היערכות המדינה לכיבוי שריפות שנגרמות מנפלי רקטות וכטב"מים לקויה – כך עולה מדו"ח שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. במהלך סיורים שערך המבקר ביישובי קו העימות, עלה כי היו דלקות שאליהן לא הגיעו צוותי כיבוי כלל. שריפות שבהן צוותי הכיבוי הגיעו רק לפרק זמן קצר, והשאירו את כיתת הכוננות להתמודד עם השריפה, לעיתים ללא הכשרה ואמצעים מספקים.

עוד צוין בדו"ח היעדר המענה החלופי במקומות שבהם לא התאפשר כיבוי אווירי. בסך הכול, רשות הכבאות טיפלה ב-735 שריפות שנגרמו מנפלים בזירה הצפונית של המלחמה, מינואר עד אוקטובר 2024.

הממצאים פורסמו בדו"ח המבקר על השלטון המקומי כחלק מהיערכות הרשויות לתרחישי שרפות, ובה התייחס לתפקוד המדינה ומשרדי הממשלה בתקריות הללו. המבקר בדק את יישום לקחי ביקורת קודמת שפורסמה ב-2018, בעקבות גל השרפות בישראל ב-2016.

בביקורת הנוכחית שבוצעה לפני גל הדלקה הענק בהרי ירושלים ביום הזיכרון האחרון – נמצא כי 20% מהליקויים שצוינו בביקורת מ-2018 לא תוקנו, ו-40% מהם תוקנו במידה מועטה. בביקורת הנוכחית והקודמת נבדקו עיריית חיפה והמועצה המקומית זיכרון יעקב; יוקנעם עלית, שלא נבדקה בביקורת הקודמת והמועצה האזורית מטה יהודה, שבה נבדקו "חלק מההיבטים".

תוכנית לאומית לא גובשה, התקצוב חסר

כ-28,500 שרפות בממוצע בשנה פרצו בשנים 2024-2020 בשטחי יער וחורש, 56% מכלל השריפות במדינה, בהן כ-50 שריפות חורש 'משמעותיות' בממוצע בשנה. בשנת 2024 פרצו כ-33,500 דלקות.

לפי המבקר, המשרד לביטחון לאומי, שאמון על יישום החלטת הממשלה החלטת הממשלה 1091 משנת 2022 לגיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית להתמודדות עם שרפות, לא פעל לכך שתוכנית כזו תגובש בפועל. הוא לא חתר לקביעת סדרי עדיפויות לביצוע ולהרחבת התקציב. החלטת הממשלה עצמה תקצבה רק כשליש מאומדן העלויות שהציגה רשות החירום הלאומית (רח"ל) להקמת אזורי חיץ למניעת שריפות ברחבי הארץ (55 מיליון שקלים לעומת הדרישה שהציבה רח"ל ל-155 מיליון שקלים).

אזורי חיץ בשטחים מיוערים הם מרחבים דלילים או חסרים בצמחייה, ובכך מאפשרים לכוחות ההצלה לעבור בין הדלקות, ואף עשויים להאט את התפשטות האש או לבלום אותה לחלוטין. בביקורת הקודמת, עלה כי טיוטות התקנות והכללים להגנה על היישובים מפני אש אשר הופצו על ידי השר לביטחון הפנים דאז, עמר בר לב, לא אושרו על ידיו בשל היעדר מקור תקציבי להקמת אזורי החיץ. במעקב שבוצע אחרי נושא זה, עלה כי ליקוי זה לא תוקן.

מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר (כיום המשרד לביטחון לאומי), תומר לוטן, אמר בריאיון ל'דבר' אחרי השרפות בהרי ירושלים: "חייבים להאיץ את הקמת קווי החיץ. כל קו מקטין את האפשרות לשרפות ענק ולפגיעה נוספת". לדבריו יש רשויות מקומיות שלהן צורך בהקמת אזורי חיץ ואין להן כסף לממן את הקמתם.

