דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ב באייר תשפ"ה 20.05.25
23.4°תל אביב
  • 23.3°ירושלים
  • 23.4°תל אביב
  • 22.2°חיפה
  • 23.1°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 34.3°אילת
  • 28.8°טבריה
  • 24.6°צפת
  • 25.0°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
צבא וביטחון

נתונים חסרים, יעדים שאפתניים וחשש ממשבר קואליציוני: בצה"ל מחפשים פתרון לצורך בגיוס חרדים

גיוס החרדים אומנם בעלייה לעומת השנה שעברה, אך השיפור לא מתקרב ליעד שהציב לעצמו צה"ל, ולא מצליח לענות על צורכי המלחמה המתארכת | תמונת מצב

חרדים בבקו"ם (צילום ארכיון: אבשלום ששוני/פלאש 90)
חרדים בבקו"ם (צילום ארכיון: אבשלום ששוני/פלאש 90)
אור גואטה
אור גואטה
כתב ביטחוני-מדיני
צרו קשר עם המערכת:

הניסיונות לחוקק חוק גיוס מגיעים לישורת האחרונה עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, אך הנושא שנדון כבר שנה בוועדת החוץ והביטחון יכול להביא לחוק גיוס או לפירוק הממשלה. הנתונים של צה"ל מתבססים על סימולציות והערכות, ואין לו תשובה לשאלה מיהו חרדי. גיוס החרדים אומנם בעלייה לעומת השנה שעברה, אך השיפור לא מתקרב ליעד שהציב לעצמו צה"ל, ולא מצליח לענות על צורכי המלחמה המתארכת, שרק השבוע נשלחו בגינה כ-60 אלף צווי מילואים.

חוק גיוס או הפלת הממשלה

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת פתחה השבוע את כנס הקיץ, ומחר (חמישי) תקיים את הדיון ה-43 בנושא, שלפי יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין (הליכוד) צפוי להיות מהאחרונים שיתקיימו לפני שתוצג טיוטה לחוק הגיוס, שעליה תידרש הוועדה לדון ולהצביע. לפי דיווחים, אדלשטיין שואף להציג חוק שמתבסס על עקרונות שר הביטחון כ"ץ, אך עם יעדים שאפתניים יותר מ-50% מהמחזור החרדי בעוד שבע שנים.

"השבוע נקיים עוד 2 ישיבות. אני חושב שדי מיצינו את הדיונים. אני חושב שבשבוע הבא הצוות המשפטי של הוועדה יתחיל לכתוב את החוק", אמר אתמול אדלשטיין בכנס מקור ראשון. אדלשטיין נתון בין הפטיש לסדן – מצד אחד הוא רוצה לקדם חוק שיגייס כמה שיותר חרדים, ומצד שני שותפיו למפלגה חוששים לשלמות הקואליציה, שעלולה ליפול במקרה של חוק גיוס שאינו לרוחם של החרדים.

למרות המצב המורכב, אדלשטיין לא חוסך בביקורת על הממשלה. "איך יכול להיות שמתקבלות החלטות על המשך הלחימה והרחבתה, על הצורך להילחם עד שנחזיר את החטופים והצורך אחר כך להחזיק בשטח. אני לא מבין איך זה מסתדר עם הגישה של לא צריך את החרדים ובוא נפטור אותם. אני לא מבין את זה מספרית".

הנהגת הזרם הליטאי ביהדות החרדית קיימה השבוע התייעצות לילית ארוכה עם מנהיג הזרם, הרב דוד לנדו. "מאיימים לגייס את בני הישיבות חלילה, היה לא תהיה", הבהיר הרב לנדו ביתד נאמן, ביטאון מפלגת דגל התורה. "איננו יכולים לעמוד מנגד, וכל הדרכים פתוחות לפנינו בנושא זה".

