היום ה-16 להסכם לשחרור חטופים ולהפסקת אש בין ישראל לחמאס הגיע, מה שמתניע לפי לוח הזמנים שהוגדר בהסכם את תחילת המו"מ על שלב ב'. הדבר צפוי להתחיל היום (שני) בפגישה בוושינגטון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין סטיב וויטקוף, שליחו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון.  

"אנחנו נכנסים לכשלושה שבועות שבהם נוכל ללמוד כמה הפערים קרובים או רחוקים, אני חושב שהפערים יהיו מאוד גדולים", אומר ל'דבר' הראל חורב, היסטוריון וחוקר של החברה הפלסטינית במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "צריך להבין שהמטרה של חמאס היא להישאר בעזה עם הנשק, גם אם זה לא השלטון הפורמלי. כבר למדנו שמי שמחזיק בנשק בסופו של דבר יחזיק בכוח. לכן אני לא חושב שהמשך המלחמה הוא משהו שאפשר למנוע – מדובר ביכולת שלנו לסכל את ההתעצמות המחודשת שלהם".

יש מה לדבר על פירוז של עזה?
ישראל לא צריכה להסכים בשום צורה למשהו אחר. אם אנחנו לא רוצים לחזור לסבבים אינסופיים של פשיטות וכניסות, אנחנו חייבים לפרז את עזה".

המעבר בין השלבים: "חמאס ידרשו את שיקום התשתיות"

שלב א' צפוי להסתיים ב-2 במרץ עם השלמת חזרתם של 33 החטופים הישראלים, בפעימות של 3 חטופים או חטופות בכל חזרה, זאת לאחר שבשבועיים האחרונים שוחררו 13 חטופות וחטופים אזרחי ישראל וכן 5 חטופים אזרחי תאילנד שלא כלולים במניין ה-33. לפי דיווח ב-N12, "גורמים המעורבים במשא ומתן" אומרים כי השלבים יכולים להתקצר, לאחר שבשבוע שעבר שוחררו 6 חטופות וחטופים ישראלים בשבוע אחד. מהצד הפלסטיני, לאורך השלב ישתחררו בסך הכול 737 אסירים ביטחוניים ו-1,167 אזרחים עזתים, שמוחזקים בישראל בחשד למעורבות כלשהי בטרור. עד כה השתחררו 365 אסירים פלסטיניים, שמרביתם מחבלים או מי שנאסרו משום שהואשמו במעורבות בטרור.

צה"ל החל לסגת מעמדות התקיפה באזור ציר נצרים ולאפשר מעבר של פלסטינים לצפון הרצועה, עם ההסכמה על שחרורה של ארבל יהוד. נוסף על כך, ביום שבת ישראל החלה לאפשר מעבר של חולים ופצועים, בהם של מחבלים, דרך מעבר רפיח לטובת טיפול בבתי חולים במצרים.

בהמשך, צה"ל צפוי לצמצם את נוכחותו ברצועה ולהישאר בעיקר במרחב החיץ שבין ישראל לרצועה ("הפרימטר"), שלגבי נסיגה ממנו לא הושגה הסכמה. לפי עמדות הגורמים המדיניים וגורמי הביטחון, רצועת הביטחון הזו, ברוחב של 700-1000 מטרים לאורך הגבול המזרחי והצפוני של הרצועה, לא צפויה לחזור לידיים עזתיות ותהיה בשליטה ישראלית או בינלאומית. כך או כך, ישראל נמצאת כרגע במצב של הפסקת אש מול חמאס, למעט תקיפות ממוקדות נגד מי שמפרים את ההסכם מהצד העזתי.

טרם הושגה הסכמה בין ישראל לחמאס על מה שיתרחש בשלב ב', ואף לא פורסמו באופן רשמי עקרונות וקווי יסוד. לפי הערכות ופרסומים שונים, השלב צפוי לכלול שחרור של חטופים נוספים, בעיקר אזרחים מתחת לגיל 50, כאשר חמאס כפי הנראה ידרוש למסור גם גופות של חטופים, ויחתור לשחרור חיילים רק בשלב השלישי והאחרון של העסקה. נוסף על כך צפויים שחרורים של מחבלים ואסירים נוספים, "כבדים" יותר. חמאס צפוי לדרוש עצירה ממושכת יותר של הלחימה, הגבלה של פעולת ישראל ברצועת עזה, נסיגה מאזורים נרחבים יותר וייתכן שאף מתן מעבר נרחב יותר לאזרחים במעבר רפיח.

