השיחות בין ישראל וחמאס למתווכות הופסקו בשבוע שעבר, ונכון לעכשיו לא ברור מתי ובאיזו מתכונת יתחדשו. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול (ראשון) כי הוא סבור שחמאס אינו מעוניין בעסקה, ורמז כי בכוונתו לפעול בדרך חדשה. בחמאס טוענים מנגד כי ישראל פרשה מהדיונים ללא סיבה.

הפיצוץ חותם חודשים של דיונים, שהסתיימו נכון לעכשיו במבוי סתום. בימים הקרובים תצטרך ישראל להכריע לגבי ההמשך: ניסיון לחזור לעסקה חלקית – בהנחה שחמאס מעוניין בכזו, חתירה לעסקה מלאה וסיום המלחמה, או הרחבת הפעולה הצבאית בצורה משמעותית או מצומצמת.

נקודת השבירה: מתווה וויטקוף

פיצוץ המגעים הגיע כשעל הפרק עמד מתווה להפסקת אש בת 60 ימים, שבו היה אמור צה"ל לסגת משטחים נרחבים ברצועת עזה, בתמורה לשחרורם של מחצית מהחטופים החיים, ומחצית מהחטופים החללים – מה שכונה "מתווה וויטקוף".

ישראל הייתה אמורה לשחרר אסירים פלסטינים לפי המפתח שיושם בהסכמים הקודמים. בחלוף 60 הימים, הצדדים היו אמורים לדון בהפסקת אש כללית לסיום המלחמה, בתמורה לשחרור יתר החטופים. השיחות נערכו בדוחא בירת קטאר במשך שבועות ארוכים, בתיווך ארה"ב, מצרים וקטאר.

אחרי ששני הצדדים שידרו אופטימיות, תשובת חמאס למתווה הביאה לפיצוץ המגעים. ראש הממשלה נתניהו והשליח האמריקני סטיב וויטקוף תלו את האשמה בחמאס, בטענה שהתשובה שנתן מעידה על סרבנות עקרונית להסכם, ואינה מאפשרת בסיס למשא ומתן. מנגד חמאס טען ש"הופתעו" מתגובת ישראל וארה"ב.

לגבי תוכן המחלוקת, הדברים פחות ברורים, ולא פורסמו בצורה רשמית.  חמאס, לפי הצהרותיו, דורש את סיום המלחמה תחת ערבויות בינלאומיות, כולל הוצאת כל הכוחות הישראליים משטחי רצועת עזה, ואינו מוכן להתפרק מנשקו. על פי הדלפות לתקשורת הישראלית, הוא דרש כ-300 מחבלים אסירי עולם כולל כאלה שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר. ישראל מצידה, לפי דיווחים בתקשורת הערבית, הציעה לאורך הדרך שורת "פשרות" על מפות נסיגה חלקיות, אלא שבכל המפות שהציעה ישראל היא שמרה בידיה עשרות אחוזים משטחי רצועת עזה בתקופת הפסקת האש – דרישה שחמאס לא קיבל.

המצב ההומניטרי וההכרה במדינה פלסטינית

בסמוך לפיצוץ המגעים התגבר בצורה דרמטית השיח סביב המצב ההומניטרי בעזה, גם בתקשורת העולמית וגם בהצהרות של ראשי מדינות וגורמים בינלאומיים. כמה ימים אחרי קריסת השיחות פורסמה ההצהרה הסעודית-צרפתית לקראת פסגת האו"ם בספטמבר, שבה צפויות להכריז תריסר מדינות מערביות על הכרתן במדינה פלסטינית, לצד קריאה לשחרור כל החטופים הישראלים והאסירים הפלסטינים ופירוק חמאס מנשקו.

חמאס בירך על ההכרזות על הכרה במדינה פלסטינית, ובכיר חמאס בחו"ל ראזי חמד אף אמר כי ההכרה במדינה פלסטינית באה בזכות 7 באוקטובר. בתוך כך, חמאס פרסם בסוף השבוע סרטונים קשים מאוד שמופיעים בהם החטופים רום ברסלבסקי ואביתר דוד.

בישראל נשמעו הערכות שתשומת הלב הרבה שמקבלת היום רצועת עזה, לצד ההצהרות על הכרה במדינה פלסטינית, נותנים רוח גבית לחמאס ומרחיקים אותה מהחלטה על הסכם. משרד החוץ אף פרסם מחדש את דבריו של חמד – בטענה שההכרה במדינה פלסטינית מרחיקה את סיום המלחמה.

שחרור עידן אלכסנדר ואובדן המומנטום

הפסקת האש בין ישראל לחמאס הייתה בתוקף בין אמצע ינואר לאמצע מרץ 2025, כחלק מהסכם לשחרור חטופים. הוא כלל הפסקת אש בת שישה שבועות (שלב א'), עד 2 במרץ, שבמהלכה שוחררו 30 חטופים חיים ושמונה חטופים חללים. בתמורה שחררה ישראל 737 אסירים ביטחוניים ו-1,167 עצירים תושבי רצועת עזה.

עם תום שלב א' של ההסכם, ישראל עצרה את כל הסיוע שהוכנס לרצועת עזה. זאת לאחר הפסקת אש בת כחודשיים וחצי, שבה נכנסו מדי יום כ-100 משאיות, עלייה ניכרת לעומת חודשי המלחמה הקודמים.

ב-18 במרץ ישראל פתחה במבצע 'עוז וחרב', שהביא לסופה של הפסקת האש. בשבועות שקדמו למבצע נערכו שיחות בין ישראל וחמאס למתווכות לגבי יישום שלב ב' במתווה, שבו הצדדים היו אמורים לנהל משא ומתן במטרה להגיע להסכמות על סיום המלחמה ושחרור כל החטופים, אך השיחות דשדשו.

