ראש הממשלה לשעבר ומי שמיועד להתמודד לתפקיד בעתיד, נפתלי בנט, לא מרבה להגיב בצורה חדה וברורה לסדר היום הציבורי. בהופעותיו בכנסים וברשתות טלוויזיה זרות, נראה שהוא גזר על עצמו עמימות בנושאים בוערים כמו המשך המלחמה ועסקת החטופים. זוהי ככל הנראה החלטה אסטרטגית להשאיר לעצמו את כל האופציות על השולחן, ולראות לאילו כיוונים המציאות תתפתח.
אבל בנושא אחד הוא דווקא כן התבטא בצורה ברורה. בסרטון שפרסם השבוע נשאל בנט מה דעתו על 'המחלקה ליעילות הממשל' (DOGE), שהקים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עבור מיליארדר האהוב עליו אילון מאסק.
"זה דבר מדהים מעורר השראה ואנחנו חייבים לעשות את זה בישראל" אומר בנט בהתלהבות, ומתאר את האופן בו צוותו של מאסק סורק את התקציב: "כל דבר מטומטם הם חותכים, והם מגלים מיליארדים על גבי מיליארדי של בזבוזי כסף. אנחנו חייבים לעשות את זה בישראל, נחסוך לאזרחי ישראל מיליארדי שקלים". מי שעוד הביעו תמיכה ביישום המהלך בארץ הם פורום קהלת, ששיבח את התוכנית וכתבו בעמוד הפייסבוק שלהם: "מה האינטרס של מישהו להתנגד לזה?"
כאוס כשיטה – אבל האם היא עובדת?
שווה להתעכב על התוכנית שמי שרואה בעצמו ראש הממשלה העתידי של ישראל מצהיר עליה כמקור ההשראה.
DOGE היא יחידה חוץ ממשלתית שהוקמה במיוחד עבור מאסק. הסמכויות והתפקידים הכתובים שלה מצומצמים יחסית, אבל היא שואבת את כוחה מתמיכתו של הנשיא, ומובילה את אחד המהלכים הברוטליים ביותר שנעשו בממשל האמריקני אי פעם. מטרתה המוצהרת היא להקטין את הממשל הפדרלי בצורה דרמטית על ידי פיטורים המוניים, סגירת תוכניות ומחלקות, וקיצוצים עמוקים. בפועל, מאסק רואה בכאוס שיטת פעולה, סוג של 'טיפול בהלם' שמאפשר שינויים מרחיקי לכת במערכות.
מאסק למעשה מיישם את השיטות בהן פעל במגזר העסקי, בחברות שקנה בעבר: פיטורים חסרי הבחנה בלי עבודת מטה מסודרת, שיקולי יעילות או אחריות על הארגון. כדי לא להשאיר מקום לספק, במייל שנשלח לשני מיליון עובדים הפדרליים ובו מוצע להם לפרוש מרצון בתנאים מיטיבים, הוא השתמש בשורת נושא זהה לזו שנכתבה לעובדי טוויטר: "פיצול בדרך" ("A fork in the road"). השלכות התוכנית עדיין לא ידועות במלואן, אבל עדויות לכאוס כבר מתחילות להצטבר.
בדוגמה אחת לאופן הפעולה הכאוטי והשלכותיו, התברר בימים האחרונים ש'חיסכון' של 8 מיליארד דולר עליו הצהיר צוות התוכנית, היה בעצם חסכון של 8 מיליון דולר.
גם מהלכי הפיטורים לא בהכרח מראים על שיטת עבודה יעילה או אפילו על היגיון בריא. כך למשל, במשרד החקלאות האמריקני מנסים להעסיק מחדש מספר עובדים שפוטרו, שכן עובדים אלה עסקו בתגובה לשפעת העופות שמכה במדינה ומקפיצה את מחירי הביצים לשיא. בשבוע שעבר ניסה הממשל להעסיק מחדש גם מאות פקחי בטיחות על נשק גרעיני, שפוטרו מבלי שיש להם תחליף.
היכולת של המחלקה ליעילות הממשל להביא ל'איזון תקציבי' גם היא מוטלת בספק. כך לדוגמה הוחלט על פיטורים של אלפי עובדי מס הכנסה, בדיוק בשיא 'עונת המסים' האמריקנית. מחקרים מראים שתוספת עובדי מס הכנסה משתלמת בענק – בעיקר במיצוי הגבייה בקרב העשירונים העליונים. אפילו פרות קדושות, כמו תוכנית לשיקום נפגעי האחד עשר בספטמבר, קיבלה קיצוץ, מה שהביא לתגובות ביקורתיות גם בצד הרפובליקני.
