ההוצאות הביטחוניות בעולם הגיעו בשנת 2024 לשיא חדש של 2,718 מיליארד דולר, עלייה של 9.4% במונחים ריאליים לעומת השנה הקודמת, כך עולה מדו"ח חדש שפורסם היום (שני) על ידי המכון הבין-לאומי לשלום בשטוקהולם (SIPRI).
זו השנה העשירית ברציפות שבה נרשמת עלייה בהוצאות הצבאיות העולמיות, כאשר הגידול המשמעותי ביותר נרשם באירופה ובמזרח התיכון. הדו"ח מציג תמונה מורכבת של סדרי עדיפויות ביטחוניים בעולם, המעידים על עלייה בחוסר הביטחון, ומשברים גיאו-פוליטיים.
על פי הממצאים, ההוצאה הצבאית העולמית ב-2024 היא הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם על ידי SIPRI. העלייה של 9.4% לעומת 2023 משקפת מגמות של חימוש מחדש והגברת המוכנות הצבאית במדינות רבות. בין הגורמים המרכזיים לעלייה זו ניתן למנות את המלחמה באוקראינה, המתיחות הגוברת במזרח אסיה, והמלחמות במזרח התיכון.
ארצות הברית ממשיכה להוביל בהוצאות הצבאיות, עם תקציב שנתי של 997 מיליארד דולר אשתקד, המהווה 36.7% מההוצאה העולמית הכוללת ב-2024. סין, במקום השני, הוציאה כ-314 מיליארד דולר, עלייה של 7% לעומת 2023. על רקע המלחמה באוקראינה רוסיה הגדילה את הוצאותיה ב-38% בשנה שעברה ל-149 מיליארד דולר, והיא מדורגת שלישית. גרמניה רביעית עם הוצאה של 88.5 מיליארד דולר, זה לפני ההגדלה המאסיבית של תקציב הביטחון הגרמני שהתרחשה בחודש שעבר.
הודו ממוקמת חמישית עם תקציב של 86.1 מיליארד דולר, ואחריהן לפי הסדר בריטניה (81.8 מיליארד דולר) סעודיה (80.3 מיליארד דולר) אוקראינה וצרפת (64.7 מיליארד דולר לכל אחת). יפן סוגרת את העשיריה הראשונה, כאשר אחריה דרום-קוריאה וישראל שההוצאה הצבאית שלה היא במקום ה-12 בעולם. בסך הכול, עשר המדינות המובילות בהוצאות הצבאיות היוו 73% מההוצאה העולמית, כאשר ארצות הברית וסין לבדן אחראיות לכ-50% ממנה.
עלייה משמעותית בהוצאות הביטחוניות של ישראל
ישראל זינקה ברשימה מהמקום ה-14 למקום ה-12, לאחר שההוצאות הביטחוניות שלה ב-2024 היו גדולות יותר מאלו של אוסטרליה ואיטליה. במדד היחס בין ההוצאות הביטחוניות לתוצר המקומי הגולמי, ישראל ניצבת במקום השני בעולם עם יחס של 8.8%, כאשר לפניה רק אוקראינה שההוצאות הביטחוניות שלה עלו 34% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) שלה. לפי הדו"ח, בשנה הבאה היחס בין ההוצאות הביטחוניות של ישראל לתמ"ג יצטמצם ל-5.4%. נזכיר כי עם כניסתו לתפקיד, דרש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מהמדינות החברות בנאט"ו להגיע להוצאות ביטחוניות של 5% מהתמ"ג – יעד ששום מדינה מערבית לא הגיע אליו. המדינה היחידה שבדרך ליעד זה היא פולין, שלפי הדו"ח הוצאותיה הביטחוניות היוו 4.2% מהתמ"ג שלה לאחר שהגדילה את תקציב הביטחון ב-2024 ב-24%.
ישראל הגדילה את הוצאותיה הצבאיות ב-24% ל-46.5 מיליארד דולר, עלייה שמיוחסת להסלמה בסכסוך עם חמאס וחיזבאללה, וכן להשקעה במערכות הגנה אווירית מתקדמות. ערב הסעודית, המובילה האזורית בהוצאות, השקיעה כ-80.3 מיליארד דולר. איראן רשמה ירידה של 10% בהוצאותיה הצבאיות, שעמדו על 7.9 מיליארד דולר ב-2024, למרות המתיחות עם ישראל וארצות הברית.
אירופה: זינוק בהוצאות על רקע המלחמה באוקראינה
באירופה נרשמה עלייה של 17% בהוצאות הצבאיות בהשוואה ל-2023, ועליה של 83% ביחס ללפני עשור, כאשר מדינות רבות הגדילו את תקציבי ההגנה שלהן בתגובה לאיום הרוסי. מדינות נאט"ו באירופה הוציאו 471 מיליארד דולר, עלייה משמעותית לעומת השנים הקודמות, ובערך פי שלוש מההוצאה של רוסיה המאיימת עליהן.
אוקראינה הגדילה את הוצאותיה בעשור האחרון ב-1,251%, כאשר 59% מתקציב הממשלה שלה מופנה לצרכים צבאיים. בנוסף, היא קיבלה סיוע צבאי זר בסך 31 מיליארד דולר, בעיקר מארצות הברית ומדינות אירופה.
הדו"ח מציין כי המלחמה באוקראינה שינתה את סדרי העדיפויות הביטחוניים באירופה, כאשר מדינות רבות משקיעות ברכש צבאי מתקדם ובחיזוק היכולות שלהן להתמודד עם איומים עתידיים. ההוצאות הביטחוניות במזרח אירופה גבוהות ב-164% לעומת מה שהיו לפני עשור.
"מדינות מעדיפות להשקיע בהגנה"
הדו"ח של SIPRI מעלה שאלות קשות לגבי סדרי העדיפויות הגלובליים. בעוד שההוצאות הצבאיות ממשיכות לעלות, תחומים כמו בריאות, חינוך והתמודדות עם משבר האקלים נותרים לעיתים עם תקציבים מוגבלים. ד"ר נאן טיאן, חוקר בכיר ב-SIPRI, ציין כי "העלייה חסרת התקדים בהוצאות הצבאיות, היא תוצאה ישירה של הידרדרות המצב הביטחוני העולמי. מדינות מעדיפות השקעה בהגנה על חשבון תחומים אחרים, מה שמעלה את השאלה כיצד ניתן לאזן בין ביטחון לצרכים חברתיים".
