כ-74% מהחלטות הממשלה ב-2024 מומשו בפועל, שיעור דומה לשנים קודמות, כך עולה מדו"ח שפרסם משרד ראש הממשלה בשבוע שעבר. מימוש החלטות הממשלה הוא חלק מתפקיד המשרדים והגופים הממשלתיים, לצד תפקידים נוספים המעוגנים בחוק.
המשרדים עם אחוזי הביצוע הנמוכים ביותר הם משרד המורשת (35%) תחת השר עמיחי אליהו; משרד ירושלים ומסורת ישראל (42%) תחת השר לשעבר מאיר פרוש; משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות (50%) תחת השר עמיחי שיקלי; המשרד להגנת הסביבה (57%) תחת השרה עידית סילמן; המשרד לביטחון לאומי (63%) תחת השר איתמר בן גביר; והמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישי (64%) תחת השרה מאי גולן.
מתוך ששת המשרדים עם אחוזי הביצוע הנמוכים ביותר, ארבעה (מורשת, ירושלים, תפוצות ושוויון חברתי) נחשבים ל"משרדים מיותרים", מכיוון שתחומי פעולתם יכלו להיכלל תחת משרד אחר.
המשרדים עם אחוזי הביצוע הגבוהים ביותר של החלטות ממשלה הם משרד הנגב, הגליל והמשימות הלאומיות (96%) תחת השר יצחק וסרלאוף; משרד הרווחה והביטחון החברתי (91%) תחת השר לשעבר יעקב מרגי; ומשרד הבריאות (89%) תחת השר לשעבר אריאל בוסו. מתוך 8 המשרדים עם הציון הגבוה ביותר 5 משרדים נמצאים או היו עד לאחרונה תחת שרים מש"ס: רווחה, בריאות, שירותי דת, פנים, עבודה, וכן סגן שר במשרד החינוך.
מבין הגופים הממשלתיים שאינם משרדים, היו מספר גופים שביצעו 100% מהחלטות הממשלה ב-2024: רשות השירות הלאומי – אזרחי, רשות החשמל, רשות האכיפה והגבייה, מערך הסייבר הלאומי, שירות התעסוקה והמועצה להשכלה גבוהה. מנהלת תקומה ביצעה את כמות המשימות הגבוהה ביותר, עם 57 משימות שבוצעו (92%), נציבות שירות המדינה ביצעה 20% בלבד ומטה התכנון הלאומי ורשות מקרקעי ישראל לא ביצעו אף אחת מהחלטות הממשלה שהוטלו עליהם.
רק 76% מהמשימות בהחלטת הממשלה 550 לצמצום הפערים בחברה הערבית בוצעו, למרות שתוקף החלטה זו יפוג עוד פחות מחמישה חודשים. לפי הדו"ח, 36% מהחסמים לביצוע משימות בהחלטה זו קשורים לניהול תקציב, ו-34% לתכנון וניהול. מאז תחילת כהונתה של מאי גולן כשרה לשוויון חברתי דווח על ירידה בביצוע משימות תוכנית החומש לחברה הערבית, הן משימות שכרוכות בהשקעה תקציבית והן כאלו שלא. גולן גם לא כינסה את הוועדה שאמורה לעקוב אחר ביצוע ההחלטה, בטענה שהתקציבים שהתוכנית מקצה לרשויות המקומיות מופנים לארגוני פשיעה.
בהתייחסות לכלל החלטות הממשלה, ניהול התקציב הוא העיקרי מבין החסמים לביצוע החלטות, כשלפי הדו"ח 227 משימות לא בוצעו בגללו. תת-החסם העיקרי בניהול התקציב הוא אי העברת דרישה תקציבית, מה שגרם לאי ביצוע של 73 משימות. חסם מרכזי נוסף הוא תחום התכנון והניהול, בפרט הערכת חסר לגבי היקף המשימה, וכן בעיות בשיתוף פעולה עם גורמים חוץ משרדיים.
החלטות שמערבות פחות גופים ממשלתיים נוטות יותר להתבצע בפועל, כך לפי נתוני השנים האחרונות. גורם נוסף שמשפיע הוא העובדה שב-2024 הממשלה אישרה יותר החלטות לעומת שנים קודמות, אם כי כל החלטה שאושרה בשנה זו כוללת בממוצע פחות משימות. גם ניסוח ההחלטה יכול להשפיע על האפשרות לבצעה: החלטות רבות נכתבו בשפה עמומה, ללא יעדי זמן ריאליים, כשהאחריות מוטלת על גורמים רבים, וקיימת חוסר בהירות בנוגע למקור התקציבי.
