דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח בשבט תשפ"ה 16.02.25
11.6°תל אביב
  • 9.5°ירושלים
  • 11.6°תל אביב
  • 13.3°חיפה
  • 11.2°אשדוד
  • 9.6°באר שבע
  • 15.4°אילת
  • 17.2°טבריה
  • 8.9°צפת
  • 11.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הרפורמה במערכת המשפט

פרשנות / כך תשפיע הצהרת לוין נגד הנשיא עמית על תפקוד בית המשפט

ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר שהכרזת של שר המשפטים כי ״לא יכיר״ במינוי השופט יצחק עמית לנשיאות העליון עלולה להותיר את הרכב בג״ץ המורחב במחסור קבוע של 20% ולעכב מינויים קבועים בתפקידי מפתח כמו נציב תלונות הציבור על שופטים | היחסים השוטפים בין השר לנשיא ביהמ״ש חיוניים לתפקוד הרשות השופטת, ומצב של נתק בין השניים עלול לפגוע בשירות לאזרח

שר המשפטים יריב לוין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שר המשפטים יריב לוין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אור גואטה
אור גואטה
כתב ביטחוני-מדיני
צרו קשר עם המערכת:

ההכרזה החריגה של שר המשפטים יריב לוין אתמול, לפיה לא יכיר במינויו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, מעלה חשש כי הצעד עשוי לפגוע בהתנהלות בתי המשפט, מאחר ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון נדרשים להסכים ביניהם על צעדים רבים בתחום המינויים וההתנהלות השוטפת של הרשות השופטת.

לפי ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שיתוף הפעולה בין שר המשפטים לבין נשיא בית המשפט העליון חיוני לתפקודה התקין של הרשות השופטת. שיתוף הפעולה בין השניים מתאפשר, בין היתר, באמצעות פגישות עבודה קבועות שנועדו לקדם תהליכים שונים, כמו פתרון בעיות עומס תיקים או תקצוב הרשות השופטת, ובקידום פתרונות נקודתיים או מערכתיים.

למרות זאת, לוין הפסיק את פגישות העבודה כבר לפני מספר חודשים, בתקופת כהונתו של ממלא מקום הנשיא השופט עוזי פוגלמן, ואף סירב להכיר בשופט עמית כנשיא בית המשפט העליון.

ההשלכות של אי-שיתוף פעולה של לוין עם עמית, צפויות לפגוע גם בשירות שמעניקה הרשות השופטת לאזרחי ישראל, ובעיקרם שורה של מינויים הדורשים הסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. לפי לוריא, ההשפעה המיידית היא באי-מינוי שופטים לבתי המשפט המחוזיים, מינוי שופטים לבית המשפט העליון, מינוי נציב תלונות על השופטים ועוד.

כיום מכהנים בבית המשפט העליון 12 שופטים מתוך 15 השופטים, לאחר שהשופטות אסתר חיות וענת ברון, וכן השופט עוזי פוגלמן סיימו את כהונותיהם בהגעתם לגיל 70, כלומר חסרים בו 20% מהשופטים. כדי לאשר מינוי של שופטים לבית המשפט העליון יש צורך ברוב של 7 מתוך 9 שופטים, ואם לוין לא מכיר בכהונתו של עמית כנשיא העליון, נראה שגוברת הסכנה לפילוג בתוך הוועדה, ו-3 חברי הקואליציה בוועדה יתייצבו יחד מול 6 חברי הוועדה הנותרים, ולא יתאפשר מינוי של שופטים לעליון. העומס הגובר על השופטים המכהנים עלול לפגוע בשירותי השיפוט הניתנים לאזרחים.

לפי לוריא, המצב מביא לכך שלא ניתן יהיה להגיע להסכמה בוועדה לבחירת שופטים על מילוי תקנים נוספים בבתי משפט, כגון במחוז ירושלים. גם מהלך זה מגביר את העומס על השופטים המכהנים ועלול לפגוע בשירותי השיפוט הניתנים לאזרחים.

בחודש מאי 2024, נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, סיים את כהונתו, ולא נמצא לו מחליף, אחרי שהשר לוין ומ"מ נשיא העליון פוגלמן לא הצליחו להסכים על מועמד כנדרש. היעדר שיתוף פעולה ימנע מהם גם בעתיד להגיע להסכמה על מועמד. ללא נציב מכהן, תלונות שאזרחים מגישים נגד שופטים נותרות ללא מענה.

שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון לא יוכלו למנות גורמים שונים במערכת שאותם הם ממנים בהסכמה, ובהם מינוי של נשיאי בתי משפט מחוזי או שלום, מינוי שופטים מכהנים כשופטים בפועל בערכאה אחרת, או מינוי של שופט שכבר פרש, מה שעלול לפגוע בתפקוד הרשות השופטת מבחינה מערכתית-ניהולית.

בנוסף, עלולה להיפגע ההגנה על אי-תלות השופטים ועל עצמאות הרשות השופטת, משום שבאופן מסורתי שר המשפטים הוא מי שאחראי בממשלה להגן על אינטרסים ציבוריים אלה.

ד"ר גיא לוריא הוא עורך דין, דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה״ב ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת חיפה, ולשעבר מרכז ועדת שמגר לעניין גיבוש כללי אתיקה לחברי ממשלה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!