קיבוץ נחל עוז שבעוטף פנה היום (חמישי) למנהלת תקומה בדרישה לביטול ההחלטה על סיום פינויו. בקיבוץ אמרו שיגישו בג"ץ נגד המדינה אם דרישתם לא תתקבל.

הממשלה החליטה ב-29 ביוני שכל יישובי העוטף יוגדרו כבטוחים למגורים. נחל עוז הוא בין היישובים שהחלטת הממשלה מביאה לסיום זכאות תושביו למענה כלכלי כמפונים. בקיבוץ אמרו שלפי מנהלת תקומה, התושבים אמורים לחזור ב-31 באוגוסט.

בקיבוץ מחו על כך עוד ביום ההחלטה, אז תיארו מציאות של "טנקים בכניסה, כביש גישה חסום כבר שנתיים מחשש לירי נ”ט, ארטילריה וירי מסביב לשעון". גם אורי אפשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב שבה נמצא הקיבוץ, דרש באותו יום "לאפשר לקהילת נחל עוז חזרה הדרגתית ובטוחה".

מהקיבוץ נמסר היום כי "מניעה ביטחונית איננה רק חדירה או ירי ישיר – אלא עצם החיים בלב אזור מלחמה. נחל עוז מצוי במרחב עם נוכחות צבאית מאסיבית, תמרון קרקעי רציף, רעשי ירי והתפוצצויות הנשמעים היטב בכל שעות היממה. הקיבוץ שוכן מאות מטרים מהגדר ומול שכונת שג'אעיה, וסביבתו מוגדרת כשטח צבאי סגור. זו מציאות שאינה מאפשרת קיום חיים תקינים".

בקיבוץ הוסיפו כי "לנוכח העובדה שפניות חוזרות ונשנות של הקיבוץ למנהלת ולגורמים אחרים בממשלת ישראל להארכת תקופת הפינוי לסיום המלחמה נותרו ללא מענה, פנינו למנהלת בדרישה לביטול ההחלטה או להחרגת הקיבוץ תוך הפעלת קריטריונים ענייניים, וזאת טרם הגשת עתירה לבית המשפט". את המכתב שלחו בשם הקיבוץ עו"ד יואב רזין, עו"ד טל גנדלמן ועו"ד רותם ליכטנשטיין ממשרד 'נשיץ, ברנדס, אמיר'.

בנחל עוז הזכירו שהחטוף עמרי מירן, בן הקיבוץ, והחלל החטוף ג'ושוע לואיטו מולל, שעבד בקיבוץ, עדיין בשבי. "קשה להאמין כי על אף הטבח ב-7 באוקטובר שבו נרצחו 16 מתושבי הקיבוץ, ו-8 נחטפו, בוחרת המנהלת לאלץ את תושבי נחל עוז, על ילדיהם, לנהל את חייהם שוב תחת מצב לחימה. נחל עוז ותושביו לא יסכימו להיות מופקרים פעם נוספת".