"הכל בחיים/זה סיפור מתגלגל/זה מתחיל בקטן/ומהר מדרדר/אז לא חשבתי/שככה זה יהיה/אפילו לא דמיינתי/שככה זה יקרה" (מתוך 'אני מתגלגל', מילים ולחן: יואב מלייב ז"ל)

אלכס ומאיה מלייב נכנסים לכיתה באולפנת בני עקיבא צפירה שבמושב צפריה בשפלה, שהוסבה לחדר זיכרון עבור בנם יואב מלייב ז"ל ומסתובבים בין התמונות והחפצים המייצגים את חייו. עיקר תשומת הלב שלהם מוקדש בעיקר לקלסר עם דפים שמונח על השולחן. לצידם, במרחק זהיר, פוסעות תלמידת האולפנה נועה פינקלשטיין וחברותיה התלמידות אורה וינשטיין וגילי קרמר. אחרי זמן מה פונה מאיה לפינקלשטיין ושואלת אם תוכל לקבל את הקלסר. "בטח", עונה לה פינקלשטיין. "הכל יישלח אליכם".

הקלסר, תוצר עבודתה של פינקלשטיין, כולל ניתוח ספרותי של שירו של מלייב 'אני מתגלגל', סיפור חייו ונפילתו והסבר לבחירה בשיר. פינקלשטיין מתארת ששמעה על נפילתו של מלייב מאימה, שאלכס אביו של מלייב וילדיהם האחרים מטופלים אצלה.

"מהרגע שקראתי שהוא היה מוכן לסכן את עצמו בשביל המדינה, הוא נחרט לי בנשמה", כתבה פינקלשטיין על החיבור שלה למלייב, שנפל במהלך קרב מול מחבלים במוצב יפתח ב-7 באוקטובר 2023, והוא בן 19 בלבד.

העבודה של פינקלשטיין היא חלק מפרויקט הנערך זו השנה ה-11 באולפנה. ההורים של מלייב הגיעו יחד עם משפחות נוספות לאירוע החותם את הפרויקט, שבו מתקיים טקס הוקרה לנופלים ומשפחותיהם והתלמידות עורכות הרצאה על עבודתן מול המשפחות ותלמידות השכבה ובוגרות בית הספר, ולאחר מכן המשפחות מספרות גם הן על יקיריהן.

"הרעיון התחיל בקיץ שבו נחטפו הבנים", מתארת מירי זנודה ומתייחסת לקיץ 2014 שבו נחטפו ונרצחו הנערים גיל-עד מיכאל שער, יעקב נפתלי פרנקל ואייל יפרח. "ידעתי שאי אפשר שלא להתייחס לאירוע הזה. בהתחלה התלמידות היו צריכות לבחור שיר נוסף, נוסף על שירי זיכרון ותקומה שלימדנו אותן, ועם השנים הפרויקט התחדד". זנודה היא רכזת הספרות באולפנה, ובעלת תפקידים גם ברמה הארצית: רכזת מגמות הספרות בבתי הספר הדתיים-ממלכתיים ואחראית על בדיקת בחינות הבגרויות בספרות.

הפרויקט סוחף את בית הספר, לדבריה. "כמה ימים לפני אירוע השיא, נשארנו עד חצות לסדר את כל החדרים". היא מספרת שהתלמידות ממשיכות ללוות את משפחות הנופלים: "תלמידות שעשו את עבודתן על סרן עדן נימרי ז"ל שנפלה בשבעה באוקטובר נסעו לתחרות שחייה שנערכה על שמה ולאזכרה שלה".

הבחירה בעבודות שייהפכו לחדרי זיכרון קשורה גם לתגובת המשפחות. "כל המהלך הוא בקשר עם המשפחות, בין היתר דרך קצינות נפגעים. החדרים הם למשפחות שמעוניינות בכך, ולפעמים המשפחה לא מסוגלת להגיע וזה בסדר גמור. אנחנו עושות מה שצריך". זנודה מתארת תגובות נרגשות מאוד, למשל תגובתה של בת שבע כהן, אימו של ירמי כהן ז"ל שנפל באסון המסוקים. "היא התרגשה לקבל את שיחת הטלפון הזאת. חשוב לי שהנופלים לא יהיו רק מהמלחמה הנוכחית".

