ארמניה ואזרבייג'ן הודיעו אתמול (חמישי) כי סיימו לנסח את הסכם השלום ביניהן, ונותר רק להחליט היכן ומתי הוא יחתם בידי מנהיגיהן. הסכם השלום ייחתם לאחר 40 שנים של סכסוך וכיבוש הדדי, שלוו בשתיים מבין חמש המלחמות שנערכו בין מדינות ברית המועצות לשעבר מאז פירוק הגוש הקומוניסטי. גיאורגיה, שכנתן המשותפת של שתי המדינות, ברכה הבוקר על ההסכמה ההיסטורית.
ההסכם נוסח על רקע החשש הארמני מפני תקיפה נוספת של אזרבייג'ן, ובשעה שכוחות אזרים שולטים בשטחיה של ארמניה, זאת לאחר התפנית שהשיגו האזרים במלחמת 2020 שלפניה ארמניה הייתה זו שכבשה שטחים של אזרבייג'ן.
פרטי ההסכם לא פורסמו ולא ידוע מה הוחלט בנוגע למחלוקות העיקריות: השליטה בציר "פרוזדור זנגזור", המחבר בין המובלעת האזרית נחצ'יבאן לבין גופה של אזרבייג'ן על גבול ארמניה-איראן – איראן התנגדה לשליטה אזרית במזדרון יבשתי זה, החוצץ למעשה בינה לבין ארמניה. אזרבייג'ן וטורקיה, לעומת זאת, התעקשו כי כל הסכם מחייב את שליטת אזרבייג'ן במסדרון בכדי לשים קץ לבידודה של נאחצ'יבן, ולאפשר עורק תעבורה ישיר בין אזרבייג'ן לטורקיה – הנחשבת בת בריתה הקרובה ביותר.
מחלוקות נוספות שנותרו בין שתי המדינות הקווקזיות, ולא ידוע אם נכללו בהסכם, קשורות לגורלם של יותר מ-120,000 ארמנים שנמלטו מנגורנו-קרבאך לאחר שזו נכבשה על ידי אזרבייג'ן. הקהילייה הבינלאומית רואה את נגורנו-קרבאך כחבל ארץ השייך לאזרבייג'ן, אולם כמעט כל תושביו עד 2020 היו ארמנים, והם נמלטו ממנו לאחר שאזרבייג'ן כבשה אותו. פליטי נגורנו-קרבאך חיים ברובם בארמניה, ומצפים לפיצוי כלשהו בעבור נכסיהם שנעזבו מאחור. כמו כן, מאות מהם שלא הספיקו או לא רצו להימלט, נעצרו על ידי הרשויות האזריות והם שבויים באזרבייג'ן – וזו סוגיה נוספת שלא ידוע מה הוחלט לגביה.
התקשורת האזרית דווחה כי לא ידוע מתי ההסכם ייחתם בפועל, מפני שאזרבייג'ן דרשה שינוי בחוקה של ארמניה, כדי שזו לא תתבע בעלות על שטחים שבשליטת אזרבייג'ן. ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, קרא כמה פעמים בחודשים האחרונים לקיים משאל עם על חוקה חדשה שתתאים להסכם השלום עם אזרבייג'ן, אולם טרם נקבע מועד למשאל שכזה.
ארמניה הנוצרית, ואזרבייג'ן המוסלמית, היו שתי רפובליקות בברית המועצות שהתלקחה ביניהן מלחמה עוד בטרם ברית המועצות התפרקה. המלחמה החלה בחבל נגורנו-קרבאך שתושביו הארמנים ברובם, הכריזו על עצמאותו כבר ב-1988, בטרם ארמניה ואזרבייג'ן זכו לעצמאות. עם פירוק ברית המועצות הסלימה המלחמה בין שתי המדינות, מלחמה בה ארמניה ניצחה, ובסופה היא שלטה בשטחים נרחבים של אזרבייג'ן, שעל חלקם הוקמה 'רפובליקת ארצך' הארמנית – מדינה דה-פקטו שלא זכתה לעולם להכרה בינלאומית.
הסכסוך בין שתי השכנות המשיך עד שבאוקטובר 2020, בצל מגפת הקורונה, תקפה אזרבייג'ן את "רפובליקת ארצך" וכבשה את בירתה ההיסטורית שושי. המלחמה נגמרה לאחר 44 ימים בהסכם הפסקת אש שהושג בתיווך רוסי. במהלך 2022 עצרה אזרבייג'ן את כל הובלת המזון והתרופות למה שנותר מ'רפובליקת ארצך', במצור קשה שלא זכה לתשומת לב מהעולם.
לאחר כמה חודשי מצור כבשה אזרבייג'ן בספטמבר 2022 את כל חלקי נגרנו-קרבאך, במתקפה נוספת בה כבשה גם שטחים מארמניה גופא. הנסיגה הארמנית מנגורנו-קראבאך אפשרה למעשה את תחילת שיחות השלום בין שתי המדינות החולקות גבול באורף של כ-1,000 קילומטרים, זאת לאחר שכ-50,000 בני אדם נהרגו במלחמות ביניהן ב-40 השנים האחרונuת.
