"חייהם של ילדינו היקרים והקדושים לא יישכחו לעולם", אמר ראש המועצה דולאן אבו סאלח, "הכאב לא מרפה, אבל ממנו נולדת אחריות, עשייה וחוסן קהילתי". הוא קשר בין  האסון לבין האלימות הקשה שפרצה לאחרונה בהר הדרוזים בסוריה: "אנחנו מביטים מפה על חיי אחינו בא-סווידא. כאוס, פחד ואלימות, נרצחים באין מגן ואין דין. המאבק שלהם הוא גם המאבק שלנו, לזכות בסיסית לחיים".

אבל ביום השנה לנפילת הרקטה במג'דל שמס (צילום: דוד טברסקי)

רביע אבו סאלח, אבא של אמיר רביע אבו סאלח שנהרג בנפילת הטיל: "אין יום שאנחנו לא שומעים את הקול של ילדנו מאז אותו היום. אבל בחרנו לא לשקוע באובדן אלא להמשיך לחיות, לאהוב. הכאב הוא מעבר לכל דת, מגדר או שפה. בזיכרון של הילדים שלנו כולנו ביחד".

"מוזר ומפחיד לעמוד פה ביום הזה, שיירשם פה בכפר לכל החיים", אמר חוסיין אבו סאלח, תושב מג'דל שמס שנשא דברים. "אנחנו 12 אלף נפשות שנרצחו להן 12 ילדים, ומבחינת כל אחד פה זה כאילו קרה בכל בית. הילדים שיחקו בנבחרות, ואם זה היה קורה בנבחרת של שעה אחרי או שעה לפני – זה היה יכול להיות הבן שלי.

"הטרגדיה הזו שינתה את הכפר. לפני שנתיים היו לנו בקיץ בין 150 ל-200 חתונות. השנה, במעט חתונות שהיו לא הייתה באמת שמחה. הכאב התערבב מאוד בכאב על מה שקורה לדרוזים בסוריה. אנחנו מקווים לימים טובים יותר, של שקט ושלום".