בתום שנים ארוכות של דיונים, קבע אתמול (ראשון) בית הדיו לעררים כי באנצ'י מהרטו, זכאית להתאחד עם אביה מהרטו ואחותה מסרט בישראל. "אני לא סתם נלחם", אומר אביה ל'דבר', "אני זרע ישראל. אבא שלי ז"ל נכלא 3 פעמים בסודן אחרי שנתפס שסייע ליהודים לעבור ברגל מאתיופיה לסודן, הוא אסיר ציון. אני אלחם עד שאני אמות שבאנצ'י תעלה לארץ". בימים הקרובים צריך פסק הדין להתממש, אלא אם המדינה תחליט לערער שוב.

מהרטו עצמו עלה לישראל בשנת 2003 כששתי בנותיו נשארו באתיופיה. לאחר מאבקים ארוכים, הצליח בשנת 2022 לגרום למדינה להכיר בזכותה של בתו הבכורה מסרט לעלות לישראל, אך בזכאותה של באנצ'י להתאחד עם משפחתה, המשיכה מדינת ישראל לפקפק בשלל תירוצים. שופט בית הדין לעררים, הדיין שלומי ויזן, קבע כי ההנמקות שסיפקה המדינה כסיבות לכך שבאנצ'י לא זכאית לעלייה, כמו העדרותה מרשימה משנת 2010 וכן מיצוי החלטה 713 שקבעה מכסות לעליית 'צור ישראל', אינן קבילות.

"אף את ההנמקה השנייה איני יכול לקבל", כותב השופט ויזן, "מקובלת עלי בהקשר זה חוות דעתו של הרב מנחם וולדמן ועמדת העוררים, לפיה העוררת נולדה במחנה הממתינים בשנת 2000 וגדלה במתחם עם אחותה. השתיים חיו במחנה הממתינים שנים לאחר שהעורר עלה לישראל והאחות נמצאה זכאית לעלייה בהתאם להחלטה 713 שנתיים קודם לכן".

רחל פיש בן-ישראל ואני עו"ד במרכז לסיוע משפטי לעולים של התנועה הרפורמית, המלווה בשנים האחרונות את המשפחה במאבקה להתאחד בישראל: "אנו מברכים על פסק דינו של בית הדין אשר מקבל את טענת המשפחה לאורך כל הדרך: תכלית החלטת הממשלה היא לאחד בין בני משפחה ולא להפריד ביניהם. נקווה שרשות האוכלוסין תפעל באופן מיידי להעלות את בנצ'י לישראל בהתאם לפסק הדין והמשפחה תתאחד סוף סוף".

מהרטו עצמו, שוחח עם באנצ'י אתמול (ראשון) וסיפר לה על ההחלטה, אך לאחר השנים האלו הספקות מחלחלים, "דיברתי איתה, אבל היא מאבדת את התקווה, היא לא מאמינה עד שהיא לא תקבל את האישור לעלות, היא מרגישה שעזבתי אותה", אומר מהרו ל'דבר'.