
עשרות מומחים מארגונים שונים הנוגעים למאבק בעוני נפגשו אתמול (שני) בכנס שולחנות עגולים שערך הפורום למאבק בעוני. הכנס נערך לקראת הקמת הרשות למאבק בעוני, לאחר שאושר בכנסת החוק להקמתה לפני כחודשיים. המלצות הארגונים והפעילים שנכחו בכנס לפעילות הרשות החדשה כוללות ניסוח חוק יסוד לזכויות חברתיות, הסדרת מדד לקיום בכבוד, חקיקת חוק ביטחון תזונתי וצמצום פערים בין עובדים בשכר שעתי לעובדים בשכר חודשי.
הרשות הלאומית למאבק בעוני מבקשת להתמודד עם תופעת העוני, שנוגעת ליותר מ-2.7 מיליון ישראלים ובהם 1.24 מיליון ילדים. החוק קובע שהרשות תהיה חלק ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, ותגבש מדיניות למאבק בעוני ולצמצום פערים. בין תפקידיה: גיבוש תוכניות שנתיות ורב-שנתיות למאבק בעוני ופיקוח על יישומן; הגשת חוות דעת לממשלה ולכנסת בדבר השלכות חקיקה על העוני; ותיאום בין משרדי הממשלה השונים ובינם ובין הרשויות המקומיות בכל הנוגע למאבק בעוני.
בכנס השתתפו ארגונים אזרחיים בעלי נגיעה לתחום, בהם איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים בהסתדרות, 'מרכזים לצדק חברתי', 'לתת', 'קו לעובד ו'האגודה לזכויות האזרח', לצד פעילים חברתיים. נערכו דיונים בהשתתפות מומחים, פעילי שטח ואנשי מקצוע, ושולחנות עגולים שעסקו בנושאים שונים.
בתחום הקיום בכבוד, המליצו באי הכנס על יצירת מדד קיום בכבוד, שיקבע את הסכום הנדרש לאדם או משפחה לקיום בכבוד. הסכום ישמש כבסיס לקביעת קצבאות, שכר מינימום ודמי אבטלה. בשולחן זה עלה גם הצורך בשיפור המנגנונים לטיפול בחובות כדי לאפשר לאנשים לצאת ממעגל החובות והעוני, ובפיתוח תוכניות להתמודדות עם עוני אנרגטי הנובע ממשבר האקלים.
בנושא הביטחון התזונתי, עלה בכנס הצורך בשיתופי פעולה בין הרשות למאבק בעוני, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ומשרדי הממשלה השונים. המשתתפים הדגישו את חשיבות חקיקת חוק ביטחון תזונתי אוניברסלי שיעגן את הזכות למזון בריא כזכות בסיסית, לצד הקצאת תקציב משמעותי להרחבת המיזם לביטחון תזונתי וליצירת סל מזון בר השגה באמצעות פיקוח על מחירים וכלים נוספים.
בתחום העובדים השעתיים, המליצו המשתתפים על מיגור תופעת ההעסקה השעתית הפיקטיבית על ידי קביעת בחוק שהעסקה מעל היקף מסוים ובמשך זמן תהיה רק בהעסקה חודשית. הודגש גם הצורך בצמצום הפערים בחקיקה בין עובדים בשכר שעתי לעובדים בשכר חודשי, בהסדרת אחריות מזמיני שירות במקרים של העסקה קבלנית, ובחקיקת חוק להבטחת שכר בשעת חירום.
בנושא עוני ונגישות לבריאות, הצביעו המומחים על הקשר ההדוק בין עוני לבריאות לקויה, והמשתתפים העלו את הצורך בחיזוק שירותי רפואה ראשונית וטיפול קהילתי לאיתור מוקדם של מחלות. המלצה נוספת הייתה שיפור תנאי המחיה והנגשת מזון בריא, והשקעה בחינוך ופעולות הסברה. המומחים הדגישו גם את החשיבות בפיתוח מענים מותאמים לאוכלוסיות פגיעות במיוחד כמו קשישים, ילדים ומחוסרי דיור.
בתחום סל המענים והשירותים לאוכלוסייה בעוני, הומלץ על קידום חוק שירותי רווחה, שיבטיח את זכויותיהם של מקבלי השירות; סטנדרטיזציה של שירותים בין הרשויות השונות; ומעבר ממדיניות מבוססת תקציבים זמניים למדיניות מבוססת זכויות. המומחים הדגישו כי יש צורך במחקר שישווה בין העלויות הנובעות מהעדר טיפול בעוני לבין עלויות פעולות למניעת עוני וצמצומה.
"מסקנות הכנס יוגשו לרשות החדשה למאבק בעוני ולמקבלי ההחלטות כמסמך מדיניות, במטרה להשפיע על דרכי פעולתה של הרשות מראשית דרכה", נמסר מהפורום למאבק בעוני. "אנו מאמינים שעבודה מתואמת ורב-מערכתית, המבוססת על שיתוף פעולה, מידע ותכנון לטווח ארוך, יחד עם שמיעה רציפה של הציבור החי בעוני, יוכלו להביא לצמצום משמעותי של העוני בישראל".