הממשלה הציגה את בלימת הסיוע ואת המבצע הצבאי כאמצעים להגביר את הלחץ על חמאס להסכים להסכמים לשחרור חטופים. למרות זאת, בהמשך מרץ ובאפריל לא דווח על מגעים בין ישראל וחמאס לבין המתווכות בקטאר. שיחות ישירות בין ארה"ב לחמאס נערכו במהלך מרץ, לפי דיווח בניו יורק טיימס.  השליח האמריקני לענייני שבויים אדם בוהלר נפגש לפי הדיווח שלוש פעמים עם בכירי חמאס בקטאר, במטרה להביא לשחרורו של החטוף הישראלי-אמריקני עידן אלכסנדר.

השיחות הישירות בין ארה"ב לחמאס נפסקו כנראה באותם ימים שבהם פתחה ישראל במבצע 'עוז וחרב', והוגדרו כישלון. אולם, כעבור כחודשיים, ערב ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בקטאר, שוחרר אלכסנדר ב-12 במאי, לאחר 584 ימים בשבי, במה שחמאס הגדיר "מחווה" לטראמפ ולממשל האמריקני. שחרורו הגיע לאחר תקופת קיפאון במגעים לשחרור חטופים, שבה התמקדה ישראל במבצע הצבאי ברצועת עזה.

לקראת שחרור אלכסנדר חודשו השיחות בקטאר, אולם ארבעה ימים לאחר ששוחרר, ב-16 במאי, פתחה ישראל במבצע 'מרכבות גדעון'. המבצע כלל מהלך של פינוי נרחב של אוכלוסייה, שיטוח של שכונות מגורים רבות, וניסיון ראשון של ישראל ליצור אזורים הומניטריים שמופרדים פיזית מחמאס ולהפעיל מנגנון חלוקת סיוע הומניטרי שצה"ל מאבטח. עם פרוץ המבצע יצאה משלחת ישראלית לשיחות בדוחא, אך שבה כעבור כמה ימים בידיים ריקות, במה שנראה שוב כמבוי סתום.

עם תחילת המבצע ישראל חזרה לאפשר את כניסתן של משאיות סיוע לערי הרצועה, אולם במספרים נמוכים. כשבועיים לאחר תחילת המבצע החלו לפעול מרכזי חלוקת הסיוע של 'הקרן ההומניטרית לעזה' (GHF). נקודת ציון נוספת שנרשמה ב'מרכבות גדעון' היא חימוש מיליציות עזתיות המשתפות פעולה עם ישראל, אולם מלבד מיליציה אחת הפועלת באזור ההומניטרי ברפיח המהלך לא זכה להצלחה.

המלחמה עם איראן והתקווה שהתבדתה

לאחר תקופה ארוכה של קיפאון מדיני, שבמהלכה נערכה מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן, ישראל פתחה ב-2 ביולי במבצע 'עם כלביא' ברצועת עזה. לפני כחודש, ימים ספורים לאחר פתיחת המבצע, התחדשו השיחות בקטאר בנוגע לעסקה ב"מתווה וויטקוף". ישראל וארה"ב קיוו למנף את ההישגים במלחמה נגד איראן להסכם הפסקת אש שבה ישוחררו חטופים. ב-10 ביולי נראה כי יש אור בקצה המנהרה: לפי דיווח ב-N12, בקטאר אותתו לישראל כי חמאס כבר מכין את עצמו מבחינת תודעתית להפסקת אש, ונדרשת רק סגירת קצוות. הנשיא טראמפ אמר יום לפני כן: "יש סיכוי שתהיה עסקה השבוע או בשבוע הבא".

אלא שהמחלוקות גברו על האינטרסים של מי מהצדדים לחתום על עסקה. בכלי התקשורת הוצגו בעיקר מחלוקות על מפות הנסיגה של כוחות צה"ל בעת הפסקת האש. לפי דיווחים, ישראל הגישה תיקונים למפות שלוש פעמים ביולי, ובכל פעם צמצמה את השטח בין ציר מורג לציר פילדלפי שיישאר תחת שליטתה – וחמאס השיב בכל פעם בשלילה.

בתקשורת הערבית דווח כי חליל אל-חיה, העומד בפועל בראש חמאס ומוביל את המשא ומתן, תמך בהצעת המתווכות, אך יתר הנהגת הארגון ברצועת עזה סירבה למתווה הפסקת האש.

צה"ל פגע ב-17 ביולי בכנסייה הלטינית "המשפחה הקדושה" בעיר העתיקה בעזה. בצה"ל הודיעו לאחר מכן שהפגיעה קרתה בשוגג, וכי האירוע מתוחקר. לפי הדיווחים, האפיפיור פרנציסקוס, שהלך לעולמו באפריל, נהג להתקשר לראש הכנסייה הזו בעזה מדי שבוע כמעט עד יום מותו. הפגיעה בכנסייה עוררה תרעומת רבה בעולם הנוצרי. למחרת הפגיעה, ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר לראשונה לאפיפיור הטרי לאו ה-14, ואמר לו: "אנחנו קרובים להסכם".

אבל לא נרשמה כל התקדמות. חמאס התעכב בתשובתו להצעת המתווכות, וכשנתן אותה, היא כללה לפי דיווחים כמו סעיפים כמו פתיחת מעבר רפיח, נסיגה מלאה מציר פילדלפי וסילוק קרן הסיוע GHF. בסוף יולי, לאחר שחמאס העביר את תגובתו, השיחות קרסו.