על רקע תמיכתן של ארה"ב ומדינות מרכזיות באירופה בכורדים בסוריה ויחסן המשתנה למחתרת הכורדית בטורקיה, ועל רקע אי-הסגרתו של פטהוללה גולן, רג'פ טאיפ ארדואן נדחק לפינה.

טורקיה מעוניינת כעת לצאת מנאט"ו, או לפחות להראות כאילו זו כוונתה. לשם כך, מחריף ארדואן את הסכסוך של ארצו עם האירופאים. כך למשל,  התגרה בממשלת גרמניה, וקרא לגרמנים "נאצים", אך אנגלה מרקל הפגינה מתינות והכילה את התבטאויותיו של נשיא טורקיה, תוך שהיא מגנה אותן בעדינות. כעת, פתח נשיא טורקיה בחזית נוספת – הפעם מול הולנד.

ביום רביעי הקרוב יערכו בחירות כלליות בהולנד. ההולנדים יאלצו לבחור בין 28 מפלגות, כאשר מי שיעמוד בראש המפלגה הגדולה ביותר יוזמן לארמונו של וילם-אלכסנדר, מלך הולנד, ויידרש להקים קואליציה.

ארדואן עורך בימים אלה "מסע בחירות" משלו, שמטרתו לעודד את הטורקים להצביע בעד החוקה החדשה שתקנה לו מעמד של נשיא-על, ותאפשר לו לשלוט במדינה עד 2029. הנוסח החדש, אותו מקדם ארדואן, יעביר את הכוח בשלטון הטורקי ממערכת דו-ראשית – נשיא וראש ממשלה – למערכת נשיאותית טהורה. הנשיא יקבל סמכויות לבחירת הקבינט, לבחירת חברי הפרלמנט שיכהנו מטעם מפלגתו, למינוי שופטים, וזכויות בתחום החקיקה.

כחלק ממסע התעמולה לקראת משאל העם על החוקה החדשה, משתתפים אנשי ממשלתו של ארדואן בכנסים של קהילות טורקיות ברחבי אירופה. על מנת להשתתף באחד מהכנסים הללו, שהתקיים אתמול (שבת) ברוטרדם שבהולנד, ביקש שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושואלו, להיכנס למדינה. ממשלת הולנד דחתה את הבקשה, מפאת הסמיכות לבחירות הכלליות שם.

למרות שמשאל העם בטורקיה יערך רק בחודש באפריל, התעקשה הממשלה הטורקית שלא להמתין עד לאחר הבחירות בהולנד, וארדואן אף איים בימים האחרונים שאם הולנד לא תחזור בה מהאיסור על אנשי ממשלתו לנאום בשטחה, הוא יטיל עליה סנקציות כלכליות.

בשל האיסור שהוטל על שר החוץ הטורקי לנחות במדינה, הודיעה השרה הטורקית לענייני משפחה, פאטמה בטול סאיין קאיה, כי תיכנס לשטח הולנד ברכב, על מנת להשתתף בכנס. השרה עוכבה על-ידי המשטרה כשהייתה בדרכה לקונסוליה הטורקית ברוטרדם.

 

לפנות בוקר פיזרה משטרת הולנד כאלפיים תומכי ארדואן, שהפגינו מול הקונסוליה הטורקית ברוטרדם. חלק מהמפגינים סימנו באצבעותיהם תמיכה ב"זבים האפורים", ארגון טורקי לאומני המואשם כי ביצע מעשי טבח רבים בבני מיעוטים בטורקיה בעשורים האחרונים. השוטרים השתמשו בזרנוקי מים ואחד השוטרים אף תועד כשהוא משסה את כלבו המפגין טורקי.

 

התגובה הקיצונית של ממשלת טורקיה לא איחרה לבוא. אמש אמר שר החוץ הטורקי על הולנד כי "אין לה דבר עם דמוקרטיה, היא מושחתת ומדכאת אנשים כמו במחנה הפליטים הגרוע בעולם". עיתון המזוהה עם ארדואן פרסם מודעה בה נכתב כי להולנד יש רק 48,00 חיילים בעוד 400,000 טורקים חיים בהולנד.

 

ראש ממשלת הולנד מארק רוטה אמר הבוקר כי יעשה הכל כדי להפחית את המתיחות עם טורקיה. הוא אמר כי המשבר עם טורקיה הוא החמור ביותר שידעה הולנד זה שנים. "מעולם לא חוויתי דבר כזה, אבל אנחנו רוצים להיות הצד השקול יותר", אמר רוטה. "אם הם יחריפו את צעדיהם נצטרך להגיב, אבל נעשה כל שביכולתנו כדי להרגיע את העניינים".

אחת המפלגות ההולנדיות, שצפויה להתחזק בבחירות הקרובות, היא מפלגת החירות בראשות גירט ווילדרס, המכונה "טראמפ ההולנדי". ווילדרס השווה בעבר את "הקוראן הקדוש" ל"מיין קאפף", וקרא לאסור בניית מסגדים בהולנד ולמנוע כניסה של מהגרים ופליטים למדינה. מפלגת החירות זכתה ל-10% מהקולות בבחירות הקודמות, והתחזקותה בסיבוב הקרוב כמעט וודאית. יש להניח כי האירועים אתמול, יתרמו אף הם להישגיה בקלפי השבוע.

היום  דווח כי, בעקבות האירועים בהולנד, גם שבדיה ודנמרק עתידות לבטל כנסים של טורקים התומכים בארדואן. על כך אמר ארדואן כי "אירופה מדרדרת לעבר גזענות" וחזר שוב על דבריו כי הולנד היא מדינה של "נאצים פשיסטים". שר החוץ הטורקי אמר כי התנצלויות פומביות אינן מספיקות וינקטו צעדים נגד הולנד בטורקיה.