ראשי אירגוני המעסיקים במהלך הקיץ בהובלת נשיא התאחדות התעשיינים ברוש. בראיון ל'דבר ראשון' כיוון ברוש את האש לעבר משרד האוצר ושר האוצר. "משרד האוצר הפך להיות משרד של כותרות", אמר ברוש. "לצערי הרב, במקום שהמקצועיות תנהל את המשרד, הוא מנוהל על ידי ספינים. קח את מחירי הדיור לדוגמא, הם עדיין במגמת עליה. מצאו איזו פינה שהמחיר בה ירד, ישר ייצאו בכותרות. ככה הפופוליזם שולט בהכל".
ההסברים האפשריים למהלך של ראשי המגזר העסקי נוגעים לגלישה האיטית למיתון, היחלשות הייצוא הישראלי והמשך מדיניות חשיפה אגרסיבית שהאוצר מנהל – תוך הורדת מכסי מגן על התעשייה המקומית והחקלאות הישראלית. תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018, שמבוסס על המשך מדיניות החנק התקציבי, לא מכיל כלל כלים להאצת הצמיחה ומעורר את זעמם של בעלי העסקים, אשר אינם רואים מהיכן תוכל לבוא זריקת האשראי והמרץ שהמשק זקוק לה.
המאבק של הממשלה, והאוצר בעיקר, ממוקד ב"הורדת יוקר המחייה". ראשי המגזר העסקי סבורים שיש להציב מטרה אחרת והיא האצת הצמיחה, ומציינים בצדק, העלאת הצמיחה ורמת הפריון של העבודה בישראל תביא גם להגדלת ההכנסה הפנויה ולעלייה ברמת החיים.
מבחינה פוליטית ממקדים ראשי העסקים בישראל את הביקורת בשר האוצר משה כחלון, ופונים ישירות לראש הממשלה על מנת שזה יסייע – ייתכן שהדבר נעשה מתוך שיקול מקיאוויאליסטי: נתניהו עשוי למצוא טעם מיוחד לסייע לתעשיינים כאשר הדבר עשוי להיזקף לזכותו על חשבון שר האוצר שלו, כחלון.
העלאת רמת הפריון בעבודה אמורה הייתה להיות מטרת השולחן העגול, המשותף ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שרגא ברוש ושר האוצר כחלון. אך על פי פרסומים, פקידי האוצר שהציגו תכניותיהם בישיבות של השולחן העגול התעקשו למקד את תכניותיהם בתחומים שוליים, ולא להתייחס להצעות שהועלו להגברת הפריון והאצת הצמיחה, כמו הצעת ההסתדרות להפחתת מספר שעות העבודה בשבוע.
פנייתם של ראשי המגזר העסקי לבעלי העסקים והמנהלים מסתיימת בקריאה לצרף את פרטיהם לרשימת אנשי קשר שהם מייצרים, לקראת המהלכים הבאים במערכה זו.
