
השכר הריאלי בחודש דצמבר 2024 היה נמוך בכ-236 שקלים מהשכר החזוי על פי קצב השינוי הממוצע בשנים 2015–2019 – כך עולה מדו"ח שפרסם משרד העבודה. הגורם המרכזי להתמתנות העלייה בשכר הריאלי הוא קצב עליית השכר הנמוך במגזר הציבורי.
באגף אסטרטגיה ותכנון במשרד ציינו כי השכר הממוצע אומנם עלה מלאכותית באופן משמעותי מאוד בסוף שנת 2023 עם תחילת מלחמת חרבות ברזל, כיוון שעובדים רבים בשכר נמוך הוצאו לחל"ת (וכך לא נספר שכרם בשכר הממוצע) או גויסו למילואים שהתגמול עבורם גבוה משכרם הממוצע בימי שגרה. ובכל זאת, בסוף 2024 התייצב כאמור שכרם מתחת לקו המגמה שהסתמן טרם משבר הקורונה.

חלק מההאטה, ציינו, נגרמה ככל הנראה בשל ההאצה בקצב האינפלציה בעקבות משבר הקורונה ולאחריו. עם זאת, במהלך שנת 2024 התהדק שוק העבודה באופן משמעותי – כלומר מספר המשרות הפנויות עלה והביקוש לעובדים גדל ביחס להיצע העבודה. במשרד העבודה ציינו כי ניתן היה לצפות בעקבות כך לעלייה משמעותית בשכר החודשי הממוצע לשכיר – שלא נצפתה בפועל. את הסיבה המרכזית לירידה בקצב עליית השכר הריאלי הממוצע במשק מצאו חוקרי אגף אסטרטגיה בקצב עליית השכר הנמוך במגזר הציבורי.
החוקרים ציינו כי גם טרם הקורונה, קצב עליית השכר במגזר הממשלתי היה מתון יחסית לקצב עליית השכר במגזר הפרטי. מאז, הפער בין שני המגזרים רק הלך והחריף – שלא כמו במגזר הציבורי, במגזר העסקי המשיך השכר הריאלי לגדול בקצב הקרוב לקו המגמה שלו. פער זה, האריכו – עשוי אף לגדול בשנת 2025 לאור ההחלטה להפחית משכרם של עובדי המגזר הציבורי כחלק מההתאמות התקציביות למימון הוצאות המלחמה. "אחת ההשלכות העיקריות עשויה להיות ירידה במוטיבציה של עובדים לעבוד במגזר הציבורי, ובעקבותיה – ירידה באיכות העובדים במגזר זה", נכתב בדו"ח.

נזכיר כי מחקר שפרסם פורום ארלוזורוב השנה מצא כי ישראל ניצבת במקום השני במדינות ה-OECD בפערי השכר בין המגזר הציבורי לפרטי (עם פער של 27% בשנת 2023).
השכר במגזר העסקי מושפע בין היתר מעליית השכר בהיי-טק, אולם במשרד העבודה ציינו כי שיעור משרות השכיר בענף ההייטק מכלל המשרות במגזר העסקי נע בין אוקטובר 2021 לאוקטובר 2024 בין 14.1% ל-15.6%, ובשנה האחרונה אף נשאר יציב. לפיכך, עליית השכר לא הושפעה ממעבר חריג של עובדים לענף ההיי-טק.
יתרה מכך, במשרד העבודה ציינו כי גם בענפים אחרים במגזר העסקי כגון תעשייה ושירותי אוכל ואירוח, עלה השכר בקצב גבוה יותר מבמגזר הציבורי – בעוד קצב עליית השכר בענף ההיי-טק בשלוש השנים האחרונות היה דווקא נמוך מקצב עליית השכר במגזר העסקי כולו. לכן, קשה להניח כי המשך עליית השכר במגזר העסקי מושפע רק מענף ההיי-טק.
לצד הפער המתרחב בין התפתחות השכר במגזר הציבורי להתפתחות השכר במגזר העסקי, ציינו במשרד העבודה כי הלך וגדל גם הפער בין השכר הממוצע במגזר העסקי כולו – לבין שכר המינימום. באפריל 2025 עלה שכר המינימום ל-6,247 שקלים – המהווים 47.5% מהשכר הממוצע במשק, אך רק כ-42% מהשכר הממוצע במגזר העסקי (בהתאם לנתוני אוגוסט–אוקטובר 2024). שיעור שכר המינימום מהשכר הממוצע הנומינלי במגזר העסקי לא חזר אפוא לרמתו לפני פרוץ משבר הקורונה במרץ 2020, והוא אף נמצא מאז במגמת ירידה.