
כ-2,000 משתתפים הגיעו היום (שני) ללוות בדרכו האחרונה את סמ״ר אורון שאול ז"ל, לוחם צה״ל שנהרג באסון הנגמ״ש ברצועת עזה לפני כעשור, ושגופתו נחטפה והושבה לישראל במבצע חשאי. שאול הובא למנוחות בבית עלמין אזרחי על רכס פוריה, ונטמן לצד אביו הרצל, שנפטר שנתיים אחרי נפילתו.
שאול נפל בקרבות של חטיבת גולני בשג'עייה שבעיר עזה, במהלך מבצע צוק איתן ב-2014. מחבלים חמאס חטפו את גופתו, ומאז החזיקו בה ברצועה. אתמול חולצה גופתו בפעילות חשאית של צה"ל ושב"כ.

זהבה, אימו, ספדה לו: "עשר שנים אני מחכה, וכל יום זה נעשה גרוע יותר. הפחד שיחזירו את כולם ואותך לא יחזירו. אני מודה לכל הצבא, השב"כ וראש הממשלה שעשו חסד והביאו לי את אורון הביתה. זה רגע מאוד קשה".
אופק, האח הצעיר, נפרד מאורון: "אחרי כל כך הרבה שנים שעברו, אני לא מאמין שזה קורה. שאתה כאן ושאנחנו נפרדים. במשך כל השנים האלו היו לי כל כך הרבה תסריטים בראש – שאתה חוזר, נותן חיבוק, ואומר יאללה אני בבית.
היו גם תסריטים שאתה אף פעם לא חוזר. ושהסיוט הזה ילך איתי עד יומי האחרון. היום המסע הקשה, העצוב והמתיש הזה מגיע לסיומו. היום זו דרכך האחרונה, מלווה בכל כך הרבה אנשים שאוהבים אותך.

היית אדם טוב, עם לב כזה רחב. דואג לכל מי שסביבו בלי לחשוב פעמיים. השמחה שלך הייתה מכחישה כל דבר רע, והאהבה שלך למדינה ולסובבים היו ללא תנאים. הסוף הזה נורא, אבל זה סוף".
אבירם שאול, אחיו הבוגר של אורון, אמר: "10 שנים של עצב ותסכול, עם מעט מאוד שמחה, הסתיימו עכשיו. השכול הוא בלתי נסבל, אבל כשהוא מלווה באי ודאות, בכלל לא ניתן לחיות לצידו. במאבקים של העשור האחרון, היינו רובוטים שמכוונים למטרה אחת בלבד. המאבק השכיח את זיכרון הילדות, את הרגעים של המשפחה. אני משוכנע שהדר גולדין, וכל החטופים יחזרו – צוק איתן לא יסתיים עד שהדר לא יחזור".
הנשיא יצחק הרצוג ביקש סליחה מהמשפחה, על שלקח יותר מעשר שנים להחזיר את גופתו של אורון. "היום, בחלוף יותר מ-10 שנים של ציפיה ללא מנוח ושל אבל ללא מקום, נסגר מעגל. אורון יצא בידיעה שלמה שהוא נלחם למען עמו, באומץ וגבורה. חייל מסור ומוביל, שזכה באות מצטיין הנשיא על הערכים והמחויבות יוצאי הדופן שלו. אורון אמר בעצמו פעם שמדינה לא מפקירה אף אחד מאחור. לאחר עשר שנים, במבצע אמיץ וראוי, הצלחנו לגמול לו ולו במעט".

הרצוג קרא לשחרור כל החטופים: "היום הזה אנחנו מבינים שוב ויותר מתמיד עד כמה הכרחי לעשות הכול כדי להשיב את כולם הביתה. גם את הדר גולדין, את אברה מנגיסטו, את הישאם א סייד. את החיים לשיקום, ואת החללים לקבורה".

איתן הובר מאשדות יעקב, חבר של אבירם, סיפר ל'דבר' על תחושותיו. "יש הצפה של רגשות. מרגיש שסוף סוף המשפחה זכתה לקבל את אורון, ומצד שני, זה סוף עצוב. ביני לבין עצמי הרגשתי שלא יהיה לאירוע הזה סוף, שזה יסתיים כאירוע רון ארדי.
"כמשפחה וחברים היה המון תסכול, כעס וזעם. לאורך השנים מרחו את המשפחה שהנה זה קורה ויהיה שחרור – ופרקטית, אף אחד לא לקח ברצינות. בלי 7 באוקטובר, גם עוד שנים לא היינו רואים אותו. בסופו של דבר, המבצע הצבאי הוא זה שהצליח לחלץ אותו, ועל חלל לא היו עושים עסקה".
מתאם פעולות הממשלה השטחים אלוף רסאן עליאן ומפקד חטיבת גולני, אל"ם עדי גנון ביקרו בבית משפחת שאול לאחר החילוץ, ואל"ם ארז אלקבץ, שהיה מפקד הגדוד שבו שירת אורון שאול בצוק איתן, אמר: "זהו יום שבו מתערבבים רגשות הכאב על נפילתך בקרב לצד רגשות השבתך הביתה לקבורה בישראל".