נתונים להיענות המוסדות החרדיים

תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, אמר השבוע בדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת שצה"ל צפוי להגיע למעט יותר מ-50% מהיעד השנתי לגיוס חרדים. "היעד שהצבנו הוא לגייס 4,800 חרדים ב-2024 ועוד 5,700 ב-2025. מיולי עד פברואר 2025 גויסו כ-1,700 חרדים". טייב צפה שעד יולי הקרוב יתגייסו בסך הכול 2,800 חרדים, קצת יותר ממחצית מהיעד של 4,800.

באכ"א עומדים בפני בעיה: אין ברשותם נתונים בנוגע למיהו חרדי ומי לא, מאחר שבמוסדות החרדיים לא מחויבים להעביר להם את הנתונים. הפתרון להבנת תמונת המצב הוא מתוך סימולטור מספרים שיצרו באכ"א כדי להבין כמה חרדים התגייסו מתוך מי שהוצאו להם צווים, ומתוך כך הגיעו למספר 1,721. לפי אכ"א, המספר הזה לא כולל את 386 החרדים שהתגייסו בשבוע שעבר, ולא את מי שצפויים להתגייס השבוע, כך שהמספר הכולל לפי אכ"א הוא 2,107.

נכון להיום הוצאו 19 אלף צווים לאוכלוסייה החרדית. רק כ-28% מהם (5,450 צווים) נשלחו על פי תבחינים, כלומר צווים שנשלחים לחרדים שרשומים בישיבות, אך לפי מספר נתונים לא לומדים בהן בהיקף משמעותי, או שקיים סיכוי גבוה שיתגייסו.

מתוך אותם 5,450 צווים שהוצאו על פי תבחינים, 1,042 התייצבו לגיוס. לעומתם, מתוך 14,450 שהוצאו ללא תבחינים, התייצבו רק 30. כעת הוצאת 5,000 הצווים הנותרים לשנת הגיוס הנוכחית נמצאת בדיונים משפטיים, כדי להחליט אם אפשרי שכל הצווים שיוצאו יהיו על פי התבחינים, ואם הם עומדים במבחן השוויוניות.

הפלונטר המשפטי שעובר להכרעת היועמ"שית

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש השבוע עם הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר-ירושלמי ועם ראש אכ"א דדו בר-כליפא בניסיון למצוא פתרון להשלמה של הוצאת 5,000 צווי הגיוס הנוספים לחרדים, כדי להגיע לאותם 24 אלף שטייב דיבר עליהם. השאלה המרכזית היא אם הצווים הנוספים יישלחו בהתאם לתבחיני הגיוס או בלעדיהם, וההכרעה בנושא צפויה לעבור להחלטת היועצת המשפטית לממשלה. באכ"א אומרים כי ההחלטה בנושא התבחינים מצויה בידי הדרג המדיני. כיום לא ניתן לזהות מיהו חרדי עד שיתייצב במערכת הגיוס או יירשם למסלול חרדי. צה"ל מציין כי יש בלבול בזיהוי החרדים, שכן אין הבחנה חוקית ברורה לתלמידי המוסדות החרדיים.

מאז פקיעתה של החלטת הממשלה המאפשרת לנערים חרדים לדחות את שירותם, נער חרדי מקבל צו ככל נער אחר במדינה, ואינו מזוהה עוד אוטומטית כחרדי. "הצווים יוצאים לכולם יחד, ומי שמגיע נדרש לעשות צו ראשון מלא", הסביר טייב. "בעבר, די היה בכך שהנער הצהיר 'אני חרדי', כדי לקבל דחיית שירות, ולכן רק נרשם (בלשכת הגיוס, א"ג). היום הוא חייב להתייצב ולעבור את ההליך המלא. ייתכן שיש כאלה שרשומים כחרדים אך אינם נראים ככאלה, ובאין הבחנה חוקית או נתון קשיח, כמו אישור לימודים מישיבה, לא ניתן לזהות אותם כחרדים.

