דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ג באייר תשפ"ב 24.05.22
22°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 22°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 20°באר שבע
  • 25°אילת
  • 23°טבריה
  • 16°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקציב 2017-18

ביצוע התקציב / מה עשתה הממשלה בפברואר? עודף במסים, תת-ביצוע בהוצאות

חודשיים אל תוך השנה והמגמה הקבועה של האוצר מתגלית גם השנה | ההכנסות מהמסים עולות על הצפוי בסך של 2.7 מיליארד שקלים | ניתן היה להוציא 8 מיליארד שקלים יותר משהוצאו | 2016 הסתיימה בתת הוצאה של 25 מיליארד שקלים

משה כחלון בוועדת הכספי במהלך 2016. כיסי המדינה תופחים, והשר יכול לקבל החלטות משמעותיות. (תמונה: דוברות הכנסת)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

דו"ח משרד האוצר על ביצוע התקציב לחודש פברואר 2017 התפרסם אתמול (רביעי) ומראה תמונה מוכרת. מאז התחלנו, ב"דבר ראשון" לסקר את הדוחות החודשיים של האוצר ביוני 2016 התמונה חוזרת על עצמה: גבייה עודפת של מסים אל מול התכנון בתקציב, והוצאה חסרה, מתחת לרף המותר בחוק התקציב. החודש החריג בהתבוננות שנתית הוא דצמבר, המתאפיין מזה שנים ב"בולמוס" של הוצאות, אלא שגם הוא אינו מצליח לכסות על הפער בין ההוצאה המותרת בתקציב ובין ההוצאה בפועל.

סך ההוצאות בחודשיים הראשונים של משרדי הממשלה הוא 43.3 מיליארד. בחישוב פשוט של חלוקת ההוצאה השנתית המתוכננת (308.6 מיליארד שקלים – הכוונה היא להוצאות המשרדים, ללא תשלום ריבית וללא החזר קרן) ל-12, הרי שבכל חודש מותר לממשלה להוציא 25.7 מיליארד, או 51.4 בחודשיים. בהסתכלות זו תת ההוצאה הנוכחית היא 8 מיליארד ש"ח.

אמנם, התפלגות ההוצאות אינה שווה בכל חודש, אך כאמור מדובר במגמה עקבית באוצר – לחנוק את הוצאות המשרדים במשך רוב חודשי השנה ולחכות לדצמבר. מצב זה מקשה על המשרדים לתכנן באופן יעיל את הוצאותיהם, למעט משרד הביטחון, שכבר הצליח להוציא 24% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. באוצר מנסים לשדר מסר מרגיע לפיו הגידול בהוצאות הביטחון "אינו מעיד בהכרח על חריגה מהמסגרת התקציבית השנתית ומבטא שינויים טכניים במבנה התקציב ושינוי בהתפלגות הביצוע בשנת 2017 לעומת שנים קודמות". בניגוד לרוב המשרדים, משרד הביטחון הוא משרד חזק שיכול לשלוט בתכנון הוצאותיו מול האוצר. הוצאות שאר המשרדים אכן גדלו ב-5.2% בהשוואה לשנה שעברה, אך זאת לעומת גידול מתוכנן של 9.4%.

בצד ההכנסות המדינה גבתה 51.8 מליארדי שקלים מתחילת השנה, גידול נומינלי של 6.4% לעומת שנה שעברה. שוב אם נתבונן באופן סכמטי, מה הייתה צריכה להיות ההכנסה של המדינה ממסים עד לנקודה זו בשנה (המדינה מתכננת להכניס, בשנת 2016, 294.5 מיליארד שקלים) אז ההכנסות הצפויות ממסים עד לנקודה זו בשנה היו צריכות לעמוד על 49.1 מיליארד שקלים. כלומר מדובר בעודף גבייה של כ-2.7 מיליארד שקלים.

