"עוד יכתבו ספרים ויעשו סרטים על החזרה של בילי", אומרת ל'דבר' בהתרגשות תמי בר-יוסף, חוקרת וכלבנית, המתעדת בשנה וחצי האחרונות את סיפוריהם של הכלבים והכלבות בעוטף עזה, את שעבר עליהם במתקפת חמאס ואת הקשר בינם ובין בעליהם. "לכל מדינה יש כלבים גיבורים, לנו לא היו כאלו עד עכשיו, מלבד עזית שהיא דמות מדומיינת. בעקבות המלחמה יש את בלה, יש את צ'וצה ועכשיו את בילי, סיפורים שהפכו לחלק מהסיפור הישראלי. בילי היא גיבורה, אנחנו לא יודעים איך, אבל היא גיבורה".

לפחות 67 כלבים נרצחו ונעדרו בעקבות טבח 7 באוקטובר, כך עולה מהנתונים שפרסמה בר-יוסף. אחת היא הקבלירית בילי, שהייתה בת שנתיים וחצי ובת משפחה בבית מאור-דנציג מניר עוז. ‏בזמן הפלישה לקיבוץ, בילי שהתה בממ"ד עם רחל דנציג ושתי נכדותיה. לפני שדנציג הבינה שיש מחבלים בקיבוץ, היא יצאה מהממ"ד להביא משהו מהמטבח, בילי יצאה אחריה ונעלמה. דנציג הגנה על נכדותיה, נאבקה במשך שעות עם המחבלים והצליחה למנוע את כניסתם לממ"ד. ‏באותה שבת הגרוש שלה אלכס דנציג ואחיה איציק אלגרט נחטפו לעזה ונרצחו שם.

‏בילי לא לבד – גם הכלבות לונה ההאסקית וקייסי המעורבת נחטפו לעזה, ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלן. שני כלבים נוספים, צ'וטי וטיקה, נחטפו גם הם מניר עוז לעזה, הצליחו לברוח וחזרו הביתה בכוחות עצמם. בר-יוסף מספרת שבשנה וחצי האחרונות חיילי מילואים רבים היו בקשר איתה ועם ‏עמיתיה מעולם הכלבנות טלי לוטן, שלי סלטרניק, בועז עוזרי והצוות מקבוצת Friend at Hand, שהקימו בוגרי יחידת עוקץ – כשחשבו שראו את אחת מהכלבות שנחטפו לעזה. את בילי אף חייל לא חיפש, כי לא ידעו שנחטפה.

תמי בר-יוסף והכלבה ננה. "כלבים משפיעים עלינו מבחינת רגשות והורמונים – ממלאים את האנשים בשמחה וחברות וגם ברגשי הורות" (צילום: איתי בר-יוסף)

"לפני שהתקשרו להודיע לי על בילי, מסרנו גור פודל ג'ינג'י למשפחה מניר עוז, חברים טובים של הביבסים, ואני חשבתי שהיה יום מושלם". בר-יוסף פועלת יום ולילה כדי לסייע למשפחות החטופים והמשפחות השכולות שאיבדו כלבים לקבל עליהם מידע, ולפעמים גם חבר חדש למשפחה. "הייתי בשירותים, אבל לא משנה מתי – כשהמשפחות מתקשרות אני עונה, ומישהי ממשפחת דנציג אמרה לי 'תמי, קרה לנו נס, מצאו את בילי ברפיח'. לקח לי זמן להבין מה היא אומרת בכלל. התרגשות מטורפת".

בחודשים לפני שבילי נמצאה, אחרי אינספור ניסיונות שונים ומשונים לאתר אותה או את השבב שלה, נעתרה בר-יוסף לבקשת המשפחה ודאגה לכלבה מאותו הסוג, קבליר, למשפחת דנציג-מאור. "בספטמבר 2024, בתיאום עם המשפחה, פניתי לשירותים הווטרינריים וביקשתי לעדכן את השבב של בילי עם מספר הטלפון העדכני של המשפחה ולהוסיף במאגר המידע הממשלתי את ההערה הבאה: "‏בילי נעלמה במתקפת 7 באוקטובר והמשפחה מחפשת אותה נואשות. כל מי שנתקל בה מתבקש ליצור קשר עם המשפחה בדחיפות". בזכות ההתעקשות הזו, הצליח הווטרינר שחייל המילואים אביעד הביא אליו את בילי, לאתר את המשפחה.

לפני 7 באוקטובר עסקה בר-יוסף בתיעוד ההצלה של יהודים בידי כלביהם, והקשר בין אנשים וכלבים מהקמת המדינה, והמלחמה כמובן טרפה את הקלפים. מה שברור לה ללא צל של ספק הוא שאנחנו בפרק חדש ביחס החברה הישראלית לכלבים. "ההתייחסות כיום לכלבים היא כאל בני משפחה", היא אומרת. "יש מחקרים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים על איך כלבים משפיעים עלינו מבחינת רגשות והורמונים – ממלאים את האנשים בשמחה וחברות וגם ברגשי הורות, הם חלק מבני המשפחה.

"באותו יום נורא היו אנשים שסיכנו את עצמם כדי להכניס את הכלבים לממ"ד, אנשים התאבלו על כלבים, עשו קעקועים שלהם, למשפחות שפונו היה ברור שלא יתפנו בלי הכלב. מתנדבים סייעו בחילוץ של חיות המחמד ובקבורה שלהם, ואינספור חיילי מילואים חיפשו את הכלבים בעזה".

בילי במנוחת הלוחמת ניכר עליה מאבק ההשרדות בעזה
היא מתבודדת לא נובחת אין ספק שאהבה והטיפול שהיא מקבלת יחזרו אותה לשגרה ✊✊ pic.twitter.com/mOHXQOBuMj

— Elgarat dani עד השיחרור המוחלט (@elgarat_dani) April 17, 2025

‏שני סיפורי אנשים וכלבים שברו את שיאי הרגש הישראלי בשבוע החולף: שני הגברים בפתח תקווה שתקפו כלב שנבח ואת הבעלים שלו; וחזרתה של בילי. בר-יוסף מספרת כי "אחרי מה שחמאס עשו לכלבים בעוטף עזה, אני יכולה להבין את התגובה של הישראלים כשהם רואים אלימות כלפי כלבים".

מיאה ליימברג וכלבתה בלה (צילום: רונן זבולון/REUTERS)

"אני לא חושבת שצריך להגיב באלימות, אבל אנחנו נמצאים במלחמה, במציאות כאוטית עם אלימות מטורפת מסביבנו, שנכנסת לחיים בצורה כזו או אחרת.

ראיינתי עשרות משפחות על איך הן שרדו עם הכלבים, איך עזרו לכלבים, איך הכלבים עזרו להם. בעסקה הראשונה גובש נוהל שהמשפחות מחכות לחטופים עם הכלבים, כשהשיא היה השחרור של הכלבה בלה עם מיאה ליימברג. עכשיו יש גיבורה חדשה – כלבה חטופה ששבה".