אנשים עם מוגבלות עשויים להתמודד במצבי חירום עם מכשולים כפולים. לחרדה והחשש המשותפים לכל הישראלים נוסף קושי בקבלת מענה לצרכיהם הבסיסיים.
•בחירה אישית: העובדה שאדם עם מוגבלות, לא אומרת שהוא בהכרח צריך עזרה. אם אתם רוצים ויכולים לעזור, אפשר לשאול אם צריך סיוע כזה או אחר, למשל ברכישת תרופות או מצרכים, בארגון תיק פינוי או בחיבור לאנשי מקצוע בבריאות הנפש להקלת החרדה. אם האדם עונה שכן, כדאי לשאול איך אפשר לסייע בלהבין במה אפשר לעזור.
•צרכים בסיסיים: אוכל, שינה ושתייה הם המרכיבים הבסיסיים לקיום, ואם הם נפגעים המצב השגרתי יכול להחמיר. כדאי להציע סיוע בדגש על שלושת החסרים הפיזיולוגיים האלו.
• הנגשת הנחיות החירום: פגיעה בשמיעה, התמצאות חלקית בשימוש באינטרנט, אין טלוויזיה בבית או טלפון חכם – כל אלו עלולים לגרום לאנשים לא להיות מעודכנים בהנחיות. חשוב לוודא שאנשים מכירים את ההנחיות ומקבלים החלטות בהתאם למצב הבטחוני.
•הנגשת המרחב המוגן: נוסף על מה שכל אדם צריך במרחב המוגן, לאנשים עם מוגבלות עשויים להיות צרכים ספציפיים יותר, כמו כניסה לכיסא הגלגלים ואוזניות להפחתת רעש.
•פנייה למטפל הסיעודי: לעיתים המטפל לא מכיר את ההנחיות. במקרים נדירים, יש מטפלים שבורחים בשל פחד וחוסר מידע. כדאי לשוחח עם המטפל ולוודא שהוא מכיר את ההנחיות. רצוי לתרגם לשפת האם של המטפל את ההנחיות, למשל באמצעות גוגל טרנסלייט. באתר רשות האוכלוסין וההגירה ניתן למצוא סרטונים בהינדית ותאית המסבירים את הנחיות התגוננות.
בדף של הסניף הישראלי של עמותת 'האפוד הסגול' ניתן למצוא טיפים, מידע וסרטונים בנושא אנשים עם מוגבלות בשעת חירום.
שירי סולומון היא רכזת הנגשה בעמותת 'יסודות לצמיחה', פעילה חברתית בתחום ההנגשה ואמא לילד עם מוגבלות