מאסק מכוון גם להורדת תשלומים סוציאליים, ומנסה לחדור למערך התשלומים של הממשלה, מהלך שנבלם לעת עתה על ידי בתי המשפט. איגודי העובדים הגישו עתירה נגד פיטורי הענק, בטענה שהממשל ניהל את "אחת מהונאות התעסוקה הגדולות ביותר בהיסטוריה של המדינה הזו".
"כמה מהדברים שאגיד יהיו לא נכונים"
אי הדיוקים וההתנהלות הכאוטית של מאסק התפרסמו גם בישראל, כשהטענה שהפיץ לפיה ארצות הברית העבירה לעזה 50 מיליון דולרים שיועדו לקונדומים – התבררה כחסרת בסיס לחלוטין. אך תגובתו של מאסק לשגיאתו, אולי חשובה יותר מעצם השגיאה: "כמה מהדברים אני אגיד יהיו לא נכונים, וצריך לתקן אותם". לפי בדיקה של גוף למעקב תקשורת, מאסק פרסם 28 טענות שקריות שעשה בחודשים האחרונים, שזכו במצטבר ל-825 מיליון צפיות.
מאסק מעדיף "לזוז מהר ולשבור דברים" כפילוסופיית ניהול, אלא שהפעם לא מדובר בפגיעה בהתנהלות התקינה של חברה כמו של טוויטר, אלא בניהולה של המדינה החזקה בעולם. על כפות המאזניים נמצאים חיי אדם, נשק גרעיני, בריאות הציבור, חינוך ותשלומי רווחה לעניים. למידע המלא על השפעות המהלך ייקח זמן להיאסף: השלכות הפגיעה ברגולטורים, מפקחים, מתכננים וקובעי מדיניות יכולה להתברר גם רק לאחר מספר שנים.
מעבר לשיטת ניהול, נחשפת כאן תפישה אידאולוגית: מאסק מאמין במדינה קטנה, ומתכתב עם רעיונות ליברטריאניים בסגנון נשיא ארגנטינה חאבייר מיילי, שאף העניק לו מסור חשמלי במתנה כסמל לפעולת ה'חיתוך' שיש לעשות בממשל. כשלוקחים צעד אחד עמוק יותר, קשה שלא לראות ניהיליזם עמוק מבצבץ בקלות הדעת בה הוא מתייחס לנושאים הרי גורל: "מקסימום נטעה". יש גם מי שרואים קשר לפילוסופיית חיים עמוקה בה הוא מחזיק: אם מטרת חייו היא להציל את המין האנושי על ידי התיישבות בכוכבי לכת אחרים, כמה משקל אפשר לתת לקשישים שיפסיקו לקבל דמי ביטוח לאומי.
בחזרה לסינגפור
יכול להיות שבנט לא העמיק בתוכנית (מהסרטון קשה לומר שהוא רואה משהו מעבר לסיסמאות), ויתכן שהוא סתם מנסה לרכוב על הטרנד. אבל ההיקסמות שלו מהתוכנית הזאת מזכירה את קמפיין הבחירות של מפלגת 'ימינה', בה העלה על נס את 'תוכנית סינגפור' – הכוללת קיצוצי ענק והורדת מסים דרמטית, מין גרסה ישראלית שמזכירה את אותו 'טיפול הלם' אמריקאי.
ראש הממשלה בנט לא גילה כזאת תעוזה בתחום הכלכלי, שהופקד לחלוטין אצל אביגדור ליברמן שניהל מדיניות אוצרית קלאסית – ימין כלכלי שמרני. אבל נראה שהמשיכה שלו לגישות ימין כלכלי רדיקלי דווקא די יציבה.
אם הוא מתכנן לחזור לעמדת השפעה (וזה ככל הנראה העיסוק המרכזי שלו בימים אלה) ראוי שיענה על השאלה: האם קיצוצים כבדים, פגיעה במגזר הציבורי ויצירת כאוס במשרדי הממשלה, זה מה שישראל צריכה עכשיו? האם הבעיה הגדולה של ישראל היא 'עודף מדינה'? נראה שאחרי השנתיים האחרונות, יש מי שיחלקו על כך.
