"מה שחמור יותר מההכרה הגורפת במדינה פלסטינית זה המסרים שאנחנו מקבלים מידידותינו בעולם", אומר ל'דבר' דני כרמון, דיפלומט בדימוס ששימש בעבר שגריר ישראל בהודו. "אסור לנו להתעלם מהמסרים הללו, אחרת הם יצטבר למעשים והחלטות נגדנו. החלטות שיפגעו בכל אזרח".
השגריר לשעבר שוחח עם 'דבר' לאחר ששר החוץ הגרמני יוהאן ודפול קרא היום (חמישי) "להתחיל בתהליך ההכרה במדינה פלסטינית". גרמניה הצטרפה בכך לתריסר מדינות מערביות נוספות שאינן מכירות בפלסטין כמדינה ריבונית אך הכריזו כי יעשו זאת בספטמבר: צרפת, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, פינלנד, פורטוגל, אנדורה, לוקסמבורג, מלטה, ניו זילנד וסן מרינו.
"גל ההכרה במדינה פלסטינית אינו פרס לחמאס", אומר ל'דבר' דני שק, שגריר ישראל בצרפת לשעבר. "חמאס מוגדר ארגון טרור בחלק מהמדינות הללו ובכל מקרה אף אחת מהן לא תשתף איתו פעולה. בהכרזתן המשותפת הן קוראות לפירוקו, כך שקשה להציג את זה כפרס לחמאס. אני לא חושב שאנחנו מאבדים קשר עם ידידותינו הקרובות. המהלך הזה לא מיועד נגד ישראל. זה מהלך שנובע מתוך תסכול מהניסיון להשפיע על ממשלת ישראל לסיים את המלחמה בעזה. אני לא חושב שמנהיגי המדינות חושבים שהוא יביא לתוצאות".
ביומיים האחרונים דחה משרד החוץ את הכרזותיהם של ראשי ממשלת קנדה ובריטניה שהכריזו כי יכירו במדינה פלסטינית בספטמבר, והודיע כי "בעיתוי הנוכחי זה פרס לחמאס ופוגע במאמצים להגיע להפסקת אש בעזה ולמתווה לשחרור החטופים". שר החוץ גדעון סער אירח הערב את שר החוץ הגרמני.
שק אמר ל'דבר' לפני שנה כי הוא צופה שבקרוב "מדינות גדולות באירופה, כמו צרפת וגרמניה" יכירו בפלסטין, אך "זה לא ישנה כלום לפלסטינים, וגם לא לישראלים. זה עניין סמלי". הוא חוזר על דבריו גם כעת, ומדגיש שוב כי לדידו ישראל הייתה צריכה לראות את הנולד ולהיות הראשונה להכיר במדינה פלסטינית ללא גבולות, וכך להסיר את העוקץ הזה.
"זו טעות יסודית שעשינו לפני כ-20 שנה. היינו צריכים להיות הראשונים שמכירים בפלסטין כמדינה ריבונית ללא גבולות. במקום שיקראו לזה הרשות הפלסטינית, היו קוראים לזה מדינת פלסטין. ברמה הממשית לא היה משתנה שום דבר. הרי השאלה היא לא אם קוראים לפלסטין רשות או מדינה, השאלה היא איזה כוח ממשי יש לה ולאילו הסכמות ישראל יכולה להגיע איתה".
בין אפריל ליוני 2024 הכירו תשע מדינות במדינה פלסטינית, בהן ספרד, נורווגיה, ארמניה, סלובניה ואירלנד. בפברואר האחרון גם מקסיקו הצטרפה לרשימה המונה כעת 149 מדינות, ועלולה למנות 160 מדינות בעוד כחודשיים.
"העניין אינו ההכרה בפלסטין, אלא הניסיונות החוזרים ונשנים לפגוע בנו, אזרחי ישראל, אם ממשלתנו לא תכריז על אופק מדיני", אומר כרמון. "הם רואים את האלימות של יהודים בגדה המערבית, רואים את המראות מעזה ואת חוסר האופק המדיני, ומנסים לרכז את הלחץ יחד כדי למנוע הידרדרות למצב שבו ייאלצו לנתק את יחסיהן עמנו, וזה יהיה דבר שישפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר שלנו, אנחנו זקוקים לה כמעט בכל תחום. קח למשל את איראן. אנחנו זקוקים למנהיגי בריטניה, צרפת וגרמניה שיפעילו מחדש את מנגנון הסנאפבק (מנגנון שהוא חלק מהסכם הגרעין עם איראן, המאפשר החזרה אוטומטית של סנקציות בינלאומיות על איראן במקרה של הפרת ההסכם – א"ל). אנחנו לא יכולים לזלזל בהם".
