"הנוכחות של העובדים בדירקטוריונים היא דבר מאוד חשוב ומשמעותי", אמרה סגנית בכירה למנהל רשות החברות, גלית וידרמן, בכנס האגף לדמוקרטיה תעשייתית שנערך בסוף השבוע בהרצליה בשיתוף רשות תאגידי ההסתדרות. מאז 2021, אושרו לדבריה מינויים של 58 דירקטורים מטעם העובדים, 12 מהם בשנה שעברה ושמונה מאז תחילת השנה הנוכחית. עם זאת, הודתה כי תהליך המינוי כיום הוא מורכב ולא אחת לוקח זמן ממושך.

מנהל המחלקה לשיתוף עובדים, חיים זהבי, ציין כי בשנה החולפת הלכו כ-50 אלף עובדים בחברות הממשלתיות לקלפיות, על מנת לבחור את הדירקטורים מקרבם, ואחוזי ההצבעה נעו בין 85% ל-92%.

וידרמן הציגה לבאי הכנס את מסקנות הוועדה הציבורית לגיוס דירקטורים בראשות פרופסור אסף מידני, הצפויות להוביל לרפורמה במינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות תוך הבטחת הרמה המקצועית שלהם בין היתר באמצעות חובת ביצוע התמחות – לצד שיפור הייצוג של אוכלוסיות גיוון ושל הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בקרב ציבור הדירקטורים. במסגרת זו, הדגישה, המליצה הוועדה על שילוב בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות – הן של דירקטורים מקרב העובדים והן של דירקטורים מקרב הצרכנים ומקבלי השירותים: "המחקרים מלמדים ששיתוף העובדים בדירקטוריונים הרבה פעמים תורם לרווחיות של החברה", אמרה וידרמן, "העובדים מכירים את החברה ויודעים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר".

לדבריה, בימים אלה עובדים ברשות החברות על גיבוש קוד אתי של ממשל תאגידי לחברות הממשלתיות, אשר יכלול גם התייחסות ליחסי העבודה לרבות סוגיית הייצוג ההולם של עובדים בתהליכי קבלת החלטות.

עו"ד שוקי חורש, יועמ"ש דירקטוריון התעשייה והאווירית ולשעבר יועמ"ש חיצוני של חברת החשמל, אמר שלכל דירקטוריון יש ניגוד עניינים מובנה מול ההנהלה כמי שקובע עבורה את המדיניות ומפקח עליה: "אין מפוקח שאוהב את המפקח שלו. לזה מצטרפת העובדה שיש פערי מידע גדולים בין ההנהלה והדירקטוריון. לדירקטורים מקרב העובדים יש ידע עודף, כי הם באים מרצפת הייצור והציפייה היא שישתפו בידע הזה ובתובנות שנגזרות ממנו את יתר חברי הדירקטוריון. כך הם תורמים לשיווי המשקל בין הדירקטוריון להנהלה. מאידך, צריך תמיד לזכור שהם עובדים מהשורה שביום יום כפופים להנהלה, שבאו לקדנציה וחוזרים להיות עובדים מהשורה כשהם מסיימים את התפקיד. גם זה מייצר עבורם מתח מובנה ואתגר".

עו"ד גרשון ברקוביץ', היועץ המשפטי של חברת החשמל: "אם בעבר התפקיד של דירקטוריון היה להסתכל רק על שורת הרווח, היום המגמה לא רק בחברות הממשלתיות אלא בחברות ציבוריות בכלל, היא שהדירקטוריון צריך לשקול שיקולים של כל בעלי העניין, לרבות העובדים, ההשפעות הסביבתיות, הצרכנים".

בנושא ניגוד העניינים, חידד ברקוביץ' כי הנחיות רשות החברות נכון להיום מבהירות שאסור להם לעסוק בשלושה נושאים: שכר, כוח אדם ויחסי עבודה. המשמעות היא שאינם יכולים לשבת בוועדות תגמול ומשאבי אנוש. בנוסף, נקבע כי אינם יכולים להשתתף בדיונים ולהצביע בכל הנוגע למינוי מנכ"ל, אך כן רשאים לקחת חלק בדיונים על עיצוב המכרז לתפקיד.

"כל דירקטור מקרב העובדים שמתמנה מוחתם על הסדר ניגוד עניינים שמטיל עליו שלוש מגבלות – אסור לו לשבת בדיון, וגם לקבל חומר לקראת דיון, בכל מה שקשור לתנאי העבודה והקידום שלו, של קבוצת העובדים איתה הוא נמנה, או של הממונים עליו. ויש כאן שאלה פרשנית מה זה אומר. אסור לו גם להשתתף בדיונים או הצבעות בנושאים בהם הוא עוסק באופן אישי במסגרת תפקידו בחברה – וגם כאן יש סוגיה פרשנית שאני נשאל לגביה הרבה. נשאלת גם השאלה, אם אני לא יכול להשתתף בדיון – האם מותר לי להציג את הנושא בפני יתר חברי הדירקטוריון? הגישה שלי היא שכן, אבל שמעתי גם על גישות אחרות".

