ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הודיע הלילה (בין רביעי לחמישי) כי ממשלתו מתכוונת להכיר במדינה פלסטינית במהלך מושב העצרת הכללית ה־80 של האומות המאוחדות, שיתקיים בספטמבר 2025. בכך מצטרפת קנדה לגל ההכרות הבינלאומי, בהובלת צרפת, בריטניה ומלטה.
בהצהרה שמסר לכתבים, הבהיר קרני כי ההכרה הקנדית תתבסס על עמידת הרשות הפלסטינית בשורת רפורמות מבניות. בין הדרישות המרכזיות: קיום בחירות כלליות ב־2026 מהן יודר חמאס, וכן התחייבות לפירוק המדינה הפלסטינית העתידית מכוחות צבא. "כוונת קנדה מבוססת על מחויבות הרשות הפלסטינית לרפורמות הנחוצות ביותר", אמר קרני, והוסיף כי שוחח על כך עם ראש הרשות מחמוד עבאס, וכי קיבל ממנו הבטחות בנושא.
LIVE: A secure future in the Middle East • EN DIRECT : un avenir sûr au Moyen-Orient https://t.co/3u8E16wkN9
— Mark Carney (@MarkJCarney) July 30, 2025
לצד ההתניות, קרני בחר למקד את הביקורת בישראל. "הסיכויים לפתרון שתי המדינות נשחקים לנגד עינינו", אמר. "נפעל כדי שהוא יהפוך לבר קיימא – וישנם צעדים נוספים שאפשר לנקוט". הוא האשים את ממשלת ישראל בכך ש"אפשרה לאסון בעזה להתפתח", ובכך אותת על כוונה קנדית לנקוט קו מדיני אקטיבי יותר בעתיד.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר בתגובה כי הכרזת קנדה תקשה על הגעה להסכם סחר בין המדינות. מחר, 1 באוגוסט, הוא הדדליין שטראמפ הציב להגעה להסכם סחר עם מדינות בעולם שעליהן איים במכסים גבוהים, וממשלו מנהל מו"מ עם מדינות רבות, כשהיום הוכרז הסכם סחר עם דרום קוריאה ומוקדם יותר השבוע עם האיחוד האירופי.
במשרד החוץ הישראלי הגיבו בחריפות: "ישראל דוחה את הודעת ראש ממשלת קנדה. שינוי העמדה של ממשלת קנדה בעיתוי הנוכחי הוא פרס לחמאס ופוגע במאמצים להגיע להפסקת אש בעזה ולמתווה לשחרור החטופים".
Foreign Ministry Statement:
Israel rejects the statement by the Prime Minister of Canada.
The change in the position of the Canadian government at this time is a reward for Hamas and harms the efforts to achieve a ceasefire in Gaza and a framework for the release of the… pic.twitter.com/GnA67qAzuY— Israel Foreign Ministry (@IsraelMFA) July 30, 2025
הצהרתו של קרני מגיעה בעיצומה של "ועידת שתי המדינות", שהתקיימה ביומיים האחרונים בניו־יורק ביוזמת צרפת וסעודיה. במסגרת הוועידה הכריזו מדינות נוספות על כוונתן להכיר במדינה פלסטינית במהלך העצרת הקרובה, מהלך שמסתמן כגל דיפלומטי שני, לאחר הצהרות קודמות של ספרד, אירלנד ונורווגיה.
בין המדינות שהביעו נכונות לפעול לקראת הכרה: אוסטרליה, ניו זילנד, פינלנד, לוקסמבורג, פורטוגל, סן מרינו ואחרות. בתום הוועידה פרסמו שרי החוץ של 16 מדינות, בהן אנדורה, קנדה, איסלנד וסלובניה, הצהרה משותפת הקוראת ליישום פתרון שתי המדינות, תוך התוויית קווים מנחים לעתיד הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