רוב השכונות 'הכלואות' נותרו ללא נתיב נוסף

ברמה המקומית, עיריית חיפה החלה רק ב-2017 בהכשרת אזורי חיץ, בהתאם לצורך שהוצג בביקורת הקודמת. בעשרות שכונות בעיר לא הוקמו אזורי הפרדה, בהן השכונות דרך הים, נווה שאנן, קריית שפרינצק ורמות רמז – שדורגו ברמת סיכון גבוהה לשרפות. גם בשכונות כבאביר, כבירים, כרמליה, רמת אלמוגי ורמת בגין, שנכללו בהסכם בין המשרד לביטחון לאומי ועיריית חיפה להקמת אזורי חיץ בהתאם להחלטת הממשלה בנושא מ-2022, טרם החלה הכשרת אזורי החיץ עד מועד סיום הביקורת.

ליקוי נוסף בחיפה הוא השיהוי בבניית נתיבי גישה נוספים בשמונה השכונות "כלואות" בחיפה, כלומר כאלו שיש בהן רק כניסה ויציאה אחת לכלי רכב. נתיב גישה נוסף נמצא בשלב הביצוע רק בשתיים מתוך שכונות אלו, כאשר בשתי שכונות אחרות התכנון הושלם אך לא הוגדר תקציב; בשלוש שכונות הדבר נמצא בתכנון; ובשכונה אחת העירייה בחרה שלא לסלול בשלב זה נתיב גישה נוסף. בעירייה הודיעו ב-2024 על תחילת סלילת כביש הגישה בשכונת כבאביר, ומהנדס העיר דאז אריאל וטרמן אמר כי זה "רגע היסטורי", כי "כל השלוחות יחוברו – חשיבות קריטית שיהיה מוצא נוסף במקרי חירום".

באשר למועצה המקומית זיכרון יעקב, נמצא כי אומנם הכינה תוכנית עבודה להקמת אזורי חיץ, אך השלימה את הכשרתם רק בשלושה מתוך 27 תאי השטח במרחבים שהוגדרו בתוכנית מסביב ליישוב. כמו כן, עיריות חיפה ויוקנעם עילית הודו שלא נקטו פעולות מול תושבים להכשרת אזורי חיץ בשטחים פרטיים שדורשים זאת.

למרות היישום החלקי מאוד עד כה של התוכניות המקומיות, עצם הכנתן מהווה התקדמות לעומת המצב בזמן הביקורת הקודמת. עיריית חיפה הכינה באוגוסט 2023 תוכנית אב לאזורי חיץ בעיר, ועל בסיסה הכינה בהמשך השנה תוכנית הגנה לתשע שכונות בעיר שרשות הכבאות דירגה בסיכון גבוה לשריפות. המועצה המקומית זיכרון יעקב הכינה ב-2021 תוכנית הגנה למועצה.

המבקר מצא ליקויים גם בעניין תקינות ברזי הכיבוי, נושא שמצוי באחריות רשות הכבאות. ברשות בדקו את תקינות הברזים באופן מדגמי ורק באזורים שהוגדרו בסיכון גבוה לשריפות, שלא בהתאם להנחיה של הרשות עצמה מ-2024 – שבה נקבע כי יש לקיים ביקורות בכל ברזי הכיבוי הציבוריים באופן שוטף.

מבחינת המענה הטכנולוגי, המבקר המליץ לרשות הכבאות להרחיב ולשכלל את אמצעי החישה מרחוק שברשותה, ולבחון גם פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לשיפור ההיערכות לשריפות והטיפול בהן. לחיפה, זיכרון יעקב ויוקנעם עילית המליץ המבקר לקדם שימוש בטכנולוגיות הקיימות לחישה מרחוק, כמו חיישנים ומצלמות ייעודיות, לשם איתור שריפות בשלב מוקדם.

לגבי גל השריפות ב-2025, שגרם לפינוי יישובים רבים, לנזק סביבתי בקנה מידה נרחב ולביטול טקסים ואירועים לאומיים – בביקורת מצוין שמבקר המדינה מתניהו אנגלמן פנה במאי לראש הממשלה בנימין נתניהו, בנוגע להיערכות לאירועי חירום הנוגעים למערך הכבאות. במכתבו קרא המבקר לראות את השריפות כקריאת השכמה להיערכות כוללת של הממשלה להתמודדות עם אירועים מסוג זה.