באשר לשאלות האם נציג מטעם העובדים יכול להשתתף בדיון על מעבר הארגון למקום אחר, או בדיון על תקציב החברה, סוגיות המשפיעות גם עליו ישירות כחלק מציבור העובדים בכלל, השיבה סגנית בכירה למנהל רשות החברות: "אני סבורה שוודאי שכן, זו אפילו חובתו להשתתף בדיון. לדבריה, אפשר לומר על כל דבר שהוא 'ניגוד עניינים', ולכן בהגדרה של ניגוד עניינים צריך להיות מדויקים: "זה צריך להיות ספציפית לעשייה של הבנאדם, למיקום שלו בתוך החברה, ולא לכלל העשייה של החברה". בימים אלה הוסיפה, פועלת רשות החברות יחד עם האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות לייצר מסמך הסכמות שיסדיר ויבהיר את הסוגיה בכל הנוגע לדירקטורים מטעם העובדים, ויבהיר את גבולות המותר והאסור.

עו"ד אסי קריספין, דירקטור מקרב העובדים בחברת תעבורה ימית אשדוד, הציע שיש לקבוע מספר דרגות של ניגוד עניינים, כך שבחלקם יוכלו דירקטורים מקרב העובדים לעיין בחומרים ולהציג את עמדתם, גם אם אינם יכולים להצביע: "אני חושב שבסוף החברה היא זו שמפסידה כשהדירקטוריון לא מקבל את נקודת המבט שלנו, כמי שמכיר את השטח. לדעתי זו לאקונה בחוק ומתבקש כאן שינוי, הרי תפקיד הדירקטוריון הוא לקבל את כל המידע הנחוץ לו לפני הצבעה. כשקיבלתי על עצמי את התפקיד נכנסתי אליו בחרדת קודש ומתוך נאמנות לחברה".

עוד אמר קריספין שלהיות עובד היושב בדירקטוריון ומפקח על ההנהלה שלו מייצר מתח שדורש לפתח מיומנויות עדינות. "צריך לפתח שיח נכון עם המנכ"ל ואמון עם יתר חברי הדירקטוריון. צריך ללמוד המון דברים, ממש שפה חדשה וחשוב לא להרגיש חותמת גומי – כל הזמן לשאול שאלות". לדבריו, מדובר בחוויה די בודדת שכן יש הרבה דברים שהוא נחשף אליו במסגרת תפקידו שאינו יכול לספר עליהם לאחרים. "הכנסים של האגף לדמוקרטיה תעשייתית עוזרים מאוד לתת כלים, אבל אתה רואה גם שאתה לא לבד בהתמודדויות ושיש לך אפשרות ללמוד גם מאחרים".

יעל אילוז, דירקטורית מקרב העובדים בחברת עמידר המליצה לדירקטורים חדשים שמונו מקרב העובדים: "בפגישה הראשונה תקשיבו ותלמדו מה קורה. החל מהפגישה השנייה – תמצאו גם מה להגיד. חשוב ללמוד את החומר מראש ושיהיה ברור שאתם יודעים אותו, כי אז גם ההנהלה נזהרת ומדייקת יותר. זה תפקיד שהוא שליחות, אין בו לא כסף ולא כבוד. הוא דורש המון זהירות וטעון בהמון אחריות. אבל זה להיות שליחת ציבור ואחריות על מקום העבודה שלי".

יו"ר דירקטוריון משען וראש רשות תאגידי ההסתדרות, עו"ד שבי מיכאלי, אמר כי ההסכם הקיבוצי במשען מסדיר את מעורבות העובדים בניהול החברה: "יש לנו שני עובדים שיושבים באופן קבוע בדירקטוריון ומבחינתי זו זכות ולא עול. אני אומר את זה אחרי שש שנים כראש החברה שהייתה במצב כלכלי מאוד קשה, השתקמה וצמחה בין היתר בזכות העובדים. ידענו לקבל גם החלטות קשות ביחד, כשותפים. אני גאה שאנחנו משלמים יותר מכל רשת דיור מוגן אחרת כי אני רואה בזה השקעה".

תומר רזניק, יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית וסגן יו"ר ההסתדרות, הדגיש כי לצד המחקרים המלמדים על התועלת הכלכלית שיש לחברות משיתוף עובדים בתהליכי קבלת החלטות, הרובד המשמעותי יותר של העניין הוא קידום תרבות דמוקרטית. "המשטרים הדמוקרטיים נמצאים תחת מתקפה ושינוי", אמר רזניק, "דווקא משום כך אני חושב שזה לא מותרות לדבר היום על דמוקרטיה גם במקומות העבודה".

"הדמוקרטיה התעשייתית, שילוב עובדים בתהליכי קבלת החלטות ובין היתר בדירקטוריונים, התפתחה באירופה ובייחוד בגרמניה כמסקנה וכלקח ממלחמת העולם השנייה ומעליית הנאציזם. כחלק מגישה של איך מפתחים תודעה דמוקרטית", הסביר רזניק. באגף, לדבריו, שואפים להרחיב רעיון זה גם למגזר הפרטי: "זה העתיד של העבודה המאורגנת".

באירוע בירכו גם מנכ"ל ההסתדרות דודו בצלאל ויו"ר הסתדרות המעו"ף עו"ד גיל בר-טל. נכחו גם יו"ר אגף העובד העולה ושיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים אלכס מילר (שהנחה פאנל עם יושבי ראש דירקטוריונים), יו"ר האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות גרשון גלמן ומנכ"ל האגף לקשרים בינלאומיים, פיטר לרנר. אורח הכבוד היה הנשיא לשעבר של המכון למדיניות כלכלית בוושינגטון (EPI) לארי מישל, שהציג בפני באי הכנס את השפעות המדיניות הכלכלית של ממשל טראמפ בארצות הברית, לרבות בהיבטים של זכויות עובדים ופגיעה בעבודה המאורגנת.