ועדת העבודה והרווחה דנה היום (שני) בהנגשת מידע לפצועי צה"ל. לימור לוריא יו"ר אגף השיקום לא הגיעה לדיון, ועובדת האגף, מיקה וייס אוספלד, פתחה את הוועדה בהסבר והציגה את המצגת שמראה איך אגף השיקום השתפר מאז רפורמת נפש אחת ומאז מלחמת חרבות ברזל, וכיצד השתפר מערך הגשת המידע באמצעות האינטרנט והוואטסאפ.

"אתם משקרים במצח נחושה", זעם אבי אבוטבול, אב לשני נכי צה"ל. "יושבים כאן אנשים שהגישו בקשות לפני שנה וחצי ועדיין לא נענו. איך יכול להיות שהוקמה רפורמת נפש אחת ובכל הרפורמה הזו אין אזכור להלומי הקרב? מי ההזוי במשרד הביטחון שאמר שנכה צה"ל יקבל 250 אלף שקלים כמענק דיור? איך יכול להיות שמציעים לבן שלי מענק דיור לגור בערד כשאני ואמא שלו שמטפלים בו גרים בחיפה? ליברמן כשר ביטחון נתן לכל איש צד"ל בזמנו 500 אלף שקל מענק דיור. ונכי צה"ל מקבלים חצי מזה עשור אחרי".

נדב וירש, שסובל מפוסט טראומה והקים את פורום "יהלומי קרב", הזכיר את דו"ח מבקר המדינה החריף על רפורמת נפש אחת. "הדו"ח מראה כמה ההבדל בין מה שנאמר למה שקורה בשטח הוא שמיים וארץ", אמר בגיחוך. "רוב נכי צה"ל לא יודעים את הזכויות שלהם, עם כל השינויים שנעשים בסוף זה לא מגיע ללוחם בקצה. אני מציע לאגף השיקום לעבוד איתנו בשיתוף פעולה, משהו שהם עד היום עדיין לא מוכנים לעשות. לוחמי חרבות ברזל לא מטופלים, מחכים לפסיכיאטר כבר 5-4 חודשים, יש פה ותיקים שסובלים יום יום מהתרעמות של המערכת. הגיע הזמן לתת לנפגעים את הכבוד הראוי להם. כרגע אנשים מתאבדים כל יום אנחנו נאבקים למנוע את זה. יש משפחות מרוסקות שאנחנו תומכים בהם, ואנחנו היחידים. הגיע הזמן שתתחילו להתעורר, אנחנו גיבורי ישראל והגיע הזמן שיתייחסו אלינו ככה".

"למרות כל מה שנאמר פה אף אחד לא הגיע אליי לבית החולים, העו"סית לא מצליחה לעזור לי בשום דבר ואין לי נגישות לזכויות שלי. אני צריך קביים, אפילו את זה לא קיבלתי מכם", אמר בן יאיר ימין, פצוע חרבות ברזל.

אור, ראש מדור מיצוי זכויות לנפגעי צה"ל, השיב: "אני לא מכיר שום מצב בו לא ניגשה לפצוע קצינת נפגעים". לאחר דבריו, שלושה פצועים הצביעו ואמרו: "אליי לא ניגשה".

עומר אמסלם, הלום קרב מצוק איתן, תמך בחבריו ואמר: "אנחנו מרגישים כמו שכירי חרב. המעסיק שלנו, משרד הביטחון, הוציא עלינו חיסול. אתם מדברים פה על וואטסאפים, אתם יכולים בוואטסאפ להסביר לילד שלי בן השנתיים מה קרה לאבא? אתם בוואטסאפ עוזרים לי להתקלח כי אני לא יכול לבד? אתם בוואטסאפ מטפלים באשתי שמתמודדת עם ההתפרצויות שלי? היום אני כבר הלום קרב גאה, כי אני יודע שאתם צריכים להתבייש, ולא אני. אתם מעדיפים את הגיבורים שלכם בארונות, לא כאלה שחוזרים שבורים בגוף ובנפש".

"הבעיה האקוטית היא בכוח האדם", הוסיף יובל לבונטין, נכה צה"ל שנאבק במערכת כבר 30 שנה. "המחלה שהמערכת חולה בה היא מחלת הצמצום. תפסיקו לצמצם אותנו. אנחנו עומדים בצומת זה מצטרפים מדי חודש מאות למשפחת הפצועים והנכים. תכינו את עצמכם".

בסוף הדיוח פרץ בבכי אביחי אפרתי, שהגיע לדיון עם זוגתו. "אתם משקרים במצח נחושה", אמר בכעס. "אף אחד לא מלווה את המשפחה שלי, אף אחד לא מלווה את אשתי, אני בחובות של מיליארד שקלים ועוד מעט לא יהיה לי איפה לגור. לאף אחד מכם לא אכפת. אני מזמין אתכם אלי הביתה לראות מה זה לילה אחד לחיות כהלום קרב. מה זה עושה לבית, למשפחה, ליכולת לתפקד. אתם לא בלופ בכלל".

הדיון נסגר ללא תגובה רלוונטית מצד אגף השיקום או משרד הביטחון.