מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעתו של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן להאריך בחודשיים וחצי, עד 15 ביוני, את הוראת השעה הקיימת במערך שידורי הטלוויזיה עידן פלוס, ברוב של 53 תומכים מול 35 מתנגדים. בתקופת הוראת השעה ימומן המערך בידי הערוצים הציבוריים המופצים באמצעותו, ובאופן מוגבל גם מתקציב המדינה. כמו כן, בתקופת הוראת השעה, הערוצים הזעירים והזעירים-ייעודיים לא יהיו חייבים להעביר ללא תמורה את התכנים שלהם לספקי תכנים באינטרנט.
הוראת השעה הוארכה על מנת לאפשר למשרד התקשורת לסיים את הצעת החוק הקבועה שעליה הוא עובד זה כשנתיים. ההצעה גם תסמיך את שר התקשורת להאריך בארבעה וחצי חודשים נוספים את הסדר הביניים, בתנאי שיחל קידומה המעשי של הצעת החוק דרך יו"ר הכנסת, ובתנאי ששר התקשורת שלמה קרעי יגיש לוועדת הכלכלה דו"ח כלכלי מקיף בנושא.
הארכה זו היא האחרונה בשורה של הארכות שנתנה ועדת הכלכלה לשר התקשורת קרעי, שהרפורמה המקיפה שהוא מתכנן, לדבריו, "בכלל התקשורת", מתעכבת עוד ועוד. מוקדם יותר החודש הביע היו"ר ביטן תרעומת על התנהלותו של השר, ובין היתר אמר שהשר "מחלק פלאיירים אבל לא מקדם את הרפורמה". ביטן גם התנגד לקידומה של אפליקציה כתחליף קבע למערך, בטענה שמדובר בפגיעה בצרכנים המבוגרים שהתרגלו למערך ותלויים בו.
הצעת החוק תסגור בנוסף את הגולל על האפשרות לפתיחה מחדש של המרבב (תשתית שידורים) שנסגר. זאת, לאחר שנציגת משרד המשפטים הצביעה על כך שמבחינה משפטית ניתן לפרש את הסדר הביניים כך שבסיומו ניתן לשוב ולהפעיל את מרבב מספר 1, שנסגר על מנת לייעל את המערך. ביטן נזף במשרד התקשורת על הרשלנות המשפטית, שכן אין אופציה מעשית או כדאית כיום לשוב ולהפעיל את המרבב, והוכנס תיקון שימנע זאת.
סגירת המרבב הישן והעברת כל ערוציו למרבב החדש, שנחשב מתקדם ממנו, הסתיימה בתחילת השנה, וגררה תלונות על בעיות קליטה נרחבות, שבמערך טענו שמקורן בבעיות טכניות זמניות. למערך הוקם גם מרבב שלישי, אולם הוא טרם הופעל, ולא צפוי להיות מופעל בעתיד הנראה לעין.
על אף שהוא נחשב למיושן והפסדי, רבים, ובכללם ביטן, רואים ערך רב בשימורו של מערך עידן פלוס, בשל העובדה שאזרחים רבים, במיוחד קשישים, מחוברים אליו וצורכים דרכו את מרבית התקשורת.
חברות השידור המסחריות התנגדו, ערוץ 14 עדיין פטור מתשלום
במהלך דיון ועדת הכלכלה אתמול, הביעו חברות השידור יס, הוט, קשת ורשת התנגדות נחרצת להימשכותו של מצב הביניים בפלטפורמה. זאת, בשל העובדה שהסדר הביניים מחייב אותן לשדר בפלטפורמה, שאינה רווחית כמעט, ולשלם על הפעלתה. זאת, בעוד שהערוצים שהוגדרו זעירים, ובכללם ערוץ 14, שבנוסף להיותו גדול למדי גם חייב כסף רב למערך עידן פלוס, פטורים מתשלום.
ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) שאלה לפי מה צפוי להיות ההסדר החדש של התשלום על הפעלת המערך – אם לפי מחזור כלכלי או לפי רייטינג. מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי השיב כי תהיה התייחסות לערוצים משמעותיים ועליהם תחול רגולציה מחמירה יותר, אולם סירב לדון באופן שבו ייקבע איזה ערוץ הוא משמעותי, כשברור שמרכז המחלוקת הוא ערוץ 14, שגדול בהרבה מיתר הערוצים הזעירים.
גם מנכ"ל תאגיד השידור, גולן יוכפז, אמר כי בזמן שמשרד התקשורת מתעכב, התאגיד ממשיך לשלם. מקדסי ענה בתגובה כי התאגיד חוסך קרוב ל-5 מיליון שקלים בשנה, ויוכפז ציין כי עד עכשיו שילם התאגיד 13.6 מיליון שקלים, על חשבון הפקות מקור. ביטן העיר בתגובה כי מערך עידן פלוס קריטי עבור האזרחים הקשישים שתלויים בו, ועל התאגיד לספוג את עלויותיו.
בתום הדיון אושרה ההצעה ברוב קולות, בתמיכת היו"ר ביטן, ח"כ שלום דנינו, ח"כ אביחי בוארון, ח"כ אברהם בצלאל וח"כ יצחק פינדרוס, ובהתנגדותם של ח"כ שלי טל מירון, ח"כ יסמין סאקס פרידמן וח"כ אלון שוסטר.
