הממשלה אישרה את התוכנית 'ישראל ריאלית' לשיפור הישגי התלמידים במקצועות STEM: מתמטיקה, מדעים, טכנולוגיה והנדסה. משרד החינוך הציב עבורה יעד, שתלמידי ישראל יעלו תוך חמש שנים לעשירייה הראשונה בהישגיהם במקצועות אלו במבחנים הבינלאומיים. עלות התוכנית היא 1.485 מיליארד שקלים עד 2028.
ברקע התוכנית, שאושרה בממשלה אתמול (ראשון), עומדת ירידת ציוני התלמידים הישראלים בשנים האחרונות במבחנים הבינלאומיים – בפרט במבחן ה-TIMSS במתמטיקה ובמדעים. מבחן ה-TIMSS נערך בפעם האחרונה בישראל במאי 2023 בקרב אלפי תלמידי כיתות ח', ללא השתתפות תלמידים חרדים או ממזרח ירושלים. תוצאותיו פורסמו בדצמבר 2024, ומהן עלה שישראל דורגה במקום ה-27 מבין מבין 47 מדינות ו"ישויות" שהשתתפו במבחן, צניחה מהמקום ה-9 תוך ארבע שנים בלבד.
התוכנית 'ישראל ריאלית' תגובש בשני שלבים: גיבוש תוכנית לשנת הלימודים הבאה (תשפ"ו), שתובא לאישור שר החינוך תוך 60 יום, וגיבוש תוכנית רב-שנתית, שתובא לאישורו תוך 120 יום בתיאום עם משרד האוצר. החלוקה התקציבית היא: 126 מיליון שקלים ל-2025, 404 מיליון ל-2026, 520 מיליון שקלים ל-2027 ו-435 מיליון שקלים ל-2028.
"ישראל ריאלית' לא מסתפקת בחזון – היא בנויה ליישום מדויק, צעד אחר צעד, בשטח", אמר שר החינוך יואב קיש. "כבר בשנת הלימודים הקרובה נתחיל לראות את השינוי: בתוכניות הלימוד, בהכשרת המורים, בחיבור לטכנולוגיות חדשות ובאופן שבו תלמידים חווים את לימודי המדעים. המטרה אינה רק לשפר הישגים, אלא להקים מערכת דינמית ועדכנית המסוגלת להוביל קדימה".
התוכנית כוללת שינוי מבני במערכת החינוך: ריכוז כלל מקצועות ה-STEM תחת מִנְהָל אחד האחראי על תוכניות הלימודים והכשרות המורים בכל אחד מהזרמים (ממלכתי, ממלכתי-דתי וערבי). זאת לעומת המצב הקיים כיום, שבו כל אחד מהמקצועות, כמו מתמטיקה ופיזיקה, מנוהל בנפרד. תפקיד ריכוז ה-STEM ברמה הארצית יכלול מינוי תקנים במחוזות השונים, האחראים בין השאר על יישום התוכנית באזורם.
התוכנית כוללת גם את הקמתה של מועצה לאומית העוסקת בתחומים אלו, עם נציגים ממשרד החינוך, מהמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ומהתעשייה.
החלטת הממשלה גם מתארת בקווי מתאר כלליים את ההיבט הפדגוגיים. התוכנית תיושם בכלל הגילים במערכת החינוך, מגן הילדים עד התיכון, בדגש על שכבות ז'-ט'. לפי ההחלטה התוכנית תכלול למידה בין תחומית ופיתוח מיומנויות הנדרשות במבחנים הבינלאומיים. בנוסף ייבנו תוכניות פדגוגיות לאוכלוסיות ייעודיות. עוד נכתב שהתוכנית תכלול שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובבינה המלאכותית, וכן "למידה התנסותית מדעית, טכנולוגית והנדסית" דרך ביקורים "במגוון סביבות".
מלבד התוכנית הפדגוגית, נכתב שישופצו המעבדות בבתי הספר ומרכזי המדעים העירוניים, שיחול ייעול בדרכי עבודתם, שתקציבם יובחן ושתיבחן האפשרות להקמת מרכזים נוספים. בהחלטה נכתב שהתוכנית תכלול "התאמה" של שיטת התקצוב ללימודי STEM כדי להבטיח "הקצאת משאבים מיטבית", מבלי לפרט מהי אותה התאמה.
לפי ההחלטה לתוכנית יוגדרו יעדים ברורים ומדידים, בהתייעצות עם רמ"ה (רשות המדידה והערכה) האחראית על המדידה והערכה במערכת החינוך, וייושם תהליך מהיר לשיפור הלמידה בעקבות הנתונים. כמו כן יבוצע מחקר אקדמי שילווה את התוכנית.
המענים למחסור במורים המוצגים בתוכנית אינם שונים מהקיים היום: תוכניות לגיוס עובדי הוראה והסבה לאקדמאים. במקביל לצעדים אלו יתקיימו השתלמויות המכשירות מורים במקצועות אלו לתכנים הנדרשים בתוכניות הפדגוגיות. מצוין בהחלטה כי הוקמה ועדה של משרד החינוך לבחינת ההכשרות להוראה במקצועות אלו במוסדות להשכלה גבוהה.
