דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי כ' בניסן תשפ"ה 18.04.25
24.8°תל אביב
  • 20.7°ירושלים
  • 24.8°תל אביב
  • 23.8°חיפה
  • 20.8°אשדוד
  • 25.6°באר שבע
  • 27.6°אילת
  • 22.5°טבריה
  • 19.4°צפת
  • 23.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

המיליארדים מרפאל והווטו של אמסלם: מתי תיהנה המדינה מרווחי החברות הממשלתיות

האוצר מקדם הצעת חוק שלפיה חברה ממשלתית תעביר את הדיווידנדים שלה לקופת המדינה באישור השר הממונה, שהוא כיום דודי אמסלם, ולא תוכל להסתפק באישור הדירקטוריון ורשות החברות | ההצעה אמורה להקל את חלוקת הדיווידנדים, שכן כיום החברות נדרשות לאישור של שני שרים, אך בוועדת החוקה עלו חששות מריכוז הכוח בידי אמסלם

ח"כ גלעד קריב והשר דוד אמסלם (צילומים: פלאש 90)
ח"כ גלעד קריב והשר דוד אמסלם. קריב: "אמסלם מתגאה בדוכן המליאה במינויים הפוליטים שלו" (צילומים: פלאש 90)
יובל לקח
יובל לקח
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

רשות החברות הממשלתיות מודה שחלוקת דיווידנדים של חברות ממשלתיות מעוכבת בעיקר אצל שרים, אבל תומכת בכך שחלוקת דיווידנד תחויב באישור השר הממונה, כיום דודי אמסלם. בינתיים 2 מיליארד שקלים מחכים לאישור השרים.

חברות ממשלתיות, להבדיל מחברות פרטיות, מחויבות בראש ובראשונה לקיים את התחום שעליו הן אמונות, אם מדובר ברכבת ישראל, בחברת החשמל, ברפאל ואם בחברות בתחומי חינוך ורווחה. אם יש להן רווחים, לאחר הפעלת שיקולים של שמירה על הון לצורכי נזילות והשקעה, על החברה לחלק דיווידנדים (רווחים) לבעלים – המדינה. עיקר הרווחים בתחום הם מתחום התעשייה הביטחונית, כמו רפאל.

אבל הדיווידנדים, שיכולים לתרום להגדלת תקציב המדינה, לעיתים אינם מוזרמים אליה. דו"ח מבקר המדינה מצא כי ב-2021-2018 חברות ממשלתיות חילקו כמיליארד דולר מתוך רווחים של 9 מיליארד דולר (בלי רווחי חברת החשמל). אחוזי החלוקה נמוכים בהרבה מהמדינות שמבקר המדינה סקר. ב-2022 אושרו רק 85 מיליון שקלים, שהם 6% מהדיווידנדים שהכריזו עליהם החברות הממשלתיות.

הנוסח המקורי של תקציב 2025 כלל הקלה בחלוקת הכנסות המדינה מחברות ממשלתיות. בהצעת החוק של האוצר הוצע כי חברות ממשלתיות יוכלו להחליט לחלק דיווידנדים לקופת המדינה באישור הדירקטוריון ורשות החברות הממשלתיות בלבד. כיום הן מחויבות גם באישור "האסיפה הכללית" שמכנס השר האחראי על החברות הממשלתיות, דודי אמסלם, שמכהן בתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי והמתאם בין הממשלה ובין הכנסת; והשר שאחראי על תחום החברה הממשלתית, למשל שר הביטחון כשמדובר בחברת תעשייה ביטחונית. הצעה זו לא אושרה בממשלה וחל בה שינוי: חלוקת דיווידנד תצריך אישור של השר הממונה.

