שיעור הילדים הערבים והחרדים שהוריהם בוחרים להכפיל את החיסכון עבורם בתכנית 'חיסכון לכל ילד' של הביטוח הלאומי נמוך משמעותית מילדים יהודים שאינם חרדים – כך עולה ממחקר חדש שערך הביטוח הלאומי. ניתן להכפיל את החיסכון באמצעות קיזוז מקצבת הילדים שהביטחון הלאומי מעניק, והדבר נתון לבחירת ההורים.

המחקר החדש, שבחן את דפוסי החיסכון עבור יותר מ-2 מיליון ילדים בגילאי 0-15, מצא כי רק 39% מההורים החרדים ו-23% מההורים הערבים בוחרים להכפיל את הסכום. 62% מההורים היהודים שאינם חרדים בחרו להכפיל את החסכון.

חיסכון לכל ילד היא תוכנית חיסכון של הביטוח הלאומי שבה מופקד עבור כל ילד סכום חודשי הצמוד למדד המחירים לצרכן, עד הגיעו לגיל 18. הסכום עומד כרגע על 57 שקלים. את החיסכון ניתן למשוך בגילאי 18-21. זכאותם של ההורים להכפיל את סכום החיסכון מאפשרת להסב את קצבת הילדים להשקעה ארוכת טווח עבור הילדים, בתנאים טובים ותחת פיקוח ממשלתי. הביטוח הלאומי מפרסם מפעם לפעם את שיעור הבוחרים בהכפלת החיסכון, אך הנתונים שפרסם היום מכילים פילוח לפי המגזרים השונים. מנתוני המחקר משתמע שבמבט על כלל האוכלוסייה, כמחצית מהישראלים בוחרים שלא להכפיל את סכום החיסכון.

ההורים זכאים גם לבחירה בין הפקדת החיסכון בבנק, שנושאת תשואה בטוחה ונמוכה, ובין הפקדתו בקופת גמל, שמגלמת סיכון גבוה יותר אך נושאת בממוצע תשואות גבוהות בהרבה. שינוי בחוק שנכנס לתוקף השנה מעודד את הבחירה בקופת גמל: הוחלט כי ברירת המחדל היא קופת גמל גם אם בילד הקודם ההורים בחרו בהפקדה בבנק, וכי ניתן לעבור לקופת גמל בכל שלב, בניגוד למצב הקודם שבו לא ניתן לשנות את ההחלטה הראשונית.

נטייה גבוהה יותר להגדלת סכום החיסכון נמצאה בקרב הורים עם השכלה אקדמית; הורים שההכנסה של לפחות אחד מההורים היא בחמישון העליון (20% הגבוהים); הורים שאינם פרודים; ובקרב בקרב משפחות בהן אחד ההורים זכאי מביטוח לאומי להבטחת הכנסה, דמי אבטלה, גמלת נכות, דמי פגיעה או נכות מעבודה.

המחקר מצא כי נצפתה ירידה בשיעור החסכון בין הילד הראשון ובין החל מהילד השני –בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות יש ירידה של 3%-7% בהכפלת החיסכון מהילד השני ואילך.

ביטוי להבניה המגדרית בציבורים שונים

בניתוח העדפות הורים הקשורות במגדר, נמצא כי בקרב החברה החרדית שיעור הכפלת החסכון לבנות גבוהה ב-7% מאשר לבנים, ובחברה הערבית שיעור הכפלת החיסכון לבנים גבוהה ב-5% מלבנים. בחברה היהודית הלא-חרדית לא נמצא פער בהשקעה בין בנים ובנות.

ניתן להבין פערים אלה כמבטאים את ההבניה המגדרית להשכלה ולרכישת מקצוע בציבורים השונים. בחברה הערבית יותר נשים נשארות בבית ולא יוצאות לשוק העבודה. בחברה החרדית התעסוקה בקרב נשים גבוהה מאשר אצל גברים, משום שחלק מן הגברים בוחרים ללמוד ולא לצאת לשוק העבודה, ונשים נוטות יותר להידרש לתפקיד המפרנסת בבית.

"ההטיות המגדריות והבנת הגורמים להן יכולים לסייע למקבלי החלטות לצמצום פערים מגדריים לטווח ארוך" אמרה סמנכ"לית מינהל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, ניצה קסיר. "מאחר שהורים מושפעים מהתרבות ומציפיות על יכולת ההשתכרות של הילדים בעתיד, יש חשיבות למדיניות בשוק העבודה ובחינוך פיננסי. מדיניות שמקדמת חינוך פיננסי והגברת המודעות, ומכוונת לאוכלוסיות שבהן יש הטיות ושיעור חיסכון נמוך, יכולה להשפיע על הציפיות של ההורים בצורה שתסייע גם לצמצום פערים מגדריים, כלכליים וחברתיים בעתיד.

"הענקת הזדמנויות טובות יותר לנשים בחברה הערבית יכולה להשפיע על ציפיות ההורים ויכולה להוביל לשינוי בחיסכון לבנות, ובכך להוביל בעתיד לשיפור מצבן בשוק העבודה. ההבדלים התרבותיים, שיוצרים ההטיות המגדריות, מדגישים את החשיבות במדיניות מותאמת לאוכלוסיות השונות ולמאפיינים הייחודיים של כל אחת מהן".