ד"ר חורב צופה שחמאס יתמקד במשא ומתן בניסיון לשקם את תשתיות הטרור התת קרקעיות שפיתח. "אני חושב שכדי לייצר מנוף על ישראל, הדרישות שלהם יהיו חזיריות לא רק בתחום שחרור האסירים, אלא גם בתחום שיקום התשתיות. הם ירצו קודם כל לשקם את עזה תחתית, ולנסות למנוע מאיתנו לחזור".

השר לעניינים אסטרטגיים ואיש סודו של נתניהו, רון דרמר, צפוי להוביל את צוות המשא ומתן במקום ראש המוסד דדי ברנע, כך על פי דיווחים במספר כלי תקשורת שלא אושרו באופן רשמי. כפי הנראה, מינויו של דרמר ומעבר שלו למו"מ מול המתווכות על שלב ב' של העסקה יצריך הסכמה בין ישראל לארצות הברית. כך או כך, משלחת ישראלית טרם יצאה לשיחות משא ומתן על השלב השני.

מנופי המו"מ: "מעריך לצערי שיהיו חטופים רבים שלא נדע מה מצבם"

חורב מדגיש את השימוש של חמאס בחטופים כדרך לבצר את מעמדו ברצועה. "צריך לעבוד נכון יותר מהפעם הקודמת, שאז הייתה לנו 'בעיה' שהיא הימצאות חטופים בעזה, שלא רצינו לפגוע בהם. חמאס הלבישו אותם בבגדי נשים והצעידו אותם ב'צעדות מוות' כשהם חלשים, רק כדי להעביר אותם ממקום למקום. לא משנה מה תיתן להם, הם ישאירו אצלם חטופים כתעודות ביטוח. אולי זה קצת השתנה אחרי חיסול סינוואר.  

"כשפרסמו סרטונים של עידן אלכסנדר, מתן צנגאוקר, סשה טרופנוב ואחרים, הם השתמשו בהם כקלפי מיקוח. אני מעריך לצערי שיהיה מספר דו ספרתי של חטופים שאנחנו לא נדע מה מצבם. יש לנו מידע על חלק מהחטופים, אבל הם ינסו להשאיר אצלם כמה שיותר חטופים, בדגש על אלו שלא נדע מה מצבם, זה מנוף הלחץ שלהם". 

אבל חטוף חי שווה עבורם יותר.
"ובכל זאת, סינוואר הורה לחסל את ששת החטופים שהיו במנהרה. הם מנהלים את זה גם מבחינת היכולת להילחם – חטוף חי מעסיק אותם יותר, ועולה להם יותר". 

מבחינת ישראל, מה התמהיל הנכון בין דיפלומטיה ללחץ צבאי?
"לצערי דיפלומטיה לא ממש תעזור לנו פה, הלוואי שכן, אבל זה לא אופן המחשבה שלהם".

אילו מנופים יש בידי ישראל?
"המנוף שלנו זה שיקום הרצועה וכמובן הלחץ הצבאי. מנוף דיפלומטי הוא לא ממש רלוונטי פה, והזמן כמובן שלא. ביידן אמר שהמו"מ יימשך ככל שצריך, אבל זה שטויות. ביידן עשה הרבה טעויות במלחמה, הוא גם עזר לנו הרבה, אבל גם גרם לנו לנזקים.
"אנחנו כרגע כמעט בלי מעצורים. אין לנו צורך בכל כך הרבה כוחות בלבנון, אנחנו יכולים לחזור תוך רגע לפעול בעזה. אני לא פוסל מצב של כיבוש שטח, כל אוגדה בצה"ל יודעת להגיע תוך שעות לים. מי שלא מצליח להגיע להישגים בדיפלומטיה, ממשיך במלחמה".

