בנק ישראל מתכנן להרחיב את הפיקוח על עמלות הבנקים, ויחייב אותם לפתוח מסלול שיאפשר עד 100 פעולות במחיר של 10 שקלים בחודש עבור לקוחות פרטיים ועסקים קטנים.
בפיקוח על הבנקים מנסים להתמודד עם רווחיות היתר של הבנקים, שנובעת באופן ישיר ממחירים גבוהים של המוצרים הפיננסים שלהם, וכן מהריבית הגבוהה שבנק ישראל קובע מדי חודש וחצי, ולאחרונה קבע כי תישאר ברמה של 4.5%. הפיקוח נקט עד כה מספר פעולות, בהן קידום אתר "קו המשווה" שמאפשר השוואת עלויות של שירותים בנקאיים, ומתווה להשבה של 3 מיליארד שקלים ללקוחות שהחל באפריל ויתפרס לאורך שנתיים. לפי המתווה, אוכלוסיות ייחודיות ובהן מפונים, מילואימניקים ובעלי עסקים קטנים יזכו להטבות שונות. חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו בשנת 2024 כ-30 מיליארד שקלים.
אך צעד חדש שמקדם הפיקוח עשוי להשפיע על הכיס של רוב הישראלים, וליצור שינוי קבוע שיורגש באופן חודשי. ההצעה לשירות "ניהול חשבון תשלום" שעומדת על הפרק נועדה לעשות סדר במחירי העמלות, ולהביא לכך שלקוחות לא יצטרכו לשלם יותר מ-10 שקלים בחודש על עמלות. השירות לא יעלה מעל ל-10 שקלים בחודש עבור עד 100 פעולות בחודש. כל פעולה מעבר ל-100 הראשונות לא תעלה יותר משקל אחד.
מסלול עמלות בסיסי מפוקח כבר נקבע ב-2014 מטעם בנק ישראל, אך הוא מוגבל למספר פעולות מינימלי. המסלול מאפשר עד פעולה אחת עם פקיד ו-10 פעולות באופן מקוון. הבנקים הגדולים מציעים גם מסלול עמלות מורחב הכולל עד 50 פעולות מקוונות ו-10 פעולות עם פקיד במחירים משתנים של 22-26 שקלים לחודש. למי שמבצע יותר פעולות מהמוצע במסלול המורחב, המחיר יכול לעלות בעשרות שקלים, כך שהמענה שנותן השירות המוצע הוא משמעותי יותר ככל שהלקוחות מבצעים יותר פעולות בחשבון. צעד זה יוזיל את מחירי העמלות לאותם לקוחות בטווח של שקלים בודדים עד עשרות שקלים בכל חודש.
תוספת משמעותית למהלך היא קביעת מסלול זה כברירת מחדל, כך שלקוחות יחוברו אליו אוטומטית וללא צורך בפעולה מצידם. כיום מוצעים בבנקים מסלולים רבים, שחלקם במחירים נוחים, אך ההיצע הגדול יוצר בלבול ולעתים לקוחות משלמים יותר ממה שיכלו לשלם אילו בחרו במסלול אחר באותו הבנק.
בנוסף, בנק ישראל מקדם דמי כרטיס מקסימליים של 5 שקלים בחודש לכרטיס חיוב מיידי (דביט). מבדיקת 'דבר' עולה כי דמי כרטיס בבנקים הגדולים נעים בין 7.90 ל-10 שקלים, כאשר לפי ההסדר היום, לקוחות שמחזיקים גם בכרטיס אשראי פטורים מדמי כרטיס החיוב המיידי. ההסדר הנוכחי לא מספק מענה ראוי ללקוחות כרטיס דביט רבים, מכיוון שרבים מאלה שפונים להשתמש בכרטיס הם מסורבי אשראי, אך קביעת התעריף המקסימלי תחול גם עליהם ועל אוכלוסיות מוחלשות נוספות שנוטות להחזיק בכרטיס זה.
עם זאת, בתחום המשפיע ביותר על רווחי הבנקים ועל הלקוחות, לא נראה שינוי משמעותי: הריביות הגבוהות עבור הלוואות, ובהן משכנתאות. חמשת הבנקים הגדולים הכניסו כ-61 מיליארד שקלים מריבית נטו – ההפרש בין הריבית שגבו לריבית ששילמו ללקוחות. בתחום העמלות הכניסו הבנקים כ-15 מיליארד שקלים.
מהמפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי, נמסר בנוגע לרפורמה: "בימינו, ניהול חשבון תשלום והחזקת אמצעי לתשלום מהחשבון הם שירותים בסיסיים שיש לאפשר לכל אזרח. סקרים שערכנו העלו שתחום העמלות, בדגש על העמלות הנגבות בגין השירותים הבסיסיים בחשבונות תשלום, הוא אחד מהגורמים הבולטים לחוסר שביעות רצון של לקוחות ואשר משפיע על אמון הציבור במערכת הבנקאית. זאת בין היתר בשל עודף אפשרויות בחירה וסוגי שירותים רבים, אשר גורמים לבלבול ומקשים על הלקוחות להבין מהי שיטת התשלום המיטבית עבורם. במטרה להקל על הלקוחות בתחום זה אנו מקדמים רפורמה משמעותית ומביאים אותה להתייעצות עם הציבור".