כרמון מסביר כי ההכרה בפלסטין היא דקלרטיבית בלבד ו"לא תעניק לה מטבע, צבא או פתרון של סוגיית הגבולות", אך המגמה של הידרדרות מעמדה הבינלאומי של ישראל ברורה, והסכנה היא שידידותינו באירופה יעברו מהצהרות למעשים: "כשהאירופאים או הבריטים ישנו סעיפים בהסכמים שיש לנו איתם בנוגע לסחר, תיירות, מחקר או כל דבר אחר – זה יפגע בכל אחד מאזרחי ישראל".
הבליץ המדיני נגד ישראל בימים האחרונים כולל איומים והחלטות החורגים מהתחום הדקלרטיבי. ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון דרש הבוקר מהאיחוד האירופי להקפיא את סעיף הסחר של הסכם האסוציאציה בהקדם האפשרי. ממשלת הולנד החליטה שלשום לאסור את כניסתם של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר לשטחה, והיא אינה הראשונה לעשות כך – סלובניה קדמה לה, לפני כחודש וחצי. ראש הממשלה נתניהו מנוע מלהיכנס למרבית המדינות באירופה בשל צו המעצר שהוציא נגדו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
מוקדם יותר השבוע הודיעה הולנד לישראל כי תתמוך בהוצאתה מתוכנית "הורייזן יורופ" של האיחוד למימון מחקרים מדעיים, אך המהלך לא התקבל בשל התנגדותן של גרמניה ומדינות נוספות. השבוע הסוכנות הלאומית ההולנדית לביטחון ונגד טרור הכלילה את ישראל בדו"ח הסוקר את האיומים על ביטחונה ממדינות זרות. בדו"ח נטען כי ישראל מנסה להשפיע על דעת הקהל ועל החלטות פוליטיות בהולנד באמצעות פעולות דיסאינפורמציה.
הצעדים מגיעים כשבועיים לאחר שאירופה הודיעה על הסכם עם ישראל על הגברת את הסיוע ההומניטרי לעזה, הסכם שישראל מכחישה, ולאחר שמועצת השרים של האיחוד דחתה עשר הצעות לסנקציות נגד ישראל.
שר החוץ גדעון סער מצוי במרתון ביקורים מדיניים באירופה בחודשים האחרונים במטרה להסביר את המהלכים המלחמתיים של ישראל ולמנוע סנקציות, אולם השגרירים לשעבר שק וכרמון סבורים כי הבעיה אינה בהסברה אלא בסירוב להצביע על האופק: "כיבוש הוא חוקי כל עוד בקצה המנהרה יש אופק מדיני", אומר כרמון. "האירופאים לא אומרים לנו: 'תכירו מחר במדינה פלסטינית', הם רק מתחננים שלא נסתום את הגולל על פתרון שתי המדינות, שלא נספח את כל השטחים, שנותיר פתח למשא ומתן".
סער הודה היום למזכיר המדינה מרקו רוביו ולמחלקת המדינה האמריקאית על הטלת הסנקציות על אנשי הרשות הפלסטינית וחברי אש"ף. הסנקציות שהטילה מחלקת המדינה אוסרות באופן גורף על כל מי שחבר באש"ף או מועסק ברשות הפלסטינית לקבל אשרת כניסה לארה"ב. הגורם הרשמי לסנקציות נגד הרשות הוא שאנשיה "חותרים תחת המאמצים לשלום ומפרים התחייבויות ישנות". משרד החוץ האמריקאי דיווח לקונגרס כי אש"ף והרשות הפרו את ההתחייבויות בשורת פעולות, בהן קידום מהלכים בגופים בינלאומיים, ניסיונות לבנאום הסכסוך עם ישראל דרך בתי הדין הבינלאומיים בהאג, המשך הסתה ותמיכה בטרור, בין היתר בספרי הלימוד, ומתן תשלומים והטבות לפלסטינים המעורבים בפיגועי טרור ולבני משפחותיהם.
"על הרשות הפלסטינית לשלם מחיר על המדיניות המתמשכת שלה לתשלומים למחבלים ומשפחותיהם עבור פיגועים ועל ההסתה נגד ישראל בבתי הספר, בספרי הלימוד, במסגדים ובתקשורת הפלסטינית", אמר סער. "הפעולה החשובה הזו של הנשיא טראמפ וממשלו חושפת גם את העיוות המוסרי של מדינות מסוימות שאצו-רצו להכיר במדינה פלסטינית וירטואלית תוך עצימת עין מתמיכתה של הרשות בטרור ובהסתה".