"כיום מתקיים דיון אצל המשנה ליועמ"ש גיל לימון, במטרה להבין את המורכבות בזיהוי אוכלוסיית החרדים. הנתונים שיש בידינו הם מדו"חות בני שנה וחצי לפחות, שכן החוק פקע, וכדי לקבל נתונים מעודכנים נדרש תוקף משפטי. מתקיים שיח בין המשרדים בנושא העברת המידע. יש כמה הגדרות למוסדות תורניים, וייתכן שמי שרשום במוסדות הללו כלל אינו חרדי".

נושא הסנקציות נגד משתמטים עדיין לא הופעל במלואו, וגם אינו פוגש את הצעיר בן ה-18 שנדרש להחליט אם להתגייס או לא. מצד שני, לפי טייב, נושא ההסברה לצעירים החרדים מניב תוצאות, אך אלה עדיין אינן מתקרבות ליעדים שהציב צה"ל לגיוס חרדים, "לא מבחינת הכמות ולא מבחינת סוג האוכלוסייה שאנחנו שואפים להגיע אליה".

פערים בין היעד לגיוס בפועל, ובין הנתונים לבין עצמם

"מיולי עד פברואר 2025 גויסו 1,721 חרדים", אמר טייב, והודה שוב כי צה"ל לא יצליח להגיע ליעד של 4,800 השנה. "בשנת הגיוס הנוכחית נגיע לכ-2,800, אך לא נעמוד ביעד".

צה"ל משתמש בכמה מדדים. לפי נתונים שהציג לפני כשבועיים ראש ענף גיוס חרדים בצה"ל, סא"ל אביגדור דיקשטיין, רק 232 חרדים התגייסו מיולי עד פברואר, מתוך 19 אלף הצווים הראשונים שהוצאו עד אז, אך מדובר במי שהתגייסו רק מתוך אותם צווים. ביום ראשון שלאחר מכן היו אמורים לצאת עוד 5,000 צווים, אך אלה כאמור מתעכבים. בסוף השבוע האחרון צה"ל הודיע כי התגייסו 386 חרדים במחזור הגיוס בשבוע שעבר, שכאמור נוספו לנתון של 1,721, המבוסס על סימולציה.

הפער בין המספרים נובע מכך שיש כמה הגדרות לחרדים בצה"ל: ההגדרה הרחבה ביותר היא של כל מי שמגדיר עצמו חרדי, ללא קשר למוסד הלימוד בו הוא גדל, ולשאלה אם היה יכול לקבל פטור מצה"ל או לא. בהגדרה הרחבה הזו גויסו 1,972 חרדים ב-2013, וב-2023 גויסו רק 1,266. השנה, לפי צה"ל, התגייסו כבר 2,107 חרדים.

ההגדרה השנייה היא של חרדים שלומדים בישיבות, עד יולי 2024 היו במעמד בני ישיבות, וחתמו על דחיית שירות לקראת פטור מגיוס בגיל 26. מדובר בכ-82 אלף צעירים בני 18 עד 27, מכיוון שכשהבוגרים ביותר היו בני 26, מנגנון הפטור לבני ישיבות הופסק, ומעמדם מבחינה חוקית הפך להיות של משתמטים. על בסיס אותה הגדרה, לפי דיווחי צה"ל, התגייסו 956 חרדים.

ההגדרה השלישית היא ההגדרה שבה צה"ל מתמקד בגיוס החרדים: המסלולים החרדיים, שבהם צה"ל ומשרד הביטחון משקיעים מאות מיליונים מדי שנה, כדי לאפשר בהם את שמירת אורחות החיים החרדיים ולתת מעטפת רווחה וכלכלה מיטבית למתגייסים החרדים שלא ניתנת למרבית חיילי צה"ל. אף שצה"ל לא מפרסם את המספרים המדויקים של המתגייסים למסלולים הללו, ידוע כי רוב המסלולים נמצאים בחסר ולא מצליחים למלא את השורות.

