למילה אחת בחוק יכולה להיות משמעות גדולה. המילה "ואילך" עומדת במוקד המחלוקת על הצעה חדשה של האוצר לשינוי בגביית דמי הביטוח הלאומי, משום שהיא תהפוך צעד שמוצג כקשור לצורך בהוצאות עודפות בשל המלחמה לשינוי קבוע, שצפוי לפגוע בעובדים.

השינוי המוצע הוא במדרגות הגבייה של דמי הביטוח הלאומי – משרד האוצר שואף להצמידן למדד המחירים לצרכן, במקום לשכר הממוצע במשק כפי שקורה היום. המדרגות הן סף של גובה המשכורת שמי שמרוויח יותר ממנו נדרש לשלם שיעור גבוה יותר ממשכורתו לביטוח הלאומי.

קצב העלייה של השכר הממוצע נוטה להיות מהיר מזה של מדד המחירים לצרכן, ולכן המהלך יוריד את גובה המדרגות – כך שמשכורות נמוכות יחסית "יחצו את הסף" בין המדרגות ויחויבו בשיעור גבוה של דמי ביטוח לאומי. המשמעות היא עלייה בגביית דמי הביטוח הלאומי לכל המשתכרים יותר מ-7,500 שקלים. זאת לאחר שאושרה ונכנסה לתוקף לקראת 2025 עלייה גורפת בדמי הביטוח הלאומי שפוגעת במיוחד במשתכרים עד 7,500 שקלים, בשיעור של עד פי 3.

למרות הפגיעה בכיסם של העובדים, לעלייה בדמי הביטוח הלאומי עשויות להיות גם השלכות חיוביות. הרחבת ההכנסות של המוסד יכולה לאפשר שיפור במאזן האקטוארי – הבטחת העמידות הכלכלית ביחס להתחייבויות בעתיד, ועמידה באתגרים כלכליים כמו הזדקנות האוכלוסייה. אך במקרה הזה, העלייה המתוכננת כרוכה בירידה בתקציבים שמעבירה המדינה לביטוח הלאומי, כך שהעלייה בגביית דמי הביטוח שמקדם האוצר נועדה לממן באופן עקיף את הוצאות הממשלה, לא להרחיב את שירותי הביטוח הלאומי.

לפי ניסוח החוק, השינוי צפוי לחול מ-2026 "ואילך" – כלומר להיעשות לקבוע. לפי תאיר ראבוחין, רפרנטית רווחה באגף תקציבים באוצר, הדבר נובע מהמשקל ארוך הטווח שיש להוצאות המדינה הקשורות למלחמה: "הוצאות הריבית הן לעשרות שנים קדימה, כך גם הוצאות השיקום ותשלומי הקצבאות שנוספו".

ההסכמה בין האוצר להסתדרות להקפאה זמנית של המדרגות ב-2025 עלתה בממוצע 750 ש"ח לעובד (כולל חלקו של המעסיק, שהוא עלול "לגלגל" על משכורת העובד). אם הצעת האוצר תתקבל, העלות לעובד תגדל מאוד עם השנים: כ-850 שקלים לעובד ב-2026, ויותר מ-2,500 ש"ח לעובד ב-2040.

"אנחנו לא הסכמנו לדבר הזה" אמר אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, בדיון אתמול (שלישי) בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. "ההסתדרות ידעה לתת כתף לשנות המלחמה, אבל יש פה ניסיון לשינוי קבוע שהופך את הביטוח הלאומי לצינור עקיף לקופת המדינה על גב העובדים".

יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) הורה לאוצר בדיון אתמול לבחון אפשרות של שינוי החוק, כך שיחול רק על 3 השנים הקרובות. גם נציג התאחדות התעשיינים חזקיה ישראל הביע דאגה מההצעה: "המנגנון המוצע בעייתי. גם המעסיקים וגם העובדים ישלמו מהותית יותר דמי ביטוח לאומי, במיוחד אלה שבהכנסה של 7,500 עד 10,000 שקלים". מסתמן כי הוועדה לא תתמוך בשינוי קבוע של הצמדת המדד.

עוד על הפרק: קיצוצי שכר זמניים במגזר הציבורי

דיון נוסף שהתקיים אתמול בוועדת העבודה והרווחה עסק בהפחתת שכר זמנית במגזר הציבורי המתוכננת ל-2025, לאחר ההפחתה שהייתה ב-2024. ההפחתה המתוכננת צפויה לעמוד על כ-3.3% בחודשים אפריל-דצמבר, שישתוו ל-2.48% הפחתה בחישוב שנתי.

בוועדה עלתה דרישה להפחתה דיפרנציאלית, כך שמי שמרוויח פחות מפי 1.5 משכר המינימום (8,820 שקלים) יוחרג מההפחתה, ומי שמרוויח פי 1.5-2 משכר המינימום (עד 11,760) יישא במחציתה. הקלה זו על העובדים בשכר נמוך-בינוני צפויה להפחית רק ב-6% את הכנסות המדינה הצפויות מהמהלך, שמוערכות ב-5 מיליארד שקלים בשנה.

הפחתת השכר הזמנית במגזר הציבורי הוסכמה במו"מ בין משרד האוצר להסתדרות, בניסיון להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה. במסגרת ההסכמות בין האוצר להסתדרות נסוג האוצר משורה של גזירות שתכנן להטיל על ציבור העובדים, בתמורה לדחייה בעליות שכר שהוסכם עליהן בעבר והחלו להיכנס לתוקף.