איך נכון להבין את התוכניות של טראמפ לסיום המלחמה?
"אפשר להסתכל על זה כגישה פייסנית, אבל צריך לזכור שהם מסתכלים על זה בגישה רפובליקנית. הם רוצים שנסיים את המלחמה במובן שבו הם רוצים מלחמה קצרה וקטלנית. כל קשירת הכתרים לטראמפ היא קצת מוגזמת, כי להפסקת האש היו כמה גורמים חזקים לפני כן.

"אנחנו יודעים שמפקדי השטח של חמאס זועקים להפסקת אש, כי הם כבר גמורים. זה הגיע כתוצאה מהלחץ של צה"ל בצפון הרצועה. היו גם התפתחויות אזוריות, כשהרגנו את נסראללה, כשהצינור דרך סוריה נקטע. וכמובן חיסול סינוואר, שהוא מאוד מאוד מהותי. בנוסף לכל זה, טראמפ הבהיר להם שאם הם לא יקבלו את ההצעה, הם יקבלו נבוט". 

יש לנו סיבה לחשוש מסיכון ביטחוני רחב בעקבות שחרור האסירים? לא דווקא כסיכון מפגיעה ישירה של המחבלים שישוחררו ויבצעו פיגועים, אלא יותר כ"בוסט" מוראלי שיעניקו לטרור הפלסטיני.
"חד משמעית כן. וסטטיסטית, מעסקת שליט עשרות אחוזים חזרו לטרור. אבל זה בגלל שישראל לא טיפלה בהם. הבעיה היא לא בעצם שחרור האסירים אלא באי הטיפול בהם אחר כך.  

"אפשר לבוא בטענות לנתניהו שהוא שחרר את סינוואר, אבל הטענה שלי מולו היא על זה שהוא לא חיסל אותו. באחד מגלי הטרור, ב-2022, אמרתי בפאנל שצריך לחסל את סינוואר, ועמי איילון שאל אותי: 'למה? מה זה נותן?' אני לא נביא גדול, זה עניין של גישה". 

היום שאחרי: "לא נוכל להכניס את הרשות עד שלא נחסל את חמאס"

חורב ספקן לגבי היכולת להכניס גורם שלטון חלופי לעזה לפני שחמאס יובס צבאית. הוא סבור שרשות פלסטינית מחודשת עשויה להתבסס, אך הדבר אפשרי רק לאחר ניצחון צבאי ישראלי. "אני וחבריי כתבנו מסמך שנקרא 'היום שאחרי', מסמך ארוך שמשתמש במקרי בוחן קודמים: יפן, גרמניה, אפגניסטן ועיראק. המחקר מראה שאתה לא יכול לעשות את היום שאחרי מבלי לחסל את ארגון הטרור. לא נוכל להכניס את הרשות עד שלא נחסל את חמאס".

הוא מדגיש שלא מדובר על "הרשות הפלסטינית הנוכחית", כי "רואים מה היא שווה", אלא על רשות אחרת וחזקה יותר. "רשות כזו זקוקה לתמיכה מישראל וממדינות באזור, כי אחרת חמאס תגמור אותם. רשות פלסטינית שמצד אחד יש לה מספיק כוח ביטחוני משלה, ומצד שני, שפועלת במצב שבו חמאס לא מחזיק בנשק. כרגע הרשות מאוד חלשה, והיא לא מסוגלת לגבור על חמאס.  

חורב עומד על חשיבותה של גישה התקפית ישראלית מול הטרור של חמאס. "לפני המלחמה, היית שואל אנשי ימין מה הפתרון לעזה, היו אומרים שצריך לתת להם כסף והם יעזבו אותנו בשקט. אם היית שואל אנשי שמאל, היית מקבל את אותה התשובה. יש לנו פה עסק עם שלטון בעל מטרה מאוד שאפתנית, אתה רואה שבחמאס ממשיכים להאמין שהמטרות שלהם יושגו. אתה לא יכול להוריד את הרגל מהגז, לכן אתה עושה את המבצעים האלה. תחשוב על המחבל מהגדה שרואה שהעזתים עומדים מול הישראלים, הוא אומר 'מה כבר אני יכול לעשות?' אז הוא לוקח נשק".