מצוקת המסלולים החרדיים

למרות המאמצים הגדולים להשקיע במסלולים חרדיים, רבים מהם לא מצליחים למלא את השורות. חטיבת החשמונאים, שבה הושקעו יותר מ-170 מיליון שקלים, נחשבת למסלול הדגל של צה"ל עבור חרדים. עם זאת, לא תמיד ניתן למצוא את המתגייסים שיכנסו אליו, בשל הצורך במתגייסים גם בנצח יהודה, חץ, תומר ופלוגת אבנט במג"ב. צה"ל עצר את הגיוס לאבנט לאחרונה, לאחר שהתקשה למלא את השורות במסלולים הצה"ליים שהוא כנראה מתעדף על פני מג"ב שמשתייכת למשטרה.

עבור חרדים שמעוניינים להתפתח מבחינה מקצועית ולרכוש השכלה או מקצוע דרך הצבא, יש כ-30 מסלולי גיוס שונים במערכת הביטחון. יש כמה מסלולים ייעודיים לחרדים בחיל האוויר ובחיל הים. הוותיקים שבהם, המכונים שח"ר כחול, הוקמו כבר לפני 18 שנה, ובכל שנה מתגייסים אליהם מאות בודדות של חיילים. בסך הכול יש 20 מסלולים עורפיים ותומכי לחימה בצה"ל, שבהם חרדים יכולים להשתלב תוך שמירה מלאה על אורחות חייהם.

צה"ל שואף למתג את המסלולים הללו כחרדיים למהדרין, אך מספיקה חוסר הקפדה של חלק מהחיילים על הלכות מסוימות, או חיילים שיצאו בשאלה, ויכולתם של המסלולים האלה למשוך חרדים נפגעת, כפי שסיפר לפני כמה חודשים לוחם בגדוד נצח יהודה.

משבר כוח האדם פוגש את השטח

טייב, שאחראי על חלוקת כוח האדם בצה"ל, להבנת סדרי הכוחות (סד"כ) ולגיוס בהתאם, התייחס לקושי שנוצר מתחילת המלחמה. "צה"ל זקוק ל-12 אלף חיילים, מהם 7,000 לוחמים, והיתר תומכי לחימה", אמר טייב, והתייחס לכ-11 אלף חיילים שנפצעו ויצאו מכשירות, וקרוב ל-1,000 שאיבדו את חייהם מתחילת המלחמה.

בתחום מערך המילואים, השבוע נשלחו כ-60 אלף צווי מילואים כחלק מההחלטה על הרחבת התמרון בעזה וכיבוש הרצועה, במשימה שאם צה"ל אכן ינסה לבצע, תדרוש סדר כוחות גדול יותר. "כיום יש צורך ב-25 גדודי מילואים סדירים. הכוונה היא להגיע לשירות של 42 ימי מילואים בשנה. עד כה, הממוצע עמד על 70 ימי מילואים – והמטרה כעת היא להוריד את זה ב-28 ימים". למרות המטרה שמצהיר עליה טייב, צווי המילואים שנשלחו לגדודים רבים מצביעים על צפי של 70 ימי מילואים, וחלקם אף 110 ימים. עשרות אלפי לוחמים שירתו יותר מ-200 ימי מילואים מתחילת המלחמה.

אחד הפתרונות לסד"כ החסר הוא לוחמות, שמתגייסות יותר ויותר לתפקידי לוחמה מאשר חרדים לצה"ל. "לפני 12 שנים התגייסו כ-500 בנות לשירות כלוחמות. השנה המספר עומד על 5,000 לוחמות. אם בעבר היה רק גדוד קרקל אחד, באוגוסט הקרוב יוקם גדוד מעורב נוסף", אמר טייב והתייחס לגדוד המעורב השישי בצה"ל. "מדובר במספרים יוצאי דופן. הרחבת בסיס המתגייסים היא מהלך משלים וגדול, ויש לו את היכולת היחידה להוסיף לכוח האדם בצה"ל".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!