האם משרד התחבורה מוביל רפורמה בלי להכיר את נתוני השימוש בחופשי-חודשי? "אין בידינו נתונים לגבי שיעור הנוסעים בעלי חופשי-חודשי", השיבו במשרד לפניית 'דבר'. לאחר בקשות חוזרות ונשנות השיבו במשרד כי הנתונים "בשלבי איסוף ובדיקה". המשמעות היא שהמשרד השיק רפורמה והכריז כי תיטיב עם חלק נרחב מהציבור בלי לדעת איזה חלק מהציבור אכן ייהנה ממנה, ועבור איזה חלק מחיר הנסיעה דווקא יעלה במקום לרדת.

באפריל, עם השקת הרפורמה, פורסם ב'דבר' כי לפי חברות האפליקציות מוביט והופ-און, שיעור המנויים לחופשי-חודשי – שרק במסגרתו נהנים מההנחות החדשות על הפרופיל הגאוגרפי ועל פרופיל הצעירים – עמד על כ-12%, נתון שהמשרד הכחיש בתוקף. בתגובת המשרד אז נכתב: "מדובר בנתון מופרך מיסודו שאין לו כל שחר. על פי הנתונים כ-40% ממשתמשי התחבורה הציבורית עושים כיום שימוש ברב קו או באפליקציות השונות והנתון עשוי לגדול עוד יותר, בעקבות הביקוש הרב למנויים כתוצאה מרפורמת 'צדק תחבורתי'".

'דבר' ביקש ממשרד התחבורה את שיעורי השימוש המדויקים בחופשי-חודשי. המשרד השיב כי 43% מהשימושים ברב קו (תיקופים) מתבצעים באמצעות חוזה חופשי-חודשי. נתון זה אינו מעיד על אחוז בעלי החופשי-חודשי, אך מהצלבה עם נתוני הנוסעים ניתן להעריך שהוא נע בין 15% ל-23%.

אם אכן המשרד אינו יודע כמה נוסעים מחזיקים בחוזי חופשי-חודשי, מתעוררת מחדש השאלה שהעלו נתוני חברות האפליקציות: אם ציבור קטן כל כך נהנה מההנחות החדשות, והיתר רק סופגים את העלייה במחירים, אז מה הבשורה ברפורמה עבור מרבית אזרחי ישראל מלבד התייקרות נוספת? וכיצד הכריעו במשרד התחבורה ובמשרד האוצר על היקף הרפורמה בלי לדעת כמה בעלי פרופיל גאוגרפי הם צפויים לסבסד, כמה אנשים צפויים ליהנות ממנה וכמה היא צפויה לעלות?

במשרדי התחבורה והאוצר לא הגיבו לפניות 'דבר' בנושא.