פערי ביצוע תקציב לחודש פברואר 2017 - הוצאות. המדינה הוציאה 43.3 מיליארד ש"ח עד כה, 8 מיליארד ש"ח פחות משהיא הייתה עשויה להוציא על פי התקציב המאושר. (גרפיקה: דבר ראשון)

פערי ביצוע תקציב לחודש פברואר 2017 – הוצאות. המדינה הוציאה 43.3 מיליארד ש"ח עד כה, 8 מיליארד ש"ח פחות משהיא הייתה עשויה להוציא על פי התקציב המאושר. (גרפיקה: דבר ראשון)

אם מגמה זו תימשך, ייתכן כי שר האוצר משה כחלון (כולנו) יבחר לממש את כוונתו לבצע הורדת מסים. לו יבחר שר האוצר להפחית מיסים, הוא עשוי להפחית את המע"מ, אותו כינה בעבר "המס המרושע ביותר", ובכך לתרום לצמצום פערים, או להפחית מיסים ישירים כמו מס חברות או מס הכנסה. הורדת מסי ההכנסה – שהם מסים פרוגרסיביים המחושבים על פי גודל ההכנסה – תקטין את המשאבים הציבוריים ותגדיל את חלקם של המסים העקיפים, המושתים על עניים ועשירים כאחד בתמהיל המסים.

פערי ביצוע תקציב לחודש פברואר 2017 – הכנסות. ההכנסה העודפת ממסים בשלב זה של השנה עומדת על 2.7 מיליארד ש"ח. (גרפיקה: דבר ראשון)

האפשרות עליה כלל לא מדברים באוצר היא להניע תהליכים חברתיים וכלכליים באמצעות עודפי הכספים האדירים שנוצרו בקופת המדינה בשנים האחרונות, לדוגמא: הגדלת הוצאות הממשלה לטובת השקעה במנועי צמיחה.

בשנת 2016 הממשלה הוציאה 25 מיליארד שקלים פחות ממה שהייתה עשויה להוציא, גבתה 7.6 מיליארד שקלים מסים יותר משתכננה והכנסות הביטוח הלאומי היו 4.4 מיליארד שקלים מעל התכנון (סה"כ – 37 מיליארד שקלים). חלק מהעודפים האלו צפויים להיכנס חזרה לתקציב 2017. כפי שהראינו בעבר, תקציב המדינה מגלגל סך של כ-27 מיליארד שקלים בממוצע משנה לשנה, אלא שהדבר נעשה במסגרת שנקראת "התקציב על שינוייו", ללא הודעה ותכנון מראש, ומקשה על יכולת הבקרה והפיקוח של הציבור על קצב ההוצאה. התוצאה הסופית היא, כאמור, תת-ביצוע קבוע בתקציב המדינה.

כך, בשנה שעברה ההוצאות הסתכמו ב347.7 מיליארדי שקלים, אך התקציב על שינויו היה 372 מיליארדי שקלים. כלומר, לאוצר יש עשרות מיליארדים שהוא מכליל בתקציב במהלך השנה, בתנאים בהם לא ניתן באמת להוציא אותם והם מתגלגלים משנה לשנה. עד עתה לא התרחשו שום העברות כאלו והתקציב על שינוי זהה תקציב המתוכנן – 359 מיליארדי שקלים – אך הוא צפוי לגדול ולעבור את ה-380 מיליארד שקלים עד סוף השנה.

כאשר כיסי המדינה כה תפוחים, במשרד האוצר יכולים לבצע כמעט כל החלטה, אך השאלה היא מה הם רוצים לעשות עם כל הכסף? מגמת השנים האחרונות הייתה לנסות "להעלים" מהרישום חלק ממהכנסות באמצעות העברה לקרן פיצויים של מס רכוש, ולהקטנת מצבת חובות המדינה. אם כחלון אכן מעוניין להיות שר אוצר חברתי, עדיף לשנות את המדיניות לכיוון של תמהיל מיסים פרוגרסיבי יותר והגדלות השקעות המדינה בתחומים נדרשים כמו קצבאות הנכות ובטיפול בזקנים. מדיניות כזו, עשויה להגדיל את הצמיחה ואיתה את ההכנסות ממיסים תוך פחות משנה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!