בתוספת הזו לשרשרת האישורים תומכים גם משרד האוצר וגם רשות החברות הממשלתיות, בטענה שהצעד יוביל להסרת חסמים בחלוקת דיווידנדים מחברות ממשלתיות. הסרת חסמים בתחום חשובה בשל תקיעות בחלוקת דיווידנדים בשנים האחרונות, בין היתר מחברות מהתעשייה הביטחונית שהיו רווחיות והיו מעוניינות להעביר את רווחיהן למדינה. אך המהלך מעלה שאלה: מדוע יש צורך באישור של השר האחראי על החברות הממשלתיות לאחר שהחברות הבינו כי ביכולתן לחלק דיווידנדים למדינה?

מעבר מאישור של שני שרים לשר אחד יכולה להקל על אישור חלוקת הדיווידנד, אך כל עוד כוח וטו שמור בידי שר אחד הוא יכול לבחור למנוע חלוקה של מיליארדים לקופת המדינה. הכלים היחידים העומדים בידי הממשלה לוודא שהמהלך עובר באופן תקין הם שינוי חקיקה המעביר את הסמכות כולה מן השר ופיטורי השר הממונה, מהלך שנחשב קיצוני ומסכן את יציבות הקואליציה. חשש שיכול להצדיק את הצורך באישור נוסף הוא קשר שקיים בין חלוקת דיווידנדים וחלוקת בונוסים לעובדים, שעלולה לגרום ללחץ לחלוקת דיווידנד כשהמהלך לא תואם את טובת החברה הממשלתית, אך לשם כך יש דירקטוריון וצורך באישור רשות החברות הממשלתיות.

השארת הווטו בידי השר אמסלם אינה צפויה לתרום להסרת החסמים. תחת השר עוכבה חלוקת דיווידנדים של מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, והוא מוביל מדיניות נוקשה של מאבק למינוי אנשי ליכוד לתפקידי מפתח. מיכל רוזנבוים, שהייתה מנכ"לית רשות החברות הממשלתיות, התפטרה בסוף 2023 בטענה שאמסלם פועל לצמצום סמכותה והפיכת הרשות למפעל ג'ובים לטובת מטרותיו הפוליטיות. רק השבוע גער בשר הביטחון ישראל כ"ץ בדוכן המליאה על כך שלא מינה את גלעד ארדן מהליכוד ליו"ר התעשייה האווירית, ועל כך שהעיף את "הבת של יהושע מצא" (שר לשעבר מהליכוד) מדירקטוריון רפאל. "יהושע מצא, שהיית מצחצח לו את הנעלים", אמר, "בשר מבשרו של חירות, לא הליכוד".

בדיון אתמול (רביעי) בוועדת החוקה של הכנסת שאל ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) את נציגי רשות החברות הממשלתיות אם הרעיון להוסיף את אישור השר הממונה על החברות הממשלתיות בחוק נובע מהצעה של הדרג המקצועי. נציגי הרשות השיבו שהם תומכים בשינוי, בלי להשיב מאיזה דרג הגיע הרעיון. לבסוף נציג אגף תקציבים באוצר עידו מור הודה כי הרעיון לשינוי היה של הממשלה וכי האוצר והרשות תמכו בו. סגנית מנהל הרשות לינור דמארי סיפרה כי דיווידנדים של 2.1 מיליארד שקלים מחברות התעשייה הביטחונית מחכות לאישור השר האחראי ישראל כ"ץ.

קריב ביקש ליצור מנגנון עקיפה שיאפשר כפייה של הממשלה במקרה של חסימת דיווידנדים, והביע דאגה רבה מהשארת הכוח בידי אמסלם: "לאדם הזה אתם רוצים לתת וטו? כשיבוא שר האוצר שיגיד שצריך להשיג תקציב מדיווידנדים, יבוא אמסלם שמתגאה בדוכן המליאה במינויים הפוליטים שלו, ויאמר לשר האוצר: תסכים למינויים שלי ואני אאשר. אתם מדברים על אחריות מיניסטריאלית? לתת לשר הזה 10 מיליארד מנוף לחץ? אני פוליטיקאי, יש הרבה פוליטיקאים שלא אסכים איתם על כלום, אבל אני יודע שהם לעולם לא יפעלו נגד הציבור לטובת כוחם הפוליטי. הוא מתגאה בזה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!