הפרויקטים מהווים חלק מציון הבגרות של התלמידות וזנודה טוענת כי לימודי הספרות הן חלק נכבד בעבודה. "באחת השנים הייתה תלמידה שאמרה לי שהיא רוצה לכתוב את העבודה על דרור וינברג ז"ל, כי היא מחוברת לסיפור חייו ואף העבירה עליו פעילות בבני עקיבא, אבל אין עליו שיר. הצעתי לה לכתוב את השיר בעצמה וכך היה. ברור שהיא לא יכלה לכתוב שיר כזה בלי שיהיו לה את הכלים המתאימים". בעבודות השונות ניתן לראות שימוש במושגים כמו 'מטאפורה' ו'האנשה' ופרשנות על משמעותם של השירים.

בטקס הוקרנה מצגת, שהציגה את סיפורו של כל נופל ונופלת שהשתתפו בפרויקט והוענקו זרים למשפחות השכולות, שההתרגשות ניכרה בהן. הרב יוני סמואל, מנהל החינוך הממלכתי-דתי, הודה למשפחות השכולות: "תודה שאתם נותנים לנו כוח מתוך האבל הנורא שלכם. בפוסטים ברשתות החברתיות, באמירות שלכם, ובהגעה לאירוע הזה. תודה שאתם יודעים כמה הדור הצעיר צריך אתכם".

"עדות לגבורה שאין לה גבולות"

"הקירות רועדים לי בבית/הלב פועם חזק מידי יוצא מהמקום/כי את היית לי עדיין/ רק בתוך החלומות עד שהספקת לצאת לדייט ראשון" (מתוך 'שיר על שיר', מילים ולחן: אוהב גבעתי)

על אחד מקירות חדר הזיכרון של סרן שיר אילת ז"ל יש תמונות של חזרתן של חמשת התצפיתניות ששבו בעסקה האחרונה: לירי אלבג, דניאלה גלבוע, אגם ברגר, קרינה ארייב ונעמה לוי עם כיתוב ליד התמונות "זה נגמר מלאכית שלי, נוחי על משכבך בשלום". לצד כל אלו כתוב ההסבר: "שיר הייתה המפקדת של חמש התצפיתניות. הוריה מספרים שחזרתן של התצפיתניות הייתה להם סגירת מעגל שמחה, מהולה בעצב".

אילת נפלה בקרב בבסיס נחל עוז ב-7 באוקטובר 2023, בת 20 בנופלה. אילת, על פי העדויות, פיקדה על חמישים חיילות במוצב, וגילתה קור רוח ואומץ רב במהלך הקרב. נעה הרשקוביץ, שכתבה את העבודה, בחרה לכתוב עליה כי "הבחירה שלא לשקוע בכאב אלא להפנות את כולה להצלה להגנה ולהשקעה באחרים היא עדות לגבורה שאין לה גבולות".

השיר נכתב על ידי הראפר אוהב גבעתי, בשיתוף פעולה עם משפחתה של אילת ובן זוגה אליה. השיר לדברי הרשקוביץ "מבטא את הכאב והגעגוע על אובדנה ואת האהבה וההערכה הרבה שזכתה לה מסביבתה".

"השיר לא נכתב עכשיו, אבל חשבתי על החטופים"

"אל תפחד חבר לתת יד לפסוע/אל תפחד אחי/לקפוץ אל הצוהר" (מתוך 'אני איתך', מילים: ירמי כהן. לחן: צליל דיין)

"למרות שאני יודעת שהוא לא נכתב עכשיו, כששמעתי את השיר בפעם הראשונה, חשבתי על החטופים", כך הסבירה תמר בר זכאי את החיבור שלה לשירו של ירמי כהן, מפקד מוערך שנפל באסון המסוקים ב-1997, כאשר שני מסוקי יסעור התנגשו זה בזה בדרכם לפעילות מבצעית בלבנון, והוא בן 23 בנופלו.

השיר הוא אחד מיני רבים שכתב כהן, כפי שמשתקף מאחד הקירות בחדר הזיכרון שבו תלויים שיריו. תמר בר זכאי מוסיפה: "הוא כתב את השיר לחברו, אבל מבחינתי זה לעם ישראל".