
מצעד הגאווה במצפה רמון יתקיים מחר (שישי), לאחר שאירועים רבים שתוכננו במסגרת חודש הגאווה התבטלו או נדחו עקב המלחמה עם איראן. המצעד ייערך גם על רקע שרשרת תקריות להט"בופוביות בשנים האחרונות ביישוב, האחרונה שבהם קרתה אתמול – כשביצים הושלכו על מרפסת ביישוב שעליה תלוי דגל גאווה.
״בתקופה כל כך קשה במדינה אנחנו מתעקשות להמשיך לפעול יחד למען החירות והחיים, שוויון ביטחון וסובלנות לכל אחד ואחת", אומרים מארגני המצעד. "זו ההזדמנות לכל מי שלא צעדו השנה לבוא להראות סולידריות, לחזק את הקהילה, ולהזכיר שיש גאווה ישראלית בכל מקום".
מצעד הגאווה והסובלנות החמישי במועצה המקומית ייפתח מחר ב-10:00 בהתכנסות במתחם עם דוכנים. ב-11:00 יחל מעמד בו יינשאו מספר נאומים וקטעים מוזיקליים, וב-12:00 תחל הצעדה ברחובות הישוב. בשעה 13:00 צפויה הצעדה להסתיים ביריד עסקים מקומיים ברובע דרכי הבשמים.
"מצפה רמון היא הבית שלי. אני מדמיינת את החיים שלי כאן" אומרת ל'דבר' נגה לב, ממארגנות המצעד. "המצעד הוא דרך לעשות לעצמי מקום כאן במצפה, ובכלל להראות שיש מקום ללהט"בים במצפה רמון – אנחנו כאן ורוצים לחיות כאן". היא מדגישה את חשיבות קיום המצעד דווקא עבור הדור הצעיר: "המצעד הוא גם עבור נוער שנמצא בארון. שידעו שזה נפלא להיות מי שהם, שיראו שיש להם אפשרות כזו".
"לא רוצים להילחם באף אחד. רק לחיות בכבוד"
בשנים האחרונות, עורר מצעד הגאווה מתח בין הקהילה הלהט"בית במצפה רמון לבין הקהילה הדתית, בדגש על הגרעין התורני הפועל ביישוב. ההתנגדות לקיום המצעד החריפה והתבטאה בתליית שלטים נגד הקהילה הלהט"בית, תלישת גלי גאווה ואף התנכלות לחברי הקהילה המקומית.
רק אתמול התרחש אירוע להט"בופובי במצפה רמון, כאשר הושלכו ביצים לעבר מרפסתו של שריה, צעיר החי ביישוב, שעליה תלוי דגל גאווה. "הביצים האלה הן בעיניי דימוי ל’אתה לא שייך כאן’, אמר שריה, "וזה צרם לי מאוד. אני מרגיש שייך ורצוי – והמעשה הזה רק חיזק בי את ההבנה כמה המצעד הזה חשוב. בשבילי, בשביל הנער ההוא שרואה אותי, ובשביל מצפה רמון שאני מאמין בה. אז נתראה בשישי, ורק אהבה תנצח". בדצמבר האחרון הונח דוקרן מתחת לרכב של עדן טסה ואנת'וני ליאודו, זוג להט"ב ביישוב.
"המצעד הוא לא נגד אף אחד", מדגישה לב. "הוא בשבילנו ובעדנו. אנחנו לא רוצים להילחם באף אחד, רק לחיות כאן בכבוד. אני מאמינה שרוב היישוב רוצה לחיות כאן ביחד ובשכנות טובה. גם אחרי המצעד נחיה כאן יחד, קהילות שונות במצפה, ואני מאמינה שלאט לאט אנחנו לומדים ונלמד לקבל זה את זו, ולחיות כאן בשלום וקבלה של השוני".

