תחזית ה-OECD לישראל צופה צמיחה של 3.4% ב-2025 ו-5.5% ב-2026. התחזית מתבססת על ההנחה שיהיה זינוק בהשקעות ובצריכה הפרטית. עוד צופה הארגון שעליות המחירים ב-2025 יסתכמו ב-3.7%, ויאטו ל-2.9% ב-2026. התחזית הוצגה בדו"ח הדו שנתי של ה-OECD על ישראל, שפורסם היום (רביעי).

"הדו"ח של ה-OECD הוא עדות לחוסן הכלכלה הישראלית ולעבודה הקשה שנעשתה בשנים האחרונות", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', "הוא מציב בפנינו אתגרים משמעותיים אך גם הזדמנויות לצמיחה ולהתקדמות. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם הארגון כדי להבטיח את יציבות המשק ולקדם רפורמות שייטיבו עם אזרחי ישראל".

אחת ההמלצות המרכזיות של הארגון כוללת משמעת פיסקלית (צמצום הגירעון) ומדיניות ריבית זהירה (שמירה על ריבית גבוהה) כדי להחזיר את היציבות הכלכלית שהתערערה במלחמה. מדובר בקו כלכלי שמרני, זאת בהשוואה אף לעמדה הנוכחית של קרן המטבע העולמית, שפרסמה ב-2023 מחקר שלפיו קיצוצים לשם הקטנת החוב עלולים לפגוע בצמיחה ולכן להיכשל בהקטנת החוב בטווח בינוני ארוך. לפי כלכלני הארגון, לישראל פוטנציאל צמיחה גבוה, אך הוא תלוי בהשקעות בתשתיות ובחינוך ובשיפור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב חרדים וערבים. 

הדו"ח מדגיש שחרף הגירעון הגבוה נדרשת השקעה בתשתיות. שווי התשתיות הציבוריות בישראל (הון ציבורי, במובן של תשתיות פיזיות) עומד על קצת יותר מ-40% מהתוצר לעומת ממוצע של יותר מ-60% ב-OECD, פער של כ-400 מיליארדי שקלים. בניגוד לתשתיות, הדו"ח ממליץ להפחית כל הוצאה ש"לא תורמת לצמיחה".

בתחום התאמת הכלכלה לשינוי האקלים משתקף מצב עגום. שיעור המיסוי על פחמן, שנועד לעודד שימוש באנרגיות חלופיות, נמוך בישראל, והבנייה נעשית ללא תקנים של יעילות אנרגטית וללא התאמה לסכנות משינוי האקלים. הארגון ממליץ להחיל תקני בנייה חדשה המתייחסים ליעדי האקלים ולהרחיב את מיסוי הפחמן.

ביקורת על תקצוב חסר בחברה הערבית

ה-OECD ממליץ להתנות תקציבי חינוך בלימודי ליבה, ולוודא שהתקצוב לתלמיד שווה בין בתי-ספר הפועלים בקרב אוכלוסיות מרקע כלכלי-חברתי דומה. צעדים אלו מכוונים לערבים ולחרדים, שלפי ה-OECD סובלים מחינוך חלקי בתחומי הליבה המגביל את אפשרויות התעסוקה שלהם. עוד ממליצים בארגון לבטל את קצבאות לימוד התורה שמתמרצות אי-עבודה.

בתחום שילוב החרדים והערבים הדו"ח מותח ביקורת על התנהלות הממשלה, שלא יישמה את המלצות דו"חות קודמים. במקום להסיר תמיכה בתלמידי ישיבה הממשלה הגדילה אותה; היא לא השיבה את זיכוי המס למשתכרים שניים במשק בית; הגדלת תקצוב חינוך 0 עד 3 ברשויות ערביות לא התבצעה; והופחת תקציב תוכנית החומש לחברה הערבית.

בדו"ח צוין שתוצאות בתי הספר הערביים במבחני פיז"ה במתמטיקה נמוכות מאלו של קולומביה, המדינה עם התוצאות הנמוכות ביותר ב-OECD. גם התוצאות של שאר בתי הספר נמוכות מחציון ה-OECD, כשבתי ספר בחינוך הממלכתי-דתי מקבלים ציון נמוך מבתי ספר לא דתיים.

משבחים את הפעילות הכלכלית בתחום ה-AI

ב-OECD מציינים לחיוב את הפעילות הכלכלית הקשורה לבינה מלאכותית במגזר ההיי-טק בישראל. לפי נתונים המוצגים בדו"ח, השקעות קרנות הון סיכון ב-AI בישראל מהוות כמעט 12% תוצר, הגדולות ב-OECD במונחי תוצר ב-5 השנים האחרונות. ישראל וסינגפור מובילות במספר חברות הבינה המלאכותית שנוסדו לנפש בין 2013 ל-2023. כמות החברות שהוקמו למיליון איש עומדת בישראל ובסינגפור על יותר מ-45 לעומת קצת יותר מ-15 בארה"ב שבמקום ה-3.

כדי לשמר את הפעילות הנרחבת בתחום ישראל נדרשת, לפי ה-OECD, לחזק את מוסדות ההשכלה הגבוהה בתחומים משיקים כמו מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב ופיזיקה. כלכלני הארגון אומרים ששיעור בוגרי תואר שני במקצועות אלו נמוך בהשוואה בינלאומית, ושיש להגדילו על ידי חיזוק המוסדות הקיימים והגדלת תפקידם של מוסדות אקדמיים פרטיים. הדו"ח גם קורא לסגור את הפערים בין נשים לגברים בתחום – נשים מרכיבות רק 23% מהעובדים המקצועיים בתחום.

מתנגדים לפיקוח מחירים, מציעים לעודד תחרות

לגבי יוקר המחייה, הארגון מציע הרחבת סחר ועידוד תחרות. בתחום הסחר ההמלצות כוללות הפחתת מכסים והגבלות על ייבוא ירקות, פירות ומזון, ניהול משא ומתן לחתימה על הסכמי סחר חדשים והקלת ההליכים לקבלת רישיון ייבוא.

הארגון מתנגד לפיקוח המחירים, בשונה מוועדות קדמי וטרכטנברג וכן מדו"ח מבקר המדינה. הוא מציע גם לעודד תחרות על ידי הפחתת העלות והזמן הנדרשים להקמת חברות חדשות. לגבי דיור מוצע להקל ולייעל קבלת רישיונות בנייה, ולהפחית את פערי המיסוי בין בנייה מסחרית לבנייה למגורים. ההיגיון מאחורי ההמלצה האחרונה הוא שבנייה מסחרית משתלמת יותר לרשויות המוניציפליות, בגלל שהארנונה עליה גבוהה יחסית לבנייה למגורים, ולכן נדרש מיסוי שונה כדי לאזן את התמריצים ולעודד בנייה למגורים.