השכר הממוצע בישראל בשנת 2016 היה 9,805 ש"ח, עלייה של 2.4% לעומת שנת 2015 – כך פירסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במונחים ריאליים, השכר הממוצע רשם עלייה של כ-3% – העלייה הגדולה ביותר בעשור האחרון. שכר העובדים הישראלים בדצמבר עבר את קו ה-10,000 ש"ח. המשך גל ההתאגדות במשק, הסכמי השכר במגזר הציבורי, ועליית שכר המינימום הם בין הגורמים לעליית השכר. מספר המשרות של הישראלים עלה ב2016 ב3%, ל3.5 מליון.

עליה של 3% בשכר הממוצע הריאלי, היא הגבוהה ביותר בעשור האחרון, ושוברת את השיא של 2015, בה עלה השכר הריאלי ב2.8%. יחד עם זאת, מדובר בנתונים כלליים חיוביים, אך חלקיים. הודעת הלמ"ס מספקת פילוח לפי מגזרים ולפי תחומי עיסוק, אך לא לפי מדדים חברתיים כמו גיאוגרפיה, שפת אם, גיל או מגדר. ישראל עדיין מדורגת גבוה מאוד ביחס למדינות המפותחות מבחינת פערים כלכליים ועוני, אך מצליחה להיות במגמה איטית של צמצום פערי השכר. בלמ"ס מציינים כי כשני שליש מהשכירים עובדים בענפים שהשכר הממוצע בהם נמוך מהשכר הממוצע במשק.

2016 – שנת שיא בעליה בשכר הריאלי – שכר חודשי ממוצע מול שיעור השינוי בשכר הריאלי (גרפיקה: דבר ראשון. נתונים: למ״ס).

ענפים עולים ויורדים

למרות שבאופן ממוצע יש עליה גם בתעסוקה וגם בשכר, הפילוח לפי ענפים מציג תמונה מגוונת יותר. הענפים בהם הועסקו פחות אנשים בנובמבר-דצמבר 2016 הם "אומנות, בידור ופנאי" ו"חקלאות ייעור ודיג", כאשר השכר בהם דווקא עלה, ב 5.9% ו7.5% בהתאמה. בענף ה"מידע והתקשורת" השכר עלה ב5.1%, אך גם מספר המשרות גדל ב0.5%. במקביל, בענף "פעילויות נדל"ן", שאינו כולל מקצועות בניה, עלתה התעסוקה ב4% ואילו השכר ירד ב2.4%.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מעליות ומשקולות בשכר

לצד 3.5 מליון משרות שכיר של ישראלים, מנו בלמ"ס כ-100,000 משרות של עובדים מחו"ל. שכר העובדים הזרים ב-2016 עלה בקרוב ל6%, אך הוא מהווה רק 60% משכר הישראלים. למרות המספר הרשמי הקטן יחסית, לעובדים אלו השפעה משמעותית על שוק העבודה בישראל: בישראל קיימים עשרות אלפי עובדים זרים שאינם מדווחים, אם מדובר בתיירים ללא אשרת עבודה או בפועלים פלסטינים המגיעים מהגדה גם ללא אישורים, ולכן מספר המשרות בפועל גדול יותר. שנית, העובדים הזרים עובדים במספר מצומצם של ענפים, כמו בניין (7,654 ש"ח בממוצע), חקלאות (5,989 ש"ח בממוצע) וסיעוד (3,086 ש"ח בממוצע) המכילים ביחד יותר מ60% מהזרים. בענפים אלו, העסקת זרים היא גורם שמסייע להוריד גם את שכר העובדים הישראלים. מבחינה זו, עליית שכר העובדים הזרים, בקצב של 6%, הגבוה פי שניים מעליית שכר העובדים הישראלים מהווה חדשות טובות לכלל השכירים. עם זאת, כאשר שכר הממוצע למשרת שכיר (ללא נטרול חישובי אינפלציה ועונתיות) של עובד ישראלי בדצמבר היה 10,108 ש"ח והשכר הממוצע למשרת שכיר זר הייתה 5,822 ש"ח, מדובר בפער עצום המקשה מאוד על עובדים ישראלים להתקדם מבחינת שכר בענפים בהם מועסקים זרים.

עוד נתון מעניין הוא השכר הממוצע למשרה במלכ"רים הפרטיים – 5,678 ש"ח בלבד, לעומת 10,240 ש"ח במגזר הממשלתי – שדומה לשכר בחברות פרטיות לא פיננסיות. כחלק ממדיניות ההפרטה, משרדי ממשלה רבים, בהם משרד הרווחה ומשרד החינוך מעבירים נתחים מפעילותם להעסקה באמצעות עמותות. שיטה זו, מאפשרת להגביל מאוד את שכר העובדים, גם אם הם עובדים בשירות המדינה, אך לא מועסקים ישירות על ידה.

מקפצת השכר של משתכרי שכר המינימום ועובדי המגזר הציבורי

מספר מהלכים משמעותיים שהובילה ההסתדרות בשוק העבודה יכולים לספק הסבר לעלייה המשמעותית בשכר הממוצע בשנתיים האחרונות: ראשית, התוספות שהוסכמו בהסכמי השכר במגזר הציבורי, הנוגעים ל640,000 משרות במגזר הממשלתי ועוד כ150,000 משרות בחברות הממשלתיות. לאלה נוספת גם העלאת שכר המינימום, המשפיעה על מאות אלפי עובדים ועובדות בתחתית סולם השכר – ביולי 2016 עלה שכר המינימום מ-4,650 ל-4,825 ש"ח לחודש, עליהי של 175 ש"ח המצטרפת לעלייה של 350 ש"ח באפריל 2015. ייתכן שלעלייה בשכר הממוצע יש חלק גם בעלייה בגביית המיסים: לפי נתוני ביצוע התקציב של האוצר, גביית המס עלתה בחודשיים האחרונים בכ-10% (נומינלי) בהשוואה לשנה שעברה, מהר יותר מקצב עליית השכר.