רפורמת התקינה המכונה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', שמאפשרת כניסה לישראל של מוצרים העומדים בתקן אירופי ללא תקן ישראלי נפרד, צפויה להקל על העומס הרגולטורי בייבוא מוצרים מחו"ל. מקדמיה מקווים שתוזיל את מחירי המוצרים המיובאים. גם הכללתם של מוצרים לילדים ולתינוקות ברפורמה החל מתחילת החודש עשויה להקל על העלויות הכבדות שכרוכות בגידול ילדים בישראל. עם זאת, להקלה הרגולטורית עלול להיות מחיר כבד אם לא יינקטו אמצעי זהירות מספיקים ביחס לבטיחות, ובפרט לבטיחותם של ילדים ותינוקות.

הרפורמה, שנחקקה בכנסת באוגוסט (תיקון מס' 19 לחוק התקנים, התשי"ג-1953), נכנסת לתוקף בהדרגה מינואר האחרון. במסגרתה, צפוי שינוי באופן כניסת המוצרים לישראל של מוצרי ילדים ותינוקות בהם גם מוצרים המיועדים להכנסה לפה, כמו בקבוקים ומוצצים. השימוש במוצרים האלה מביא איתו סיכון גבוה לאחד מאופני הפגיעה החמורים בקרב ילדים – חנק. בחמש השנים האחרונות (2024-2020) אחרי תאונות דרכים וטביעה, חנק הוא גורם התמותה השלישי בהיפגעות בלתי מכוונת, המהווה כ-8% מהמקרים. קבוצות הגיל הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת היא בגילאי 4-0. הסיכון של פעוט מגיל לידה עד 4 להיהרג כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת גבוה פי 2.7 מהסיכון של ילד בקבוצת הגיל 9-5.

עדי פרטוש-אוליאל, מנהלת אגף קשרי חוץ, תקשורת וממשל בארגון בטרם לבטיחות ילדים, מסבירה ל'דבר' מדוע יש חשש שאופן ביצוע הרפורמה יפגע בבטיחות ילדים ותינוקות. "במסגרת הרפורמה, מוצרים שעומדים בתקן האירופי יוכלו להיכנס לישראל באמצעות הצהרת יבואן, וללא בדיקה נוספת בכניסה לישראל. בעבר כל מוצר שהיה נכנס היה נבדק לפרטי פרטים, עכשיו מספיק שהיבואנים ימלאו הצהרה שהם עומדים בהסדרה האירופית".

פרטוש-אוליאל מדגישה שלא מדובר בשלילה עקרונית של רפורמה. "חשוב להבין, אם היינו יכולים לדעת בוודאות שכל המוצרים שנכנסים לישראל עומדים באסדרות האירופיות לא הייתה בעיה מבחינתנו. האסדרות האירופיות מחמירות לא פחות מהבדיקות שנעשו בישראל. אנחנו לא מתנגדים לרפורמה. יש לה הרבה יתרונות מבחינת תחרותיות בשווקים והוזלת מחירים לצרכן, אבל היא משנה את תנאי כניסת מוצרים לישראל".

"אנו חוששים שעלול להיות פתח לכניסת מוצרים שלא עומדים באסדרות האירופיות. אם פעם המוצרים היו נבדקים בשערי הכניסה לישראל, היום עיקר הפיקוח יהיה בשווקים. עלולים להיכנס לישראל מוצרים פגומים, והמדינה תעלה על זה רק כשהם כבר יהיו על המדפים".

זאת אומרת בדיעבד, רק אחרי שילדים ותינוקות משתמשים בהם.

"נכון, וזה מטריד אותנו. מוצרי ילדים ותינוקות, בעיקר אלו עד גיל שלוש, הם מוצרים בסיכון גבוה. הם מיועדים לאוכלוסייה שהיא חסרת ישע במהותה ופגיעה ביותר. לדוגמא, תינוק שנחנק מחפץ עם חלקיקים קטנים לא יכול להוציא אותו החוצה ולהציל את עצמו. כנ"ל לגבי מצב בו תינוק נחשף למוצר עם חומר רעיל".

מה הצעתם לעשות?

"הגענו לוועדת הכלכלה והדגשנו את נושא בטיחות הילדים במסגרת הרפורמה: אם אירופה – אז אירופה עד הסוף. אין בעיה שמאמצים את האסדרות האירופאיות גם על מוצרי ילדים ותינוקות, אבל ספציפית במוצרים אלו, צריך להקפיד על פעילויות פיקוח ואכיפה כמו גם יידוע צרכנים ויבואנים בשינויים ברפורמה ומניעת כניסת מוצרים שאינם תואמים את האסדרות האירופיות. צריך להגדיל את הפיקוח והאכיפה גם בכניסה לארץ ואת הסנקציות נגד יבואנים שלא פועלים לפי התקנות ובכך מסכנים את הילדים. יחד עם ארגוני ילדים נוספים, ביקשנו דחייה של יישום הרפורמה על מוצרים לגילאי 3-0 עד שמשרד הכלכלה יהיה בטוח שהרפורמה שנכנסה לתוקף פועלת היטב וניתן להתגונן אל מול הסכנה של כניסת מוצרי ילדים ותינוקות שלא עומדים בתקן האירופי.

"מכיוון שלא היה תקדים לכניסת מוצרי ילדים ותינוקות במסלול מהיר כזה לישראל, לכל הפחות ביקשנו שהרפורמה לא תחול על מוצרים שבסיכון גבוה במיוחד. שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת ויו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן קיבלו את עמדה זו. יו"ר הוועדה הורה באותו הדיון לדחות למאי את יישום הרפורמה על מוצרי ילדים ותינוקות עד גיל 3 שבהגדרת השימוש שלהם מוכנסים לפה: מוצצים, מחזיקי מוצץ, בקבוקים, פטמות לבקבוקים וכדומה. הדחייה תאפשר מספיק זמן לרגולטור להתארגן בכדי לעשות את כל הפעילות הבטיחותית הנדרשות.

"מינהל תקינה במשרד הכלכלה והתעשייה פועלים נמרצות וכהוגן בנושא זה. בנוסף להדרכות ייעודיות ליבואנים שנעשות ומוקד סיוע שמופעל, יש צעדים נוספים שאנו מקווים שייושמו כמו קו ידוע מהיר לצרכנים על ריקולים כדי שהשימוש במוצרים פגומים ייפסק, וכן להגדיל את הפיקוח והאכיפה לא רק בשווקים אלא גם בשערי הכניסה".

לפי נתוני ארגון בטרם, שמציין השנה 30 שנות פעילות, בין השנים 2024-2020 מתו 505 ילדים בגילאי 17-0 מ"היפגעות בלתי מכוונת", כלומר מתאונות. אוכלוסיות מסוימות נפגעות יותר: שיעורי התמותה כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת בחמש השנים האחרונות גבוהים פי 1.7 בקרב ילדים חרדים, בהשוואה לילדים יהודים שאינם חרדים. הסיכון של ילד ערבי להיהרג כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת גבוה פי 3.4 מהסיכון של ילד יהודי.

פרטוש-אוליאל סוקרת את פעילות הארגון: "המטרה שלנו היא לקדם בטיחות ילדים ולמנוע היפגעות של ילדים מתאונות בלתי מכוונות: תאונות דרכים, תאונות טביעה, כוויות, נפילות, דקירות וחתכים, חנק, שכחה ברכב ועוד. החזון שלנו הינו עולם בטוח לילדים בישראל. אנו פועלים לצמצום ממדי ההיפגעות ויצירת תרבות של בטיחות ילדים מגילאי לידה עד 17 (כולל). אנו מוכרים על ידי המדינה כארגון מוביל בתחום בטיחות ילדים, ומייצגים את ישראל בארגוני בטיחות ילדים עולמיים.

"אנחנו פועלים בשלל במהלכים רב-מערכתיים מתוך הבנה שכדי למנוע היפגעות ילדים מתאונות, יש לפעול בשילוב של כמה אסטרטגיות. אנו פועלים בתחומי הסברה והעלאת מודעות, שינוי מדיניות ורגולציה בנושא בטיחות הילדים, פיתוח והפעלת תוכניות התערבות בקהילה לאוכלוסיות בסיכון, איסוף נתונים, פרסום ידע חדש, ופרסום מגוון מחקרים וניירות עמדה מקצועיים בתחום. הפעילות מתקיימת בפריסה ארצית ובמגוון אוכלוסיות וגילאים".

ביחס לכניסת הרפורמה ובאופן כללי, מה הורים יכולים לעשות כדי לשמור על בטיחות ילדיהם כשהם קונים מוצרים עבורם?

"אין צורך להילחץ אך להכיר את העובדה שיש במדינה מהלך חדש בתחום היבוא, ולהיות צרכנים מודעים בעיקר בחודשים הראשונים ליישום. המודעות נדרשת אגב גם כשמזמינים מוצר מאתרי מסחר באינטרנט. כשניגשים לקנות מוצר יש כמה כללי אצבע שיכולים לעזור: המוצר נראה תקין, יש שם יבואן, שם יצרן, הוראות שימוש והגדרת גיל. אפשר גם לבדוק שהמוצר הוא של חברה מוכרת. הורים יכולים להתעדכן על מוצרים וריקולים באתר של משרד הכלכלה והתעשייה ומכון התקנים וגם באתר וברשתות של בטרם. כמובן אם מוצאים מוצר לא תקין או שיש חשד לתקינותו חשוב להפסיק בו מיד את השימוש ולדווח למשרד הכלכלה. לדווח זה חשוב מאוד וזה גם מעשה סולידרי לשאר ההורים והילדים במדינה".

ניתן לדווח למשרד הכלכלה על מוצרים לא בטיחותיים כאן.