בנק ישראל החליט היום (שני) להשאיר את ריבית בנק ישראל על כנה, זאת הפעם ה-11 ברצף. שינוי הריבית האחרון היה בתחילת 2024 כאשר הנגיד הכריז על הורדתה מ-4.75% ל-4.5%.

בנק ישראל התייחס בדבריו לאינפלציה הגבוהה מהיעד. מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב-1.1%, מעל לצפי. זהו זינוק שהעלה את האינפלציה השנתית מ-3.2% ל-3.6%, לעומת יעד האינפלציה של בנק ישראל בגובה 1%-3%. הורדת ריבית הייתה מסיטה השקעות של הבנקים המסחריים למגזר העסקי, ומוזילה את ההלוואות לעסקים ואנשים פרטיים, ובכך מקדמת ביקושים ומעלה את המחירים – ולכן בנק ישראל, שמעוניין לבלום את האינפלציה, נמנע ממנה.

בתחילת 2025 רמז נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי צפויות שתי הורדות ריבית השנה, כולל באמצע 2025. הודעת הוועדה המוניטרית של הבנק, האמונה על קביעת שיעור הריבית, רומזת לאפשרות שהורדת הריבית תידחה בגלל המדד הגבוה: "החזאים צופים שהתכנסות האינפלציה לתחום היעד תהיה מאוחרת ממה שהעריכו לפני פרסום מדד אפריל". לא סביר שהריבית תרד לפני שהמדד יגיע ליעד, ולכן תיקון ההארכה מסמנת שהורדת הריבית צפויה להתאחר בהתאם.

"על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות", נמסר מבנק ישראל, "לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית". בבנק הוסיפו כי המשק מוסיף להתאושש באופן מתון, דבר שמשתקף בצמיחה ברבעון הראשון של 3.4% במונחים שנתיים (הצמיחה השנתית לו הייתה ממשיכה במגמה של הרבעון). השקל עלה בערכו לעומת מטבעות אחרים: ייסוף של 4.5% מול הדולר ו-1% מול האירו.

בשוק הדיור חלה ירידה במספר העסקאות והתמתנות בעליית המחירים. חלה עליה קטנה באבטלה וירידה קלה בשיעור המשרות הפנויות ביחס לשיעור מחפשי העבודה. פרמיית הסיכון של ישראל, המבוטאת בתמחור אגרות החוב הממשלתיות, ירדה גם היא באופן מתון.

עו״ד רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, טוען כי השארת הריבית מהווה "המשך ישיר לקיפאון הכלכלי שהממשלה גוזרת על המשק הישראלי – קיפאון מסוכן ומכוון, שמשתק את העצמאים, העסקים הקטנים, ואת מעמד הביניים כולו".
כהן מייחס את השארת הריבית על כנה לחוסר ההצלחה של הממשלה להתמודד עם יוקר המחייה, שמתבטאת במדד המחירים הגבוה: "הציבור קורס תחת יוקר מחיה מטורף – מחירי הטיסות בשמים, הארנונה מזנקת, הדלק לא יורד, הסחורות מתייקרות, והשירותים מתייקרים – ואין קול ואין עונה. הממשלה לא מטפלת בשום מחולל של יוקר המחיה, לא מרסנת מחירים, לא מקלה על עסקים, לא נוגעת במונופולים – ואז מצפים שהנגיד יוכל להוריד ריבית?!”

"במקום לטפל בשורש הבעיה", טוען כהן, "הממשלה מתבוננת מהצד ומשאירה את האחריות כולה על כתפי בנק ישראל. אבל אי אפשר לדרוש ירידת ריבית כשאין שום מהלך אמיתי שמצנן את השוק – להפך, כל מדד מראה שהכל פה עולה. העסקים הקטנים בישראל לא זקוקים לעוד קיפאון – הם זקוקים לתנופה, לתמריצים, להורדת רגולציה ומס, ולמדיניות כלכלית אקטיבית. כל עוד הממשלה ממשיכה לשתוק, הציבור ממשיך לשלם".