שינויים משמעותיים במחירי התחבורה הציבורית נכנסו לתוקף לפני כשבועיים – פעימה שנייה ברפורמת 'צדק תחבורתי' של שרת התחבורה מירי רגב. כפי שנחשף ב'דבר', הטבות מרכזיות ברפורמה, הנחות לצעירים ולפי פילוח גיאוגרפי, צפויות להיות רלוונטיות להרגלי הנסיעה של כ-12% מהמשתמשים בלבד. משרד התחבורה, שהציג את שינויים המחירים כ"בשורה משמעותית לאזרחי ישראל", מכחיש זאת וטוען שהשיעור גבוה יותר. כך או כך, גם עבור המיעוט שייהנה מהטבות אלו, התועלת צפויה להיות מוגבלת – בעיקר בשל ההתייקרות הכללית, ששוחקת את ההנחות.

הפעימה החדשה ברפורמה מורכבת מעליית מחירים כללית בתחבורה הציבורית, לצד הרחבת ההנחות לפי קריטריוניים גיליים וגיאוגרפיים. בני 67 ויותר זכו לפטור מוחלט מתשלום על תחבורה ציבורית – הישג להסתדרות הגמלאים לאחר שנים של מאבקים, שהחלו עוד בכהונת השרה הקודמת מירב מיכאלי. אך גם ההטבות לצעירים ולפי פילוח גיאוגרפי אינן מציעות נסיעות בחינם, אלא נסיעות מוזלות – הוזלה שרובה "נבלעת" בעליית המחירים לציבור.

מחירי התחבורה הציבורית עלו בכ-33% ב-25 באפריל, ובכ-44% בסך הכול בשנה האחרונה. במשרד התייחסו לעלייה הקודמת, שהייתה בגובה כ-10%, כ"אוטומטית"; היא אכן חושבה לפי נוסחה קבועה, אך שרי תחבורה יכולים להורות בצווים על מיתון ההתייקרות, כפי שעשתה מיכאלי ב-2022. מלבד הפטור מתשלום לאזרחים ותיקים, ההנחות המרכזיות הן לצעירים ולתושבי אזורים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית, כשמצטרפות אליהן מספר הנחות הרלוונטיות לציבורים נוספים כמו נכים ונתמכי הביטוח הלאומי.

עדכון מחירים נוסף מתוכנן ליוני הקרוב, ובמסגרתו צפויה עלייה נוספת במחירים. ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן קראה במהלך דיון באפריל לבטל את העדכון של יוני, אולם משרד התחבורה לא התחייב לכך.

"מסר שהתחבורה הציבורית היא פתרון לעניים"

המפסידים המובהקים ברפורמה הם אזרחים בגילי 27 עד 67, שאינם גרים באזורים שאינם חלשים סוציואקונומית – מעמד הביניים בגילי העבודה. עבור אלו, הנסיעה בתחבורה הציבורית מתייקרת בקצב מסחרר, בלי הנחות חדשות ובלי שיפור בשירות. הפגיעה במעמד הביניים צפויה להתגלגל גם לבעלי הכנסות נמוכות. "הרפורמה לא משפרת את התחבורה הציבורית עבור השכבות החלשות", אומר ל'דבר' יוסי סעידוב, מייסד ארגון צרכני התחבורה הציבורית '15 דקות', "ודוחקת את מי שיש לו רכב להשתמש בו כל הזמן, ואת מי שיכול להרשות לעצמו – לקנות. כך הכבישים הופכים פקוקים יותר ויותר".

כמו במקרים נוספים, פגיעה בשירותים הציבוריים למעמד הביניים, גם אם מגיעה לצד הטבות למי שבמצב סוציו אקונומי נמוך, צפויה להביא בהמשך לשחיקה כללית באיכות השירות. לדברי סעידוב, "הבעיה הגדולה ביותר ברפורמה היא המסר שהתחבורה הציבורית היא פתרון לעניים, במקום העתיד של כולם".

ההנחות "נבלעות" בעליית המחירים

ההנחה לצעירים מגיל 18 עד 27, שנוספה באפריל, היא בשיעור 33%, על חוזים של חופשי חודשי וחופשי שנתי. הצעירים שזכו להנחה של 33%, מושפעים גם מעליית המחירים הכללית בגובה 44% – ולכן ישלמו בפועל סכום כמעט זהה לזה של השנה שעברה.

ההנחה לפי פילוח גיאוגרפי, המכונה "הפרופיל הגיאוגרפי", היא בשיעור 50% על חופשי חודשי וחופשי שנתי. זכאי לה מי שגר באזור שמוגדר כחלש סוציו אקונומית: אזורים בדירוג 1-5 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס; וכן שכונות ורחובות בדירוג 1-5 במדד הפריפריאלי, למעט ישובים באשכולות 9-10 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס. משתמשים אלו אמנם ייהנו מהוזלה ניכרת לעומת השנה שעברה – אך היקפה רחוק מ-50%, מאותה הסיבה: גם הם מושפעים מעליית המחירים הכללית בגובה 33%.

יש להדגיש שעל נסיעות בודדות ועל מנוי יומי לא ניתנות כלל הנחות לצעירים והנחות לפי פילוח גיאוגרפי. בדיקת 'דבר', שהתבססה על נתוני האפליקציות 'מוביט' ו'הופ און', הראתה שכ-88% מהמשתמשים לא נוסעים בתדירות שהופכת חופשי חודשי או חופשי שנתי למשתלמת. במשרד התחבורה טוענים שהנתונים עבור טעינה ידנית של הרב-קו שונים מאלו שבאפליקציות, וההנחות למנויים חודשיים ושנתיים רלוונטיות לכ-40% מהמשתמשים. עם זאת, במשרד טרם הציגו ל'דבר' את הנתונים שעליהם מסתמכת קביעה זו.

"הפרופיל הגיאוגרפי" שרירותי וקשה להפעלה

ביחס לפרופיל הגיאוגרפי קיימות שתי בעיות נוספות. האחת נוגעת להגדרת אזורי המגורים הזכאים להטבה, שעלולה להיות שרירותית. "מדדי הלמ"ס למצב סוציו אקונומי נמוך, הכוללים בין היתר מספר ילדים גבוה והיעדר השכלה, יוצרים מצבים אבסורדיים", אומר סעידוב. "תושבים בשכונת רחביה הנחשבת בירושלים, לדוגמא, זכאים להנחה משום שהשכונה חרדית; כך גם ברחוב כספי, שגרים בו מיליארדים עם בריכות; ואילו בשכונת הקטמונים, שבה אני מרכז את הקהילה, יש רחובות על גבי רחובות שאינם זכאים להטבה".

בעיה נוספת היא קושי בירוקרטי להפעיל את הפרופיל, עבור מי שזכאי לו. לעומת פרופיל הגמלאים, שהנפקתו דורשת רק תעודת זהות – הפרופיל הגיאוגרפי דורש גם ספח מעודכן עם הכתובת (שיכול לקחת זמן רב להשיגו), וכן תלוש ארנונה או חשבון מים על שם הלקוח. הפעלת הפרופיל ברב קו דורשת גם טלפון עם טכנולוגיית NFC, שחסרה בחלק מהטלפונים – במיוחד בחברה החרדית, שבה רק כ-36% מחזיקים בטלפון חכם, על פי מחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות מ-2024.