ההפגנות נגד חמאס ורשת אל-ג'זירה הקטארית המשיכו היום (חמישי) ביום השלישי ברציפות, והתפשטו למקומות נוספים ברצועה בהם מרכז עזה וחאן יונס. אורית פרלוב, חוקרת מגמות בעולם הערבי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אומרת ל'דבר' כי היא סבורה כי הרחוב הפלסטיני בעזה ובגדה המערבית תומך ברובו במפגינים, מה שמעיד על הזעם הרב נגד ארגון חמאס, והמיאוס של הציבור הפלסטיני במלחמה.

#انتفاضة_الخيام ما زالت مستمرة.. #بدنا_نعيش #تسقط_حماس ، لا تتركوهم وحيدين .. انشر شارك وكونوا صوتهم. pic.twitter.com/Qkdz9jwrAr

— Amjad AbuKoush (@AmjadKoush9) March 26, 2025

פרלוב רואה את הניצנים לזעם נגד חמאס כבר במאי 2024, שהצביע אז על היחלשות אחיזתו של חמאס ברצועת עזה, אלא שלטענתה ככל שעברו החודשים הביקורת על חמאס גברה, מתנגדי חמאס צברו ביטחון וכוח, והקריאות לסיום שלטונו צברו תאוצה. לדבריה ציבור גדול בעזה סבור שחמאס צריך לסיים את המלחמה ולשחרר את כל החטופים, ללא תנאים: "מייצגי החטופים של חמאס ואל-ג'זירה עשו את ההיפך ממה שחמאס ניסה להשיג – הם הגבירו את הזעם נגד הארגון. עזתים רבים אמרו: 'אנחנו לא צריכים הצגות, אנו זקוקים לאוהלים'".

הזעם העממי נארז בימים האחרונים להפגנות מסודרות, תחילה בבית לאהיה שבצפון הרצועה, ובהמשך גם בג'באליה, שנחשבה בעבר למעוז חמאס, בעיר עזה ובמוקדים נוספים. מי שמארגן את ההפגנות הם 'בדנא נעיש' ('רוצים חיים'), ארגון עזתי המקושר לתנועת הפת"ח. פרלוב מזכירה כי הארגון הופיע לראשונה כבר ב-2019, וניסה לעורר הפגנות נגד חמאס לפני פרוץ המלחמה ב-2023, אלא שאז חמאס שלח נגדם חמושים ששברו למפגינים את הרגליים ועצרו מאות מהם. כעת חמאס מתקשה להתנגד למפגינים, בין היתר מחשש להיחשף לאש של צה"ל.

#حماس_برا_برا والله كريم
يجب أن #تسقط_حماس
إجتماعياً وعسكرياً وسياسياً
العالم يحتاج يعيش بسلام#يسقط_الإرهاب في #غزه #سلموا_غزة #بدنا_نعيش
#انتفاضة_الخيام #غزه pic.twitter.com/WHc7340qGf

— ‏عبدآلَلَهہ غہآزي (@AGM1o) March 26, 2025

"הכעס על חמאס הצטבר במשך הפסקת האש", אומרת פרלוב, "העזתים חזרו לבתים שלהם והבינו את גודל האסון. מאז שחודשה הלחימה, הרחוב העזתי מאשים בכך בעיקר את חמאס. הטענה היא שחמאס היה צריך להחזיר את כל החטופים, ולא לעשות לישראל שרירים.

פרלוב מוסיפה כי המסרים המרכזיים בהפגנות מופנים נגד חמאס ואל ג'זירה. המפגינים מניפים דגלים לבנים, ומבקשים להיכנע לישראל ללא תנאים. הם אומרים שלא יהיו מוכנים יותר לשמש בתור 'מגן אנושי' של חמאס. אחת הסיסמאות הבולטות היא: 'הדם של הילדים שלנו לא זול מהדם של הלוחמים'". פרלוב אומרת כי המפגינים דורשים מהנהגת חמאס לצאת מהרצועה, ומבקשים להפיל את שלטונו.

"לא במקרה גל ההפגנות הזה התחיל בצפון הרצועה, איפה שישראל עשתה את המבצע המשמעותי ביותר", אומרת פרלוב, "דווקא מג'באליה, שהייתה מעוז חמאס, יוצאת תנועת ההתנגדות לארגון. ביומיים האחרונים חמאס לא הצליח למנוע את ההפגנות, שהופנו גם נגד אל-ג'זירה, שם מנסים למסגר את ההתרחשות כהפגנות כלליות נגד המלחמה. הם עושים זאת באמצעות עריכה גסה של הווידאו והשתקת הסאונד".

כיצד לדעתך ישראל צריכה להגיב?
"קודם כל אנחנו רק ביום השלישי להפגנות, ולא יודעים אם זה יימשך. יכול להיות שחמאס יפעילו יותר כוח כדי לדכא אותן ויצליחו להתגבר עליהן".

ואם ההפגנות ימשיכו?
"אסור לישראל להרוג את זה בחיבוק דוב. הייתי שמחה אם ראש הממשלה ושר הביטחון היו מפעילים קצת שיקול דעת לפני שהם מתרברבים בהן, הרי אנחנו יודעים שחיבוק של הממסד הישראלי יכול לגמור את ההפגנות. זה יחזק את מי שכבר עכשיו טוען שהמפגינים נשלחו על ידי ישראל, וייתן לגיטימציה לחסל את האירוע".

מה בכל זאת ישראל יכולה לעשות?
"אני ממליצה לפתוח מצלמה ולהראות לעולם את ההפגנות האלה. עצם שידורן זה דבר חשוב, שלא בטוח שיש מי שיעשה מלבדנו. דבר נוסף זה להגביר את הלחץ נגד מנגנון ביטחון הפנים של חמאס. בסבב הנוכחי, ישראל פועלת חזק יותר נגד הגורמים בחמאס שעוסקים בשימור שלטונו, מה שקוראים לו בחמאס 'ביטחון פנים' ושלוחיו. הלחימה בהם מאפשרת את ההפגנות, והמשך הלחץ הצבאי נגדם יסייע למפגינים.

"לצערי, בסבבים קודמים לא עשו מספיק בשביל לשמור על מי שאינם מזוהים עם חמאס, כמו למשל סוחרים וגורמים אחרים שניסו לייצר חלופה לחמאס. עכשיו עושים קצת יותר, וזה מבורך. אם ההפגנות האלה יצליחו להתפתח, והארגון שעומד מאחוריהם יגדל, אז אולי אפשר להיעזר בהם לפרויקטים הומניטריים שיחליפו את שלטון חמאס. בינתיים זה רק היום השלישי, זה עוד תינוק".

כיצד מגיבים להפגנות מחוץ לרצועת עזה?
"התנועה הזו זוכה לתמיכה אדירה ברחוב הפלסטיני גם מחוץ לעזה. חלק מהקולות פשוט תומכים לגמרי בכל המסרים של התנועה. לאחרים חשוב לעשות הפרדה בין ההפגנות נגד חמאס, לבין תמיכה בהתנגדות לישראל – שהיא לגיטימית, אבל חמאס פועל נגד הסוגיה הפלסטינית ובסוף יביא נכבה נוספת, ולכן צריך להתנגד גם אליו. גוברים הקולות שמאשימים את חמאס ברעב ובהמשך הלחימה".

זה משפיע על העמדות הבסיסיות של הפלסטינים?
"בהחלט. למשל מה שהם קוראים לו 'צומוד', העמידה האיתנה, זה רעיון שנשבר לגמרי. רואים את זה גם בגדה וגם בעזה. הפלסטינים אומרים לחמאס: אם החיים שלכם יותר חשובים מהחיים שלנו, אז לא נשאר צמודים לבתים שלנו. כשדובר צה"ל אומר להתפנות, כולם מתפנים. אין יותר מגן אנושי. עוד דבר שרואים הוא שהציבור מוכר את חמאס. רואים יותר ויותר סייענים שמוכנים לתת מידע על בכירי חמאס, וזה מה שמוביל לריבוי החיסולים בזמן האחרון".

למה זה מתרחש דווקא בזמן הרמדאן?
"השוני בין תקופת הרמדאן השנה לעומת זו שעברה, הוא שאין הצנחות של מזון. אין חלוקה נרחבת של סיוע הומניטרי. בשנה שעברה היו הצנחות של ירדן, מצרים, האירופאים ועוד גורמים. היה חשוב לכולם להביע את הדאגה לעזתים. עכשיו אין שום דבר. בזמן הפסקת האש הוכנסנו כמויות אדירות של אוכל. בישראל אומרים שיש מספיק מזון ותרופות לחודשיים קדימה. עם זאת, ניכר כי החלה שוב עלייה במחירי המזון, ורואים את התורים לחלוקת אוכל ומים, ככה שברור שבחלק מהמקומות יש מחסור, שיוביל גם לרעב. הלחץ על האוכלוסייה גובר בזמן שמחסני חמאס מלאים".

לדעתך מטרת הפעלת הלחץ היא לחזק את רצונם של העזתים לעזוב את הרצועה? בשביל להגשים את תוכנית טראמפ?
"עזתים רבים כבר יצאו מהרצועה. מהנתונים שאני מכירה, כ-350,000 עזתים עברו למצרים, רובם הגדול מתגוררים בשכונת נאצר-סיטי בקהיר. במקביל, המצרים מכינים מתחם קליטה המיועד לעוד מאות אלפים בסיני, למרות שהם טוענים שהם מתנגדים לכל עקירה של פלסטינים מאדמתם. ירדן הסכימה לקבל 2,000 חולים, שזה אומר בין 5,000 ל-10,000 עזתים (חולים ובני משפחתם), ועוד כ-35,000 עברו לאיחוד האמירויות.

"זאת אומרת שקרוב ל-400,000 כבר עזבו את הרצועה. אולי זה מה שיוצר בממשלה שלנו את הפנטזיה הזו שאפשר לגרום לכך שכולם יעזבו מרצון. אני לא מאמינה בזה, וזה גם לא מוסרי. אני חושבת שגם אם יופעל לחץ רב לא יוכלו להוציא הרבה יותר מזה, והאוכלוסייה העזתית ברובה תישאר ברצועה. מה שכן, ניתן להוציא את הנהגת חמאס מהרצועה ולהביא את חמאס לוותר על השלטון. זה מה שנכון לעשות, רק שזה דורש ליצור חלופות שלטוניות אחרות, מה שישראל נמנעת מלעשות בינתיים".