דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ה בסיון תשפ"ו 10.06.26
23.7°תל אביב
  • 19.5°ירושלים
  • 23.7°תל אביב
  • 21.8°חיפה
  • 23.9°אשדוד
  • 23.8°באר שבע
  • 35.8°אילת
  • 23.4°טבריה
  • 22.1°צפת
  • 23.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

"יש אפס מקלטים": פרויקט קהילתי חדש מספק מענה לתושבים דרוזים ביישובים ללא מיגון

עמותת מיזאן הקימה יוזמה המחברת בין משפחות ללא מיגון לבין כאלה שיש להן מרחב מוגן ויכולות לארח, בעקבות היעדר מיגון ביישובים הדרוזיים | היוזמה נמשכת גם אחרי סיום הלחימה: "חלק מאלה שמארחים – בעצמם גרים בבתים עם צווי הריסה"

נסרין אבו עסלה, חברת הוועד המנהל של עמותת 'מיזאן' (צילום: פאדי אמון)
נסרין אבו עסלה, חברת הוועד המנהל של עמותת 'מיזאן' (צילום: פאדי אמון)
יניב שרון
יניב שרון
עורך וכתב החברה הערבית
צרו קשר עם המערכת:

כשבוע לאחר פרוץ המלחמה עם איראן הקימה עמותת 'מיזאן' פרויקט אירוח במרחבים מוגנים. כמו היישובים הערביים, גם היישובים הדרוזיים סובלים מהיעדר מיגון. על מנת להבין את ממדי התופעה, פעילים בעמותה החלו למפות את המרחבים הממוגנים, פרטיים וציבוריים, ביישובים הדרוזיים.

"בשבוע הראשון לא הבינו מה קורה פה", מספרת ל'דבר' עו"ד נסרין אבו עסלה, חברת ועד בעמותת 'מיזאן'. מצוקת התושבים, לצד פגיעות הטילים שגבו חיי אדם, הניעו את חברי הוועד לפעולה. "אחת הבעיות היא שזה לא נושא שכל כך נחקר בחברה הדרוזית. אנחנו יודעים שכ-70% מהבנייה בחברה הדרוזית היא בנייה ללא היתר. זה אתגר. אין נתונים שיכולים ללמד על היקף התופעה, אבל אנחנו יודעים שמדובר בדבר מאוד שכיח".

"יש יותר צורך במרחבים מוגנים מאשר מה שיש בפועל, יש אפס מקלטים", אומרת אבו עסלה. לדבריה, המרחבים המוגנים במוסדות הציבור לא תמיד כשירים או תקניים. "הפרויקט התחיל מהמודעות שלנו שיש צורך בפתרון". אבו עסלה מספרת כי נשים דרוזיות מתארות תחושת חרדה. "רוב הגברים הלכו למילואים והנשים נשארו לבד עם הילדים, ללא מרחבים מוגנים. חשבנו שהפרויקט הזה באמת יכול לתת איזשהו מענה".

"זה עובר מפה לאוזן"

הפרויקט מחבר בין משפחות ללא מיגון לבין משפחות שיש להן מרחב מוגן ומוכנות לארח. "זה עובר מפה לאוזן, ויש גם קישור שאנחנו מפיצים בקבוצות. ככל שאתה יותר קרוב לשטח, אז יותר קל לך לגייס אנשים", אבו עסלה מספרת. "עם זאת, הפרויקט לא אידיאלי, הוא לא נותן מענה שווה ערך למיגון שנמצא בכרמיאל או בחיפה".

מי האוכלוסייה המארחת?
"רוב אלה שמסכימים לארח משפחות הם דווקא אלה שמתגוררים בבתים ללא היתר בנייה. הם פשוט בנו מיגון בבתיהם. חלקם קיבלו צווי הריסה וחלקם קנסות מנהליים".

המועצה המקומית חורפיש (צילום: דורון הורוביץ/ פלאש 90)
המועצה המקומית חורפיש (צילום: דורון הורוביץ/ פלאש 90)

באילו קשיים נתקלתם?
"החברה הדרוזית מאוד מסורתית. מי שמארח בדרך כלל מקבל לבית שלו בני משפחה או שכנים שהוא באמת מכיר. אנשים שאני מכירה הלכו לבני משפחה בשעות הערב, או שהילדים של השכנים ישנו בממ"ד יחד עם הילדים של המשפחה המארחת – אבל ההורים נשארו בבית שלהם".

"שיח גאה ומקצועי"

עמותת 'מיזאן' הוקמה לאחרונה על ידי צעירים דרוזיים. אבו עסלה מספרת כי המטרה היא לחנך את הציבור לדמוקרטיה, ולפעול באופן מקצועי מול מוסדות המדינה כדי לממש את הזכויות המגיעות לאוכלוסייה הדרוזית. "אנו מדברים בשפה של הצעירים הדרוזים, שהם צעירים שגדלו לתוך הדמוקרטיה, לא מפחדים להביע את הדעות שלהם. זה שיח מאוד גאה ומאוד מקצועי".

יוזמת המיגון ממשיכה גם לאחר סיום המלחמה עם איראן. "אנחנו מכינים את עצמנו למלחמה הבאה. צריך להכין את המשפחות ולהכין את השטח, בשביל שיהיה יותר מיגון בכפרים. מיגונית לא מהווה מרחב מוגן. זה פתרון זמני".

"היום החובה להתגונן חלה יותר על האזרח הפרטי מכוח חוק ההתגוננות, וכמובן גם על הרשות המקומית, אלא שהרשויות המקומיות תמיד בבעיית תקציב". לדבריה, לכך נוספות בעיות התכנון והבנייה ביישובים הדרוזיים. "בסוף אנחנו משלמים את המחיר", אבו עסלה